הבוקר, קמפוס אוניברסיטת בן גוריון בנגב נראה אחרת, לסטודנטים נוצצות העיניים והם משוחחים ביניהם על המדשאות במידה של שביעות רצון, בסגל יש גם הרבה שמרוצים ואפילו פני קמפוס השתנו - שלטים עם הכתובות 'מחכים לנועה' הוחלפו בחדשים בהם נכתב: 'ברוכה הבאה'. "מעריב" ביקש לשמוע מהסטודנטים שלמדו עם נועה, מהמרצים ומשאר הגורמים באוניברסיטה על התחושות בעקבות הבשורה הטובה אתמול על חילוצה מהשבי.
יחזקאלי טוען: אתמול נפל דבר - תושבי עזה קמו למחירון חדש לגבי החטופים
דיווח דרמטי: נועה ארגמני הוחזקה ע"י אחד מעורכי אל ג'זירה
נשיא האוניברסיטה פרופסור דניאל חיימוביץ', קיפל את השלט שניצב בכניסה למשרדו, ומסר למעריב ששמע אתמול בשעות הבוקר המאוחרות, יחד עם כולם את הבשורה. "פרצתי בבכי משמחה והקלה "הוא מודה.
פרופ' חיימוביץ' מציין שהאוניברסיטה סבלה מאוד ב-7 באוקטובר, נרצחו 75 אנשים מהאוניברסיטה ונחטפו עשרה. "אבל הוידאו של נועה, יהדהד אצלי לעולם", הוא כך מאמין ומוסיף: "כבר מהביקור הראשון אצל המשפחה שלה, פגשתי את אימא שלה, הפצתי טיקטוק סיני שהגיע למיליוני צפיות, זה למענה, לשמור אותה בתודעה הבינלאומית". עוד הוא מספר: "בכל כיתה, מחוץ ללשכה שלי, יש כיסא צהוב עם תמונה שלה. בכל כנס בינלאומי הזכרנו אותה, כל הרצאה שלי, אני מתחיל ומסיים עם הסיפור של נועה".
פרופ' חיימוביץ' מתרגש, אך מאופק: "אנחנו מלאי שמחה, אבל גם נזכרים שיש עדיין שלושה חטופים בקהילת האוניברסיטה. סשה ואביאור בוגרים שלנו. יש לנו נרצחים, כמו סהר ברוך שנרצח בשבי. אנחנו שמחים כמה שאפשר, אבל לא תמה המערכה". הוא חושף ש"יש אנשים שנכנסו לאוניברסיטה, הדפיסו שלטים חדשים, והחליפו ורשמו ברוכה הבאה נועה. כמה דקות לנשום עמוק ולחייך".
הוא אומר שהאוניברסיטה הייתה בקשר עם אבא שלה, אך "אנחנו ניתן לה את הזמן, שהוא ירגיש שזה הזמן הנכון אמרתי לו, שאני אשמח לחבק אותו, אבא לאבא. וכשהיא תרגיש שזה הזמן הנכון, כמובן שאנחנו רוצים שהיא תהיה איתנו באוניברסיטה". עם זאת, למרות השאיפה הזו, חשוב לנשיא להדגיש: " ניתן לה את הפרטיות והזמן שלה".
נטע מאירי, היא חברה של נועה לכיתה בלימודים, שמשתפת שכל החברים ללימודים שמחים ביחד. "כולנו אוהבים ומכירים את נועה וגם אם יצא לנו לדבר אתה קצת, או להיפגש אתה פעם ב..., אני חושבת שכולנו ממש מכירים אותה ואוהבים אותה, היא מתחברת לכל בן אדם שעובר לידה". נטע מתארת ש"כולנו היינו מאושרים אתמול, הרגשנו הקלה, שימחה לראות אותה, נחת לרגע, לשמוע קצת טוב, בכל הטירוף הזה". נטע מספרת ש"אתמול היה יום משוגע, בכי של אושר, לא היה רוגע בקטע טוב".
