דיון התקיים היום (שלישי) בכנסת בנושא הפערים המשמעותיים במענים החינוכיים לתלמידי גבול הצפון, ברקע המלחמה ופינוי התושבים מקו העימות, והעלה תמונת מצב מדאיגה: תלמידים רבים שפונו מבתיהם נודדים בין מסגרות חינוכיות, חלקם עברו מתחילת השנה שתיים או אפילו שלוש מסגרות, ובקרב בני הנוער יש שיעורי נשירה גבוהים. 

היקב הוותיק באביבים נפגע מטילים ונשרף: "גמרו לי את החיים"
בעלי העסקים בצפון נואשים: "מה יהיה לאחר המלחמה? אנחנו נמצאים בבועה רעילה"

ביישובי הקו השני לגבול שלא פונו - צומצמו שעות הלימוד ל-12 שעות שבועיות בלבד (יום וחצי לימודים, במצטבר). ח״כ יוסף טייב העומד בראש הוועדה, דרש בסיכום הדיון מהממשלה להקים מנהלת תקומה למחוז הצפון, כמו שהוקמה עבור תושבי מחוז הדרום.

"כיצד ייתכן שהכול ממשיך כרגיל - ואנו נותרים מאחור?" שאלה בדיון מורן ברוסטין, מנהלת קהילת קיבוץ הגושרים. "לילדים שלנו יש פערים לימודיים וגם רגשיים. יש תלמידים שצריך לגרד אותם מהמיטה כדי שהם יבואו ללימודים, הם לא רואים ערך בלימודים של שלוש שעות בלבד ביום - שזה מה שקורה בפועל".

היא הזכירה: "בין כה וכה ישנם פערים אדירים בין הפריפריה למרכז, והם יתרחבו עוד יותר במקום להצטמצם. המלחמה לקחה אותנו עשרים שנה אחורה, ויש תחושה ברורה בקרב התושבים שאין מי שידאג לנו.

"הצפון כעת הוא חבל ארץ ישן ומת, גם התלמידים המפונים וגם הלא מפונים מגבול הצפון בפערים לימודיים קיצוניים, ולא מקבלים את שירותי החינוך הראויים שהם אמורים לקבל. אין להם שעות לימוד נורמליות, אין תגבורים ואין מספיק מורים. המדינה חייבת להתאפס על עצמה - ולהקים מנהלת תקומה שתדאג לאזרחים". עוד הוסיפה וקבעה: "אני לא יודעת מה יהיה בשנה הבאה - אך שנת הלימודים הנוכחית אבודה עבורם".

אזעקה בצפון בפורים (צילום: שריה פרידמן)
אזעקה בצפון בפורים (צילום: שריה פרידמן)

גם עוז מאיר, דובר מועצת התלמידים והנוער של מחוז צפון הציף את הקשיים של רבים מבני הנוער מגבול הצפון: "אצל חלק מהנוער נוצר פער גדול בלימודים שקשה להשלים אותו, לכן רבים מהם מבקשים שיעורים פרטניים או תגבור, אך לא מקבלים מענה. הדבר מוביל לנשירה מהלימודים של חלק מהתלמידים שלא מצליחים לעמוד בקצב הלמידה".

ח"כ אפרת רייטן, יו"ר השדולה לשיקום יישובי הצפון, שיזמה את הדיון אמרה כי "הנושא לא מטופל מספיק והושמעו בעיות קשות מהשטח על מחסור במורים, שעות לימוד בודדות ומתווה לבגרויות. צר לי ונדהמתי שיו"ר הועודה לא איפשר לאזרחים רבים מאוד שהגיעו מרחוק להביע את תחושותיהם. היחס הזה משקף ואף מעצים את תחושת הניתוק הקשה וההפקרות שמרגישים התושבים. אני ממליצה בחום ליו"ר הועדה לקיים דיון נוסף כדי שהאזרחים יוכלו להביע את תסכולם, ולתת מענה לכל הצרכים".

מירב בן זקן, תושבת קיבוץ כפר בלום, אחת מהתושבות שהגיעו מרחוק כדי להביע את מצוקותיהן, אך לא ניתנה לה זכות הדיבור במהלך הדיון אמרה: "עשיתי שמיניות באוויר כדי להגיע לוועדה, הגעתי מהגליל העליון עד לירושלים מתוך אמונה שאני באה כדי לשנות דברים. אני חושבת שחייבים להבדיל בין התושבים המפונים לתושבים הלא מפונים מגבול הצפון, שלכל קבוצה יש צרכים שונים ובעיות שונות. 

"הקשיים שלנו צפים, הילד שלי עם חרדות, פחדים ולילות בלי שינה, הוא לומד לימודים חלקיים בשתי כיתות מעורבבות. אין לנו מושג איך להתמודד עם המציאות שנכפתה עלינו - ואין כלים להתמודד עם המצב. היחס בוועדה רק מדגיש עוד יותר את הניתוק של חברי הממשלה מהמצב בשטח".

עם זאת, תושבים רבים לא הספיקו לדבר בדיון. יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב נימק ואמר כי "אני גולש חצי שעה.  יש לי יום עמוס, אני משמונה וחצי פה בדיונים". בהמשך, לאחר סערה גדולה שפרצה במקום נעל טייב את הדיון. 

בתוך כך, דו"ח חדש שפורסם לאחרונה על ידי "הפורום לחינוך בחירום" ע"י מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, מספק פרטים ותובנות על רציפות הלימודים של התלמידים - אשר פונו מיישובים המוגדרים כאזור בסיכון גבוה תחת אש - על רקע מלחמת "חרבות ברזל", וקובע כי מערכת החינוך התקשתה לייצר פתרונות לחינוך בחירום. הדו"ח מציג 3 סיכונים עיקריים העולים מהתנהלות מערכת החינוך במהלך ״חרבות ברזל״ - ובכלל במצבי חירום: קושי בניהול האירוע ע"י משרד החינוך ותכלולו כמתוכנן מראש, כמו כן שלומם הפיזי, הרגשי והמנטלי של התלמידים - וסיכונים הקשורים במורים הנאלצים להתמודד עם אתגרים הקשורים לתלמידים וכל זאת, לצד אתגרים פרטיים שהם עצמם חווים כמו קושי כלכלי, חיים הרחק ממקום מגוריהם הקבוע, בן משפחה מגויס וכו׳. 

בחלקו האחרון של הדו"ח מוצעות דרכי פעולה שיאפשרו לגופי המדינה להיערך למצבי חירום עתידיים שעוד צפויים להגיע - ולסייע להתמודד עם הסיכונים הקיימים: ״ההזדמנויות המשמעותיות קשורות בהגדלת מעורבות החברה והתגייסות חברתית וערכית, הזדמנות לקידום חברתי ערכי בקרב התלמידים וההורים הן ברשויות המפונות והן ברשויות הקולטות, שינוי ארגוני משמעותי של מערכת החינוך ולבסוף, טיפול במבנים פיזיים של מערכת החינוך״.