שר החינוך היוצא נפתלי בנט העלה פוסט שהצליח לעורר עליו הורים רבים ואף את זעם הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, מרדכי אלישע.
בנט, מי שהיה שר החינוך עד לאחרונה במשך ארבע השנים האחרונות, כתב כי "צריך להעביר את מעונות הילדים מגיל לידה ועד גיל 3 ממשרד העבודה והרווחה למערכת החינוך. הגיל הרך הוא הגיל הכי קריטי בפיתוח המנטלי, הרגשי והפיזי של הילד. במידה רבה, זהו גיל שקובע את כל עתיד חייו של הילד" והוסיף כי "ילדינו בגיל הרך זקוקים לטיפול הכי טוב והכי מקצועי שיש".
במהלך כהונתו של בנט כשר החינוך נמתחה עליו לא פעם ביקורת על כך שאין הוא מקדם את העברת הגיל הרך ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך, על מנת ליצור רצף חינוכי ויציב, אך הוא בחר שלא להתעסק בכך, ככל הנראה ממניעים פוליטיים.
לפני כהונתו כשר החינוך, בעת כיהן כשר הכלכלה במשך כשנתיים, הייתה בידו ההזדמנות להעביר את מעונות היום למשרד החינוך אך הוא בחר להעבירם דווקא למשרד העבודה והרווחה, למרות שאנשי חינוך רבים התרעמו על כך וטענו כי כל קשר בין משרד העבודה לבין חינוך הוא אקראי. בנט התייחס לכך וכתב כי "שימשתי כשר הכלכלה (כולל העבודה), ותחת אחריותי היו מעונות היום לגילאי לידה עד 3. למדתי את הנושא וחשבתי אז, משלל סיבות, שזה המקום הנכון עבורם. טעיתי. זה לא". למרות אמירה זו, הוא הצליח לעורר את זעם הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, מרדכי אלישע שהתייחס לדברים ואמר כי "אני קורא את הפוסט ומשתומם. אתה מציין תקופה של מעל 7 שנים שהנושא היה באחריותך או הוצע שיהיה באחריותך כשר החינוך. אם נושא זה חשוב לך, מדוע בכל התקופה הזו לא עשית פעולה משמעותית לקידום הנושא?".
עוד כתב אלישע כי "השר שקידם את החוק שהיה תקוע בזמן כהונתך היה השר חיים כץ. מי שהביא תקציבים לנושא זה בגובה של כ-300 מיליון שקלים היה השר חיים כץ. מי שתגבר את מערך הפיקוח הטיפולי והיציאה לשטח בכ-20 תקנים היה השר כץ. נלחמנו להביא תקציבים מהאוצר והקצאנו תקציבים פנימיים ממשרד העבודה והרווחה, נלחמנו להעביר את החוק בוועדות הכנסת כדי לשמור על הפעוטות, ייעלנו את תהליכי הפיקוח והגדרנו מחדש את המבנה של אגף מעונות יום, כל זאת בפרק זמן קצר".
"איפה היית כל השנים? למיטב ידיעתי, גם כשנושא העברת הפיקוח הוצע לך כשר החינוך, סירבת ודחית את הצעת שר העבודה והרווחה. צר לי, בעיתוי הנוכחי של הבחירות הפוסט שלך אינו משכנע אותי כאזרח ונראה כי נועד לגייס קולות בוחרים וחבל שכך".
ההמלצה על העברת תחום הגיל הרך למשרד החינוך אינה חדשה. היום כבר ידוע כי גיל לידה עד 3 הוא קריטי להתפתחות הילד ומחקרים רבים מצביעים על כך וכלמרות זאת, לפי דוח ה־OECD ישראל משקיעה בגילים אלה כ־2,700 דולר לעומת ממוצע של כ־12,400 דולר במדינות ה־OECD.
כיום, רק ל-23% מילדי ישראל יש מסגרת ציבורית מפוקחת ומסובסדת בגיל לידה עד שלוש ויש בה בעיות לא מעטות - בתחילת שנת הלימודים הקודמת הודיעו הארגונים המפעילים את מעונות היום, בהם נעמת, ויצו ואמונה כי לא יפתחו אותה בעקבות המשבר בענף שכלל בין היתר היעדר תקינה ושיפור תנאי העבודה של המטפלות. המשבר אומנם נפתר בסיועו של שר האוצר משה כחלון - המטפלות קיבלו תוספת למענקי חגי תשרי ופסח והוחלט גם על הקמת ועדה ממשלתית שתבחן את הנושא, אך רבים ביקרו את הפתרון למשבר ואמרו שמדובר אך ורק בפלסטר ולא בפתרון הבעיה מהשורש.
הסמכויות על הגיל הרך היו בעבר בידי שר הכלכלה (התמ״ת) ובאופן אבסורדי, בעקבות מאבק אנשי חינוך והקמת ועדות שונות לאורך השנים שבחנו את הנושא, בהן ועדת טרכטנברג (2011) וועדת אלאלוף (2014) שהמליצו על המעבר למשרד החינוך - ביולי 17' הממשלה אישרה את המעבר של מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה, בניגוד לכל ההמלצות ומסקנות הוועדות.