אוניברסיטאות חייבות להיות רלוונטיות, צריכות להוריד את הגדרות המקיפות אותן ולהיות נגישות לציבור. אחת הדרכים היא ללמד את הדברים שרלוונטיים למחר ולא את הדברים שרלוונטיים לאתמול. לכן החלטנו להכניס לתוכנית הלימודים גם תכנים המתקשרים למלחמה ולמה שאני קורא לו 'פוגרום שמחת תורה'", אומר פרופ' יניב פוריה, חבר סגל במחלקה לניהול תיירות ופנאי, באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
ב־31 בדצמבר תיפתח באופן רשמי שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות. בחלק מהן וגם בחלק ממוסדות אקדמיים נוספים, יוכנסו השנה תכנים חדשים הקשורים באספקטים שונים של מלחמת "חרבות ברזל".
"אירועי הפוגרום והמלחמה השפיעו על כל אחד מאיתנו בדרגה כזו או אחרת. כולנו נפגענו מהאירועים הללו, ולכן לא ייתכן שהאירועים הללו לא ישפיעו על תוכניות הלימוד", אומר פוריה ונותן כדוגמה את הקורס "ניהול מורשת ופנאי רציני", שנלמד במסגרת התואר הראשון בניהול תיירות ופנאי ומיועד לסטודנטים בשנה ג' בשל מורכבות החומר הנלמד.
"רבות מהדוגמאות שאותן ננתח ואליהן נתייחס בהרצאות בקורס זה יתבססו על פוגרום שמחת תורה והמלחמה", הוא אומר. "זה עלול להכאיב. הרבה יותר קל לדבר על אירועים היסטוריים שאין לנו אליהם קשר רגשי. אבל הסטודנטים וסגל ההוראה צריכים להתמודד בצורה אמיצה עם המאורעות שאותם חווינו".
באילו תכנים תעסקו בקורס?
"נדון באופן שבו ייתכן שתיזכר אותה טראומה; נתייחס גם להתנהלות הצבא, הנהגת הצבא וההנהגה הפוליטית. בנוסף, נדון גם עם גורמים האמונים על ניהול הזיכרון הקולקטיבי במדינת ישראל, שיהיו אחראים על הנצחת אירועי הפוגרום והמלחמה. נדון למשל בשאלות רגישות, כמו אם להשאיר עדות לאותם מאורעות, אם יש לנו זכות לבקר ללא קבלת רשות בבתים של אותם אנשים שנרצחו - כפי שקורה היום. במהלך הקורס יתבקשו הסטודנטים גם לנתח את המסרים שיונחלו למבקרים באתרים האלה. להערכתי, המרחבים שבהם אירע פוגרום שמחת תורה יהוו חוויה משלימה לביקורים של בני הנוער באושוויץ. כמו כן, נקיים דיון בשאלה אם להנגיש את המרחבים והאתרים האלה גם בצורה וירטואלית לקהלים שונים בעולם".
פוריה מספר שאחד הסטודנטים שלומדים במחלקה נרצח בפסטיבל נובה. "אני בטוח שלקורס הזה תהיה משמעות יתרה בקרב אותם סטודנטים שאחד מחבריהם ללימודים נרצח", הוא אומר ומציין קורס נוסף: "חקר שווקים - סמינר", שנלמד במסגרת המחלקה לניהול, וגם בו תהיה נגיעה למלחמה. "על פניו, אין לקורס נגיעה למלחמה, אבל אנחנו, סגל ההוראה, שינינו את בעיות המחקר שייחקרו במסגרת הקורס, כך שכולן יהיו קשורות קשר ישיר למלחמה", הוא אומר. "הסטודנטים למשל יתבקשו לבדוק אם הצרכן אכן יחרים את טורקיה ולא יטוס אליה אחרי שהמלחמה תסתיים, או אם וכמה הצרכן הישראלי מוכן לשלם יותר על עגבנייה מעוטף עזה מאשר על עגבנייה שיובאה מירדן, מצרים או טורקיה".
"אמת עובדתית"
"באוניברסיטת תל אביב יש אלפי סטודנטים מכל העולם שמגיעים כל שנה. הסמסטר שלהם כבר התחיל והיה לנו מאוד חשוב, במיוחד לנוכח האינפורמציה המוטעית, הפשטנית והחד־ממדית שהם שומעים בארצות המוצא, לתת להם תמונה רחבה - המומחים שלנו יסבירו את הרקע למלחמה, את ההשפעות שלה - שישמעו נקודות מבט שונות, מחשבות מדיסציפלינות שונות", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית הנשיא לבינלאומיות באוניברסיטת תל אביב, שבה נפתח קורס אקדמי לסטודנטים בינלאומיים שעוסק במלחמת ישראל־חמאס שהחלה ב־7 באוקטובר.