היא טוענת: "לא הצלחתי לישון בלילה מרוב התרגשות והיה באמת יום מטורף. אני שמחה לראות אותה פיזית בסדר. אני שמחה לראות את המעגל הקרוב שלה עוטף אותה, המשפחה והחברים שישר רצו לפגוש אותה". נועה מסכמת: "אני יודעת שעם כמה שזה קשה והיא עברה משהו שאף אחד מאתנו לא יכול לתאר, תמיד יהיו אתה אנשים שיחבקו ויעטפו אותה".
אופיר תמיר, הוא חבר קרוב שלומד עם נועה והוא מציין בפנינו: "אין רגע אחד שלא חשבתי על נועה. בכל רגע, בכל מקום, ידעתי איפה היא נמצאת ביחס אלי. שמונה חודשים עברו מרגע החטיפה ועכשיו היא אתנו. שמונה חודשים שאנחנו עם יעקב וליאורה, הפכנו למשפחה. שמונה חודשים, שכל יום חושבים מה אפשר עוד לעשות כדי להחזיר אותה".
אופיר מספר שאתמול פגש את נועה, כמה שעות אחרי שהיא חזרה אלינו. "היא נראית טוב", הוא אומר וממשיך: "מחייכת וצוחקת, מתרגשת בטרוף". על תחושותיו הוא אומר: "אני מאושר בטרוף שהיא אתנו, ירדה אבן ענקית מהלב".
פרופ' מאיר קלך הוא ראש המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטה, בה למדה נועה ארגמני לתואר ראשון. לדבריו:"סוף סוף אני יכול לכתוב שלום לכולם ולא לחשוב, רגע, מישהי חסרה. חיכינו לרגע הזה שמונה חודשים. כמעט כמניין ירחי לידה. אולם כמה שונים שני המקרים, בהריון ככל שעובר הזמן ההתרגשות, הצפייה והשמחה רק הולכים וגוברים, ואילו כאן ככל שעבר הזמן התקווה רק הלכה ואבדה והעצב גבר והלך".
הוא ממשיך ומפרט את הרגע המשמח: "לפתע, משום מקום, קיבלנו את הבשורה: נועה שבה הביתה. אני מתקשה להביע בכתב את ההתרגשות והבכי שחווינו כאן בבית, אבל זו הייתה חוויה מרוממת. לא הרבה קורה שאתה מתפלל על משהו והוא פתאום מתגשם לנגד עיניך!
אני כל כך שמח שלא השלמנו עם המצב, לא איבדנו תקוה ולא המשכנו כרגיל, אלא דאגנו, בעיקר בזכות חבריה הטובים למחזור, לומר לכולם: נועה, אנחנו מחכים לך במחלקה!"
פרופ' קלך לא שוכח להודות: "תודה כמובן לכל גורמי הביטחון ולה' על החסד הטוב שעשו עם נועה, אלמוג מאיר ג'אן, שלומי זיו ואנדריי קוזלוב ועם כל ישראל, ובמהרה יעזרו לנו להשיב את שאר החטופים".
הוא מסיים במילים: "ברכת הטוב והמטיב מברכים על אירוע משמח שקרה לאדם והוא משמח גם אחרים. לא מרבים לברך ברכה זו. אבל במקרה זה, אשתי, רוית, אמרה לי היום שהיא מרגישה שאם לא על נברך אז על מה כן? לכן מי שרוצה מוזמן לברך: בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב".
נועה שטרן, היא סטודנטית במחלקה של פרופ' קלך (הנדסת מערכות מידע) והיא מרגישה "אושר שאין לתאר". היא מציינת, "אני באופוריה כל דקה ביום. לא מאמינה שזה אשכרה קרה".
מאגודת הסטודנטים והסטודנטיות של אוניברסיטת בן גוריון נמסר למעריב – "שמונה חודשים חיכינו לחזרתה של נועה ואין מאושרים מאתנו, לראות אותה בריאה, מחייכת ומחובקת עם אבא שלה, זה כל מה שייחלנו לו! אנחנו מאחלים לה חזרה חלקה ושיקום מהיר ושולחים הרבה חיזוקים למשפחה של נועה.
לצד השמחה הגדולה חשוב לנו להזכיר שיש עוד 120 חטופים שצריכים לחזור הביתה כמה שיותר מהר, ביניהם בן זוגה של נועה, אבינתן אור, סשה טרופנוב וסהר ברוך ז"ל".