נמשכים העיכובים בכינוס "המועצה לגיל הרך". לפני חודשיים פרסם משרד החינוך את הרכבה הסופי של המועצה, באיחור של כתשעה חודשים, בגלל מחלוקת על הרכב חבריה. אחרי שפורסמה רשימת חברי המועצה, שנחשפה לראשונה ב"מעריב", ועל אף הביקורת הרבה סביב הרכבה, היה נראה שסוף־סוף יש התקדמות אמיתית שתביא לשינוי המיוחל - גוף ממלכתי, בראשות שר החינוך, שיופקד על מדיניות לאומית כוללת לגיל הרך - מהלידה ועד גיל 6. כעת, במיוחד לאור הבחירות שבדרך, נראה שהעיכובים עוד יימשכו.
פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר ח"כ במחנה הציוני ומיוזמי הקמת המועצה, מסביר כי העיכובים נבעו משתי סיבות: "השר לא נתן לזה עדיפות. אם השר היה רוצה לדחוף את זה, זה היה קורה לפני. היום זה לא במרכז ההתעניינות שלו. להקים משהו חדש דורש דחיפה רצינית מלמעלה וקשה שזה יקרה בתקופה של בחירות. הדבר השני: היו מכשולים משפטיים, כי זה יצור חדש שלא כל כך ידעו איך לאכול אותו".
יערה שילה, הקואליציה לחינוך מלידה - אנו והחוג לגיל הרך במכללת אפרתה, תוהה איך כמעט חלפה שנה מהיום בו הייתה אמורה להתחיל לפעול. "מה עוד צריך לקרות על מנת שהיא תצא לדרך? כבר יכולנו לשבת על תוכניות וליישמן. כל דקה שחולפת אי אפשר להשיב ומחקרים מראים שהשקעה בגיל הרך מניבה תשואה מירבית בגיל הבוגר". שילה מוסיפה כי "זו גם הזדמנות לקחת בחשבון את אלה שלא נמצאים בה, עדיין יש זמן להוסיף נציגות מהחברה הערבית, מהגנים הפרטיים וההורים".
ד"ר נירה ואלה, ראש המחלקה לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך והוראה סמינר הקיבוצים, סבורה שהגיל הרך לא מספיק מעניין את הממשלה ואת שר החינוך בפרט. "יש לי הרגשה שכופפו ידיים והעבירו את החוק, אבל בפועל הממשלה והשר בנט לא רוצים להפעיל אותו". ד"ר ואלה מדגישה כי "לאורך השנים ממשלות ישראל לא מעוניינות לקדם את הגיל הרך. ילדים קטנים ונשים הם קבוצות מוחלשות, אף אחד לא רוצה להתעסק בזה".
לילי לוינטון, שנבחרה לייצג במועצה את הגיל הרך מטעם הארגונים לילדים עם צרכים מיוחדים ועובדת בית איזי שפירא, אומנם מודאגת מקצב התקדמות הדברים, אך בטוחה שבקרוב המועצה תתכנס. "אני רואה במועצה חשיבות אדירה ומחכה לזה בכיליון עיניים. אנחנו מאוד מחכים לדיאלוג הזה ולתת את תרומתנו לשיח הזה במועצה".
ממשרד החינוך נמסר כי המועצה תתכנס בקרוב.