חרדים, דתיים וימנים פחות מעוניינים בהכנסת תכנים פוליטיים לבתי הספר מאשר חילונים, כך עולה ממחקרם של יצחק גילת ורחל שגיא ממכללת לוינסקי לחינוך, העוסק בעמדות בנושא חינוך פוליטי. במחקר השתתפו בו 501 בוגרים, 170 תלמידים הלומדים בבית ספר תיכון ו־100 מורים. מטרת המחקר, אשר מתפרסם לקראת כנס בנושא חינוך ופוליטיקה שיתקיים היום (שני) במכללת לוינסקי, היא לבחון קשרים בין עמדות כלפי חינוך פוליטי בקרב הציבור הרחב, מורים ותלמידי תיכון, לבין מאפיינים סוציו־דמוגרפיים.
מתוצאות המחקר עולה כי כרבע מכלל האוכלוסייה (26%) תומך בחינוך א־פוליטי וכי ככל שעולה רמת הדתיות, כך גוברת עמדה זו - 44% מהציבור החרדי ו־34% מהציבור הדתי חושבים שלא צריך לעסוק בפוליטיקה בבתי הספר, לעומת 21% בלבד מהציבור החילוני. במחקר התברר עוד כי הגישה כלפי חינוך פוליטי קשורה גם לאוריינטציה הפוליטית של המשיבים - התמיכה בחינוך א־פוליטי גבוהה פי שלושה אצל בוגרים המזהים עצמם כימין או כמרכז (28% בכל אחת מהקבוצות) מאשר אצל בוגרים המזהים עצמם כשמאל (9%). בקרב תלמידים התמיכה בחינוך א־פוליטי גבוהה פי שניים אצל תומכי ימין (15%) מאשר אצל תומכי שמאל (7%).
במשרד החינוך אומנם מעודדים עיסוק בסוגיות חברתיות־פוליטיות ומדגישים בחוזר מנכ"ל מ־2016 כי על מערכת החינוך "לחזק את המעורבות של התלמידים בסוגיות מוסריות ולעודד שיח חינוכי על נושאים שנויים במחלוקת, ובכלל זה נושאים פוליטיים ואקטואליים, באמצעות דיון פתוח ומכבד"; אולם רק 62% מהתלמידים דיווחו שעסקו בכיתתם בנושאים הקשורים לחינוך פוליטי במהלך השנה האחרונה.