תלמידי התיכון בישראל, אלה שכל שנותיהם בתיכון עברו עליהם תוך כדי מגיפה עולמית ומלחמה נוראית, נמצאים כבר כמעט שלושה חודשים בבית, כששביתת המורים נכנסת לשבוע השני שלה, והפכה לארוכה ביותר מסוגה מאז שנת 2007. לכאורה מדובר כאן בשביתה שעוסקת בשכר או בתנאי עבודה, אבל למעשה המאבק הזה הוא חלק ממאבק רחב יותר על דמותה של ישראל. מה שנראה כוויכוח טכני על חוזים אישיים, הוא בעצם חלק מתוכנית גדולה יותר של הממשלה להפוך את ישראל לדמוקרטיה לא ליברלית, בדיוק כמו שעשו בהונגריה, בטורקיה ובפולין.
בשנה שעברה הועבר בהונגריה, בראשות המנהיג האותוקרט וויקטור אורבן, חוק אשר שולל את מעמדם של המורים כעובדי מדינה, מקל על האפשרות לפטר אותם, מגביל את זכות השביתה שלהם וקובע מגבלות מחמירות על האופן שבו מורים יכולים להביע התנגדות לתנאי העסקה, או למדיניות החינוכית של המדינה. נשמע מוכר?
יריב לוין הוא סייענו הראשי של מלאך החבלה | בן כספית
"ראיות עוצמתיות לאופיו המושחת": סרט הדוקו על נתניהו יוקרן לראשונה
החוק החדש זכה לביקורת חריפה מצד גופים בינלאומיים, שטענו כי החקיקה הזו פוגעת בדמוקרטיה ההונגרית ובחופש הביטוי וההתאגדות. המחאה הציבורית בהונגריה נגד החוק כללה הפגנות רחבות היקף, בעיקר מצד מורים, תלמידים והורים, שטענו כי החוק יפגע לא רק בזכויות המורים, אלא גם באיכות החינוך במדינה.
מי שמקדם את המעבר של המורים לחוזים אישיים אצלנו הוא פורום קהלת, מוביל ההפיכה המשטרית. מי שמובילה את רפורמת החוזים האישיים במשרד החינוך היא המשנה למנכ"ל משרד החינוך, אביטל בן שלמה, שתפקידה האחרון היה ראש תחום החינוך בקהלת. בהשפעתה ובהשפעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מתנגד משרד האוצר לכל פשרה ומעדיף להמשיך את השבתת מערכת החינוך ורק לא לוותר בסעיף הזה.
ורק כדי שנבין על מה נלחמים כאן, לא מדובר בחוזים אישיים, אלא בחוזה אחיד, רק ללא הגנת ארגון המורים, ללא תנאים משלימים, ללא דרישות סף פדגוגיות וללא בטחון תעסוקתי. מורים אינסטנט. מי שחושב שנקבל כאן טאלנטים יצירתיים שיבואו מעולמות מגוונים ויעשירו את חדרי הכיתות טועה. נקבל משגיחים שיישבו בכיתה, יעבירו את הזמן, ובשנייה שיקבלו הצעת עבודה קורצת יותר- הם כבר לא כאן.
בשעה שאנחנו, ההורים, כועסים על רן ארז וארגון המורים, הממשלה מנצלת את הרגע הזה כדי לקדם מהלכים שמכרסמים לא רק במעמד המורים אלא גם בזכויות הדמוקרטיות של כולנו.
ח"כ שמחה רוטמן הגיש הצעה לצמצום זכות השביתה כבר בינואר 2023. ח"כים אחרים ממפלגות הליכוד והציונות הדתית הציעו מאז שלל הצעות שנועדו לסרס את איגודי העובדים, בין השאר לאחר השביתה האחרונה עליה הכריזה ההסתדרות במחאה על הפקרת החטופים. חוקים דומים הוצעו גם לאחר בחירתו של עו"ד עמית בכר ליו"ר לשכת עורכי דין. הממשלה מנסה לסרס כל כוח אזרחי שיכול לעמוד מולה, וארגוני המורים בראשם.
כדי להילחם נגד ארגון המורים, מאיימת הממשלה על רשויות מקומיות שישברו את השביתה. ראשי ערים ממפלגות הקואליציה – מהליכוד, ש"ס והציונות הדתית – מגויסים לתמוך בממשלה ולאכוף על בתי הספר לפעול בזמן השביתה, גם אם זה אומר לעקוף את המורים.
אבל זה לא נעצר שם. שר החינוך יואב קיש הזמין אליו את מנכ"לי הרשתות החינוכיות הגדולות והפעיל עליהם לחצים כבדים שיצאו נגד השביתה. רשתות שמסתמכות על תקציבים ממשלתיים עומדות בפני איום: או שתשברו את השביתה ותכפו על המורים שלכם לעבוד, או שהמימון שלכם ייפגע.
ולבסוף, הממשלה פונה לתנועות ולארגוני הנוער שממילא מורעבים מבחינת תקציבים, והם נקראים למלא את תפקידי המורים ולשמש ככוח עבודה חלופי. זהו מהלך מסוכן שמבוסס על דה-לגיטימציה של המקצוע החשוב ביותר בחברה - ההוראה.
ואת כל זה הממשלה עוטפת בקמפיין תזמורתי שמגיע היישר מארגונים ברוח קהלת. קמפיינים שמעודדים אותנו להאמין שהמורים הם הבעיה, שההסתדרות היא הכוח המשחית, ושההפרטה היא הפתרון. הם לא אומרים לנו שההפרטה הזו היא כלי לשבירת הדמוקרטיה שלנו, לא פחות. ואם זה לא מספיק, בתי ספר של הקואליציה, ששייכים למפלגות החרדיות ונהנים מתקופת הנס של שלטון סמוטריץ' וסטרוק- מלמדים כרגיל. כי החינוך של הילדים שלהם הוא הרי מעל חוקי המדינה.
המסר ברור: היום זה המורים, מחר זה כל אחד ואחת מאיתנו. כל מי שמעז להרים את ראשו, כל מי שמבקש לשמור על זכויותיו, כל מי שרוצה שישראל תישאר דמוקרטית וליברלית – הוא האויב של הממשלה. המורים הם רק ההתחלה.
אז נכון, הילדים שלנו אולי מטפסים על הקירות בזמן השביתה, אבל זו ההזדמנות שלהם ללמוד את השיעור הכי חשוב בחיים. הם לומדים שדמוקרטיה לא ניתנת במתנה - חייבים להיאבק כדי לשמור עליה. היום יותר מתמיד, אסור לקחת את החופש שלנו כמובן מאליו.
איתמר קרמר הוא איש חינוך לשעבר, מנהל משמר החינוך הממלכתי, יוזמה משותפת לקרן ברל כצלנסון, אידאה, גבעת חביבה ותנועת החלוץ, הנאבקת על שוויון וחינוך לדמוקרטיה.