ירידה במספר המועמדים לאוניברסיטאות וירידה באחוז המועמדים שנדחו. נתונים אלה ונוספים מפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בשנת הלימודים תשע”ח (2017/18). לפי נתוני הלמ"ס, בשנים האחרונות חלה ירידה במספר המועמדים לאוניברסיטאות - בין תשס"ח (2007/08) לתשע”ח (2017/18) ירד מספר המועמדים לאוניברסיטאות ב-5.5 אלף - ירידה של 15%, למרות שבשנת תשע"ד (2013/14) נוספו אליהם גם המועמדים של אוניברסיטת אריאל שהפכה ממכללה אקדמית לאוניברסיטה.
בקרב המועמדים חלה עלייה בקבלה לעדיפותם הראשונה - 65.1% מהמועמדים לאוניברסיטאות לעומת 72.0% מהמועמדים למכללות האקדמיות, התקבלו למקצוע המועדף עליהם ובמקביל חלה ירידה באחוז המועמדים שנדחו באוניברסיטאות לעומת עלייה במכללות האקדמיות.
בקרב המועמדים באוניברסיטאות שסימנו רפואה כמקצוע המועדף עליהם נרשמה האכזבה הגדולה ביותר - רק 29.6% התקבלו. גם מועמדים למקצועות עזר רפואיים נחלו אכזבה ורק כמחצית (50.5%) מאלה שסימנו זאת כמקצוע המועדף התקבלו. מנגד, 78.8% מהמועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום מדעי החברה ו-74.5% מאלה שסימנו עסקים ומדעי הניהול - אכן התקבלו.
בחינת הפסיכומטרי המהווה את אימת הצעירים המעוניינים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה, מאבדת את יוקרתה - בשנים האחרונות חלה ירידה באחוז הנבחנים בקרב מועמדים לתואר ראשון, במכללות האקדמיות ובאוניברסיטאות. באוניברסיטאות אחוז הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית אומנם גבוה משמעותית מאחוז הנבחנים במכללות האקדמיות, אך גם הוא פוחת והולך - בשנת תש"ע (2009/10) נבחנו 90.1% מהמועמדים לאוניברסיטאות, לעומת 81.8% בשנת תשע"ח (2017/18). בשנת תש"ע נבחנו כשני שלישים (65.3%) מהמועמדים למכללות האקדמיות, ואילו בשנת תשע"ח נבחנו רק 49.6%.
הפערים בין הציון הפסיכומטרי הממוצע של מועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה לאוניברסיטאות לזה של מועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה למכללות האקדמיות גדולים בכל המקצועות אך בעיקר בלימודי משפטים - הפערים המתונים ביותר היו בקרב המתקבלים בעדיפות ראשונה למקצועות עזר רפואיים ולעסקים ומדעי הניהול (פערים של 71 ו-74 נקודות, בהתאמה) ואילו הפער המשמעותי ביותר היה כאמור, בקרב המתקבלים למשפטים (פער של 150 נקודות בממוצע) ואחריו בקרב המתקבלים למדעי החברה (פער של 109 נקודות בממוצע).
עוד ניתן ללמוד מהנתונים על כך שקיימים מקצועות לימוד אשר הביקוש להם הוא מגדרי - מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של נשים (90% ומעלה) היו: ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, ייעוץ חינוכי, עיצוב פנים, תולדות האומנות, הכשרה להוראה ועיצוב פנים - מבנה וסביבה. לעומת זאת, מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של גברים (יותר מ-85%) היו: הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת בניין.