בשנה האחרונה ניצב הצבא בפני אתגר: גיוס לוחמים לחיל השריון. צה"ל מחזיק כיום בחטיבות השריון את הטנק המשוכלל בעולם, מרכבה סימן 4, ובכל זאת לא מצליח לשווק את כלי המלחמה, שמאז קום המדינה אחראי להרתעה של מדינת ישראל, לא פחות מכלי טיס או כלי שיט. כזכור, חיל השריון עלה לאחרונה לכותרות בעקבות הגיוס שהתרחש בחודש נובמבר, כאשר 86 חיילים ששובצו בניגוד לרצונם לחיל - החליטו לסרב. בבקו"ם ניסו להסביר להם שנעשו מאמצים רבים לאפשר להם לשרת על פי בקשותיהם, אולם צורכי צה"ל קודמים. אולי התשובה הזאת הייתה נפוצה יותר בשנות ה־80, אולם היא אקטואלית גם כיום, כשצה"ל צריך לשבץ חיילים בתפקידים על פי צרכיו לפני שהוא מתחשב ברצון החיילים.
חטיבות החי"ר זוכות לעודף ביקוש, בעיקר כי רבים רוצים לשרת בצנחנים, בגולני ובגבעתי. גם בחיל האוויר ובזרוע הים מדווחים על עודף מוטיבציה. בעולם הסייבר יש מלחמה של ממש על כל מקום פנוי, ורק בחיל השריון לא מצאו את הנוסחה הנכונה שתאפשר למלא את הדרישות בטרם הגיוס.
לפי שיטת החיול, רוב החיילים מגיעים לבקו"ם ביום הגיוס בידיעה ברורה לאן הם משובצים. אולם בחיל השריון מדווחים על פערים עצומים בין הרצוי למצוי. המרד של מתגייסי השריון החדשים בנובמבר האחרון הסתיים בהצלחה חלקית: רוב החיילים עלו על האוטובוסים בדרכם לטירונות, וחלקם הגיעו למאסר בגין סירוב פקודה.
"המרכיב העיקרי בכוח המחץ של צה"ל"
בצה"ל מנסים כיום להדגיש את יתרונות השירות בשריון: הרעות שמתפתחת בין חברי הטנק, האימון בכלי מלחמה שיכול להכריע קרב וההכשרה הייחודית שמעניקה כלים לחיים.
לא צריך לרוץ לאביגדור קהלני - בעל עיטור הגבורה על חלקו במלחמת יום הכיפורים כמפקד גדוד בשריון - כדי להעלות את המוטיבציה להתגייס לחיל, אבל הצבא בהחלט צריך למצוא את הנוסחה הנכונה כדי להגיע אל לבו של המועמד לשירות.
"השריון היה והנו המרכיב העיקרי בכוח המחץ של צה"ל", כתב באיגרת לחיילים מפקד פיקוד הדרום, האלוף אייל זמיר, בעבר מפקד חטיבה 7 בחיל השריון. "הוא המייצג את התנופה ההתקפית. בלעדיו לא תיתכן הכרעה, ולא תיתכן התקפה משמעותית. עלינו להמשיך לטפח את אתוס הלחימה, ולזכור שכשמדינת ישראל נתונה תחת איומים חמורים, הליבה הקרבית היא יחידות השריון. ממש כמו שבחיל האוויר אין בלבול בין טייסי קרב לכל היתר, כדאי מאוד שגם ביבשה לא יהיה בלבול בין הלוחמים בחזית לכל היתר, עם כל חשיבותם למאמץ המלחמתי הכולל. מפקדי השריון יעמדו בצריחי הטנקים, חדורים ברוח היוזמה וההתקפה".
השבוע לפני: האלוף נחמיה תמרי נהרג בהתרסקות מסוק צבאי, 12.1.1994
23 שנים עברו מאז נפל אלוף פיקוד המרכז נחמיה תמרי בהתרסקות מסוק צבאי. הקריירה הצבאית של תמרי הובילה אותו לפקד על סיירת מטכ"ל, ועל חטיבות הנח"ל, הצנחנים ועוצבת הגליל, עד לתפקידו האחרון שבו מצא את מותו.
תמרי נולד ב־1946 בעין חרוד ונקרא על שם נחמיה שיין, לוחם הפלמ"ח שנהרג בפיצוץ גשר א־זיב. ב־1965 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל והתנדב לגדוד הנח"ל המוצנח, שם עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. כצוער בקורס קצינים לחם במלחמת ששת הימים, שם נפצע.
תמרי השתתף בשורה של פעילויות מבצעיות, בהן התקיפה על מפקדת הפת"ח בכפר הירדני כראמה ב־1968; מבצע "תרנגול 53" הנועז במלחמת ההתשה, שבו השתלטו הכוחות על תחנת מכ"מ מצרית; ובקרב ואדי מבעוק וקרב החווה הסינית במלחמת יום כיפור.
ב־1974 עבר תמרי לסיירת מטכ"ל, שם שימש כסגן מפקד הסיירת. באותה שנה השתתף בפריצה לדירה בבית שאן, שבה התבצרו שלושה מחבלים. כל ששת הלוחמים מסיירת מטכ"ל שפרצו לדירה, ותמרי בהם, קיבלו משר הביטחון דאז שמעון פרס אות הוקרה. תמרי פיקד גם על אחד מצוותי היחידה שפרצו למלון סבוי בתל אביב ב־1975. בהמשך פיקד על גדוד 890 של הצנחנים במבצע אנטבה.
ב־1993 מונה תמרי לאלוף פיקוד המרכז, ושנה לאחר מכן נהרג בהתרסקות מסוק סייפן של חיל האוויר, סמוך למפקדת הפיקוד. בעקבות האסון הוסב שמו של בסיס המפקדה ל"מצודת נחמיה" לזכרו.
פינוי אקדמי
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אודי אדם, סיכם על המיקום העתידי של מתחם המכללות הצבאיות בירושלים ועל פינוי מרבית בסיס גלילות. המתחם יוקם בשטח סמוך ל"כפר השוודי" בדרום העיר, שנמצא כמתאים ביותר מבין כמה חלופות. העתקת המכללות לירושלים עתידה לפנות כ־100 דונמים במתחם גלילות, אחד המתחמים היקרים בארץ, לטובת הקמת עשרות אלפי מטרים רבועים של שטחי תעסוקה ומסחר ומאות יחידות דיור.
ישראלי בברזיל
אלביט מערכות הודיעה כי תספק עמדות נשק בלתי מאוישות לצבא ברזיל בהיקף כולל של 100 מיליון דולר. עמדות הנשק Remax יסופקו במהלך תקופה של חמש שנים. המערכות פותחו בהתאמה מיוחדת לצורכי הצבא הברזילאי וכבר נוסו ונפרשו בהצלחה על גבי כלי רכב ממוגנים המשתתפים בפעילות קרבית במשימות של הובלת כוחות לוחמים ובהגנת הגבולות.