בעקבות הכתבה שהתפרסמה אתמול ב"מעריב", ולפיה רק 3% מהקמפיינים של המפלגות לקראת הבחירות הקרבות עסקו בתחום החינוך, אנשי חינוך מלינים היום כי שוב הנושא נדחק לשוליים ואינו נתפס כחשוב דיו בעיני המפלגות. הנתונים בכתבה הסתמכו על בדיקת תוכני הקמפיינים של המפלגות השונות בחודשיים האחרונים - כפי שהתפרסמו באמצעי התקשורת הדיגיטליים ובעיתונות הכתובה - שערכה חברת יפעת בקרת פרסום.
פרופ' יערה בר און, נשיאת המכללה האקדמית לחינוך אורנים, אומרת כי "כולם יגידו שצריך כיתות יותר קטנות ולהעלות את שכר המורים, אבל זה לא מייצר כותרת. הסטטיסטיקה אומרת שחינוך לא מביא תועלת למי שעומד בראש המערכת ובכל ה־20 השנה האחרונות כל שרי החינוך שמתחלפים חדשות לבקרים, אף אחד מהם כמעט לא המשיך בקריירה הפוליטית אחרי שהיה שר החינוך, זה לא מביא לאף אחד תועלת. חינוך לא יוצר פופולריות בקרב המצביעים, כי מערכת החינוך שלנו היא מערכת שבדרך כלל אף אחד לא מרוצה ממנה. יכול להיות שפוליטיקה וחינוך לא הולכים יחד".
פרופ' מנואל טרכטנברג, ח"כ לשעבר במחנה הציוני ויו"ר לשעבר של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג, הסביר כי "הבחירות האלה לא נסבו על שום נושא שנוגע לאזרח, לשירותים שהמדינה מעניקה או לא - זו תעודת עניות למערכת הבחירות של מדינת ישראל". "זה לא אומר שהנושאים האלה לא מעניינים את הציבור ולא יעלו במלוא עוצמתם ביום שאחרי", הוסיף פרופ' טרכטנברג, "בשלב של קמפיין הבחירות