"בקורס דנים בסוגיות שונות, ביניהן היסטוריות וכלכליות, הקשורות במלחמה הנוכחית. סיפרנו להם למשל על הסכסוך הערבי־ישראלי מתחילת המאה ה־20, סיפרנו על החברה הישראלית, על החברה הפלסטינית, ועוד. אנו מציגים תמונה מורכבת ומדויקת עם דעות שונות, והסטודנטים מאוד מעריכים זאת. עכשיו למשל הם עושים עבודות בקבוצות ומנתחים אספקטים שונים במלחמה".
מהי בעצם מהות הקורס הזה?
"האמירות המזוויעות היוצאות מקמפוסים רבים ברחבי העולם הן לעתים קרובות תוצר לוואי של בורות משוועת לצד צריכת מידע ממקורות מפוקפקים במדיה החברתית. עכשיו לסטודנטים שלומדים אצלנו תהיה היכולת לתקשר במקומות שמהם הם באים את מה שקורה בארץ בצורה יותר מדויקת ונכונה. להציג את האמת המורכבת המבוססת על עובדות, ולא אמת פשטנית כפי שמוצגת במדיה החברתית".
את מרגישה שתוכני הלימוד אכן משכנעים אותם?
"אנחנו לא עוסקים בפרופגנדה, לא באים לשכנע, אלא לתת הבנה נכונה של המצב. לפי השאלות שהסטודנטים שואלים אני רואה שהם מתחילים להבין את הסיטואציה בצורה יותר מעמיקה, מה שגורם להם להגביר את האמפתיה והסולידריות למה שקורה בישראל".
גם בבית הספר הבינלאומי של האוניברסיטה העברית בירושלים הוחלט בשל המלחמה והאירועים האחרונים בקמפוסים השונים בעולם, לפתוח קורס בשם "מלחמת ישראל־חמאס: האמת מאחורי הרטוריקה בקמפוס". הקורס המקוון מחולק לשלושה חלקים: הראשון עוסק בעצם הקמתה של מדינת ישראל ובמקור לסכסוך הישראלי־פלסטיני; השני עוסק במשפט בינלאומי בעת לחימה וביטויו במלחמת "חרבות ברזל"; ואילו השלישי דן בייצוגים של המלחמה בחדשות וברשתות החברתיות.
בנוסף לכך, מתקיים באוניברסיטה העברית הקורס האקדמי "יצירה של מרחב מכיל בזמן מלחמה: גג ירוק בהר הצופים״, שהחל חודש לפני פתיחת שנת הלימודים. מטרתו היא לראות איך מתמודדים בזמן מלחמה עם המציאות בקמפוס מהאספקט של מפגש בין סטודנטים יהודים לסטודנטים ערבים, וגם מבחינת התמודדות עם פחדים בעת החזרה ללימודים בקמפוס. "זהו קורס אקדמי שמיועד לכלל הסטודנטים של כל הפקולטות, שתכננתי יחד עם ד"ר מיכל ברייאר וד"ר נגה קידר מהקליניקה האורבנית, ויחד עם קבוצת סטודנטים", אומר ד"ר דיאגו רוטמן, ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית. "הוצאנו קול קורא וקיבלנו 100 פניות, מתוכן בחרנו כ־44 סטודנטים, כשהפעולה המרכזית היא ניסיון ללמוד יחד, לבנות יחד, לשתול יחד תוך כדי יצירת מרחב מצמיח. בין היתר, במהלך הקורס הסטודנטים מקימים גג ירוק על מרפסת. משתתפים בקורס סטודנטים יהודים וערבים, כשהמטרה כאמור היא האפשרות לייצר דיאלוג ללמידה ולעבודה משותפות".
מדברים בקורס גם על המלחמה עצמה?
"מדברים על המציאות שבה אנו נמצאים כרגע מבחינת רגשות הסטודנטים, איך הם מתמודדים עם המציאות העכשווית. כל אחד בא עם המטענים שלו, אבל יש משהו באפשרות וברצון ליצור משהו חדש שצומח, גם מבחינה ממשית על הגג וגם מבחינת הצמיחה העצמית של הסטודנטים. למשל, התרגיל הראשון היה שכל משתתף יביא ייחור של צמח מהמקום שממנו הוא מגיע ויספר למה הביא דווקא את הצמח הזה. אנשים לאט־לאט נפתחים. היה גם מעגל שיח כדי להעלות חלק מהתחושות והרגשות. בגדול, אנשים שיתפו בתחושות שלהם. לא לכולם קל לדבר בזמן הזה, יש לאנשים פחדים, אבל מנסים לייצר דיאלוג".
"קורס 'חרבות רוח - סוגיות במורשת ישראל בראי המערכה 2023' הוא קורס חדש שבנינו ביוזמתו של פרופ' אורן אקרמן, ראש החוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה", אומר פרופ' אריאל פלדשטיין, חבר בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל, ובעצמו תושב העוטף. "החלטנו לנוכח המצב לעשות קורס אקדמי חדש שיתייחס למציאות של ה־7 באוקטובר. למשל, הייתה לנו הרצאה שעסקה במנהרות כאמצעי לחימה, מתקופת בר כוכבא עד המציאות הכואבת היום. אני העברתי הרצאה בשם 'עזה חור שחור', הסברתי את סוגיית עזה לאורך ההיסטוריה היהודית וביתר שאת מאז הקמת המדינה, מהם הפתרונות שהיו, הקשיים שהיו, כדי שיבינו את ההקשרים".
אילו תכנים נוספים קיימים בקורס?
"התמודדות של אזרחים וחיילים עם טראומה וחרדה; מדברים בקורס גם על זיהוי פורנזי באתרי אסון. לצערנו, ההשחתה של הגופות על ידי המחבלים הייתה כל כך קשה שהיה צריך לגייס ארכיאולוגים כדי שיחפשו שרידים של נרצחים. הקורס הזה הסתיים כבר בשבוע שעבר, וברגע שהסטודנטים המילואימניקים יחזרו מהמלחמה, אנחנו מתכננים לעשות קורס כזה גם להם".
"חייבים לתת את הדעת"
"בעקבות המלחמה יש אירועים שהולכים להשפיע על מערכת הבריאות בהווה ובעתיד, ולכן בתוכניות הכשרה אנחנו חייבים לתת עליהם את הדעת", אומרת ד"ר דורית וייל לוטן, דקאנית בית הספר למדעי הסיעוד במכללה האקדמית תל אביב־יפו.
את התאמת תוכני הלימוד למה שקורה בשטח ניתן לראות בכמה מהקורסים הנלמדים. כך למשל הקורס "סיעוד במצבי חירום ואסונות" שעסק בשנים קודמות בנושאים כמו קורונה ורעידות אדמה, קיבל דגש של מלחמה כמצב חירום ואסון, ויתמקד יותר בפעילות בעורף, פציעות נפוצות במלחמה ודרכי הטיפול בהן. "כחלק מהקורס, נלמדים גם פרוטוקולים ואירועים אמיתיים שקרו בשטח על מנת להפיק לקחים", אומרת וייל לוטן.
"כך למשל, אם היה נהוג ללמד על חסם עורקים שיש לשים אותו בהקדם, כמה שיותר גבוה ולחכות לעזרה, הרי שלאחר שאנשים חיכו שעות על גבי שעות לעזרה, כעת תוהים אם אפשר לשים את חסם העורקים קרוב יותר לפגע כדי לא לאבד גפה, או באילו מצבים ניתן לנתקו ולהחזירו".
קורס נוסף שיעבור התאמה הוא "סיעוד הנפש", שעוסק רבות בדיכאון, חרדה, טראומה ופוסט־טראומה - מצבים שבזמן המלחמה עולים בחברה באופן משמעותי, וכך גם הפנייה לטיפול ולהתמודדות איתם. "כשהמלחמה נמשכת יותר מחודשיים וחצי, מדובר במצב מתמשך שעלינו לראות כיצד ישפיע בהמשך על המטופלים והחברה", אומרת וייל לוטן ומציינת קורס נוסף, העוסק בין היתר בשיקום והיה עד כה מחובר מאוד לגריאטריה, "ואילו מפרוץ המלחמה רואים הרבה צעירים והרבה עומסים במחלקות השיקום. השנה יעלה בקורס גם העיסוק בפציעות שקשורות למלחמה, כמו פציעות גפיים או כוויות. בנוסף, יעלו דילמות הקשורות לצורת הטיפול במלחמה, כמו גם עיסוק בכך שתחום השיקום יעבור שינויים ויגדל, וכך גם מספר התקנים והאחים והאחיות בו".