בשנים האחרונות אנו רגילים לשמוע על בעיית מעמד עובדי ההוראה בארץ החל מחוסר הערכה למקצוע ע"י הציבור, עומס ושחיקה שחווים המורים ועד השכר הנמוך לעבודה הקשה. לכן, אין זה מפתיע לראות כי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) המתפרסמים היום (שלישי) ועוסקים במגמות בהכשרה להוראה, בהתמחות בהוראה ובכניסה להוראה בשנים 2000 עד 2019, כי שיעורי העזיבה כעבור שנה בקרב בוגרים שנכנסו להוראה נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות.
עזיבת המקצוע חוצה מגזרים ובחברה היהודית והן בחברה הערבית, נתוני העזיבה דומים: בקרב מקבלי תואר בוגר בהוראה עוזבים כעבור שנה 7.6% מהערבים בממוצע לעומת 8.2% בממוצע בקרב יהודים. בקרב מסיימי תוכניות להסבת אקדמאים להוראה ערבים עוזבים 7.1% בממוצע לעומת 8.2% בממוצע בקרב יהודים.
בעבר אף פורסמו נתוני למ"ס שעסקו בעזיבת מורים חדשים כעבור חמש שנים מכניסתם ושם הממצאים היו אף יותר חמורים והצביעו על עזיבה כ-23% מהמורים בחינוך היסודי, 33% בחטיבות הביניים ו-37% בתיכונים.
נקודה מדאיגה נוספת עולה כשמסתכלים בנתונים העוסקים בשיעורי הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית בקרב הסטודנטים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך. אומנם יש חילוקי דעות רבים בנושא חשיבות הבחינה, אך לפי הנתונים, עובדי הוראה רבים כלל לא נבחנו בה והתקבלו להוראה ללא סינון זה. בין 2006 ל-2018 נרשמה צניחה בשיעורי הנבחנים בבחינה בקרב סטודנטים שנה א' במכללות האקדמיות לחינוך - בחינוך הממלכתי-עברי מכ-91% בשנת 2006 לכ-45% בשנת 2018. בחינוך הממלכתי-דתי מכ-85% לכ-28% ובחינוך הערבי, למרות שגם נרשמה ירידה, היא פחות דרמטית - מכ-91% לכ-81%, כך שרובם עדיין נבחנו בה.
את נקודת האור לא נמצא בציוני הבחינה הפסיכומטרית של אלה שכן ניגשו לבחינה - בחינוך הממלכתי-עברי הציון הפסיכומטרי הממוצע בקרב סטודנטים שנה א' ירד מכ-523 ב-2006 לכ-508 ב-2018. בחינוך הממלכתי-דתי חלה ירידה תלולה ואחריה מגמת עלייה בשנים האחרונות מכ-552 לכ-533 ובחינוך הממלכתי-ערבי לאחר ירידה תלולה, נרשמה עלייה וכיום הממוצע חזר לרמתו משנת 2006 - כ-447.
מנגד, למרות נתוני העזיבה הגבוהים ועל אף המחאות החוזרות ונשנות של עובדי ההוראה לאורך השנים בניסיון להביא לשיפור במעמדם, חלה עלייה במספר הסטודנטים להוראה ובמספר המשתתפים בתוכניות הסבה לאקדמאים.
בין 2008 ל-2017 היקף ההכשרה הכולל להוראה גדל מ-5,975 בוגרים בשנת 2008 ל-10,087 בשנת 2017 - גידול של כ-90%. כאשר במהלך תקופה זו נרשם גידול עצום של כ-286% בהיקף ההכשרה להוראה בתוכניות להסבת אקדמאים להוראה - מ-1,085 בשנת 2008 ל-4,190 בשנת 2017, כך שאם לפני עשור מספרם בקרב סך הבוגרים בתוכניות השונות עמד על כחמישית בלבד (18.2%), ב-2017 הם כבר היוו קרוב למחצית מכלל הבוגרים - 41.5%.