אובדנות ואלימות: שנת הקורונה הקשה של הילדים בישראל נחשפת במספרים‎

המועצה לשלום הילד הגישה היום (ראשון) את הדו"ח השנתי שלה - "שנתון ילדים בישראל 2020", לידי נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בטקס שהשנה בשל מגבלות מגפת הקורונה התקיים באופן מקוון. נוכח המגיפה והצורך להתייחס להשפעתה על ילדים ונוער בישראל, מתייחס הדו"ח לשלל נתונים בראי המשבר החברתי שלא פסח על כלל הילדים ובני הנוער בישראל ועל ילדים בסיכון בפרט. הדו"ח מצביע בין היתר על עליה של 40% במספר הילדים בסיכון אובדני שטופלו על ידי פסיכולוגים חינוכיים, פי שניים דיווחים על חשד לאלימות כלפי ילדים, עליה בהטרדה מינית ברשת, דיווחים ליועצות בית הספר על בדידות, קשיים לימודיים, חרדות ומצוקה רגשית בקרב תלמידים. 

עוד מתייחס הדו"ח לעדויות ל"נשירת זום" משמעותית של ילדים ונוער מהלימודים, שאין ספק שמובילה לפערים לימודיים ומצוקות חברתיות: כמעט שליש מהילדים בישראל, על פי דיווחי הוריהם, לא השתתפו באופן סדיר בלמידה מרחוק, או שלא התקיימה בכיתותיהם למידה מרחוק כלל. ללמעלה ממחצית מהתלמידים בבתי הספר דוברי הערבית ולכ-35% מהילדים בבתי הספר דוברי העברית לא היה מחשב זמין עבור שימוש לצורכי למידה מרחוק.

דווקא בתקופה שבה סיר הלחץ בבתים רבים מבעבע והמצוקות וגורמי הסיכון מקצינים, נראה שקיים קושי אדיר לזהות ולאתר ילדים בסיכון, בכלל, וילדים נפגעי עבירות מין והזנחה בפרט. ואכן, מספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין עבירות מין בתוך המשפחה ירד, כמו גם מספר הדיווחים למוקד הסיוע של הרווחה בקשר לחשד לפגיעה מינית ובקשר להזנחה.

"אפשר להעריך במידה רבה של ביטחון שהדבר לא נובע מירידה במצבי הסיכון כי אם בשל חשיפה פחותה לעין מחוץ למשפחה ובשל העובדה שילדים נמצאים פחות במרחב הציבורי ופחות במגע עם גורמי חינוך ובריאות בקהילה, כתוצאה מהסגרים הממושכים והמגבלות. המשמעות היא שככל הנראה ישנם אלפי ילדים בסיכון גבוה, שאיש לא רואה ואיש לא שומע" אומרת מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן.

בדברים שנשאה באירוע פרסום השנתון הוסיפה וינדמן: "בעוד שהמחלה הקשה פסחה במרבית המקרים על ילדים ונוער, לא כך הם פני הדברים בכל הקשור ל'מחלה' החברתית-רגשית. היא פגעה בילדים ובנוער ללא רחם והנזקים והסיכונים מחייבים פעולה מידית. נראה שמדינת ישראל יושבת על סיר לחץ חברתי מבעבע בכל הקשור למצבם של ילדים ונוער, שאם לא ניערך להתפרצותו באופן ראוי והולם, השלכותיו מי ישורנו. אסור לחכות לכינונה של ממשלה חדשה ואסור שהעובדה שאנחנו שוב בתקופת בחירות והמדינה מנוהלת (שוב) על ידי ממשלת מעבר יעכבו מתן מענים מידיים, בניה של תוכנית ממשלתית מקיפה והוצאתה לפועל תוך גיבוי תקציבי. הבעיות, הנזקים והסיכונים הם כאן ועכשיו ולא הם ולא הילדים יכולים להתאים את עצמם לסדר היום הפוליטי או להמתין ליציבות והעברתו של תקציב".

 עיקרים נוספים מתוך הדו"ח

ילדים בסיכון כפול: במהלך החודשים מרץ-אוקטובר 2020 הוכפל מספר הפניות למוקד 118 בנושא חשד לאלימות כלפי ילדים ביחס לתקופה המקבילה ב-2019 (מ-609 ל-1,225). בשנת 2020 חלה עלייה של כ- 24% במספר הקטינים המטופלים במרכזים האזוריים לטיפול בפגיעות מיניות בילדים ובבני נוער, בהשוואה לשנת 2019 (מ- 2,285 ל-2,842). 95 מתוך 117 לשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות שהשתתפו בסקר ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות דיווחו על עליה של 10% לפחות במספר הפניות בנושא ילדים בסיכון מאז פרוץ משבר הקורונה. 43 לשכות לשירותים חברתיים דיווחו על עליה של 25% לפחות.

קשיים נפשיים גדולים: במהלך תקופת הקורונה הנסקרת (24.3.20-18.5.20) הגיעו 122,336 פניות אל היועצות של שפ"י (השירות הפסיכולוגי הייעוצי) במשרד החינוך, מתוכן כ-40% בנושא ילדים בסיכון/המשך טיפול, כ-23% בנושאי בדידות/עצבות וכ-18% בנושאי קשיים במשפחה, מצוקות או חרדות.  הקשיים העיקריים בקרב תלמידים, ע"פ  דיווח יועצות שפ"י, היו בדידות (כך דיווחו 63% מהיועצות), קשיים לימודיים (67%), חרדות (58%), מצוקה רגשית (56%) וקשיים במשפחה (53%).

סיכון אובדני גובר: בתקופת הקורונה הנסקרת (ספטמבר-דצמבר 2020) חלה עליה של כ-24% במספר הערכות הסיכון שנערכו בשירותים הפסיכולוגיים של משרד החינוך במסגרת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, וזאת בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2019 (1,240 לעומת 1,000 בהתאמה). בתקופת הקורונה הנסקרת (ספטמבר-דצמבר 2020) טופלו 340 ילדים בסיכון אובדני על ידי פסיכולוגים חינוכיים המופעלים מטעם משרד החינוך, וזאת בהשוואה ל- 240 ילדים בתקופה המקבילה בשנת 2019 (עליה של כ-40%).

אלימות גואה ברשת: בתקופת הקורונה הנסקרת (מרץ-אוקטובר 2020) מספר דיווחי האירועים למוקד 105 (המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת של המשרד לחיזוק וקידום קהילתי ומשטרת ישראל) עלה ב-63% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה. מספר האירועים שדווחו למוקד 105 ע"י קטינים בעצמם עלה ב-57% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה. סוגי האירועים השכיחים בפניות למוקד 105 בתקופת הקורונה הנסקרת היו איום בהתאבדות, בריונות/הצקה/ביוש, שידול והטרדת קטינים ברשת, עבירות מין ברשת ופריצה למחשב. מבין האירועים שדווחו למוקד 105 בתקופת הקורונה הנסקרת, כשני שליש מהקטינים הנפגעים היו בנות (ילדות ונערות).

ילדים דואגים ועצובים יותר: מסקר שנערך בקרב ילדים שנסקרו בתקופת הקורונה, בהשוואה לילדים שנסקרו בשנים 2017-2018, חלה ירידה באחוז המדווחים על רגשות חיוביים (רוגע, שמחה ועוד) אל מול עלייה באחוז המדווחים על רגשות שליליים (עצבות, מתח, שעמום). ילדים שנסקרו בתקופת הקורונה, בהשוואה לילדים שנסקרו בשנים 2017-2018, דיווחו על שביעות רצון נמוכה יותר בכל ההיבטים הנבחנים: בריאותם, חופש ועצמאות בחייהם, המידה בה מבוגרים מקשיבים להם ועוד. - 26% מהילדים שנסקרו דיווחו על דאגה במידה גבוהה משינוי במצבם הלימודי, וכ- 27% הביעו דאגה במידה גבוהה מהמצב הכלכלי של משפחתם.

הנשיא ריבלין: "אסור לחיות בשלום עם הרחבת הפערים בין ילדים בגלל הקורונה"

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר עם קבלת השנתון לידיו: "הנתונים מראים לנו, שחור על גבי לבן, שעלינו לדאוג עוד יותר מתמיד לילדים שנמצאים במצבי סיכון. אבל גם שאנחנו צריכים לדאוג עכשיו, בעקבות המגיפה, לכל הילדות והילדים שלנו. הנתונים מפחידים. כשנצרף להם את הנתון החמור, על פיו 41% מהתלמידים הערבים לא השתתפו באופן סדיר בלמידה מרחוק, אנחנו נבין לצערנו כי הפער בין הילדים והילדות שלנו הולך וגדל. אסור לנו לחיות בשלום עם הידיעה שדור הילדים והילדות הזה, יגדל בחברה שבה, באופן שקוף ומעוות כל כך, העובדה שילדה היא יהודייה או ערביה, שילד הוא חילוני, דתי או חרדי, היא זאת שתקבע את רמת ההשכלה שיזכו לה, ואת רמת החיים שיחיו בה. זוהי עת חירום ועלינו לנקוט במאמצי חירום, חובה עלינו לשים לב".

הנשיא הוסיף: "החברה הישראלית זקוקה לתוכנית שיקום ולתקופת שיקום חברתית-כלכלית. לצערנו, אנחנו בפתחה של מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים. אבל אנחנו האזרחים חייבים לעשות הכול, הכול, כדי להבהיר לנבחרי ונבחרות הציבור שלנו שאחרי הבחירות חובה עליהם להתגייס להבטחת הווה טוב לכולנו ועתיד טוב יותר לילדינו. כל ילדינו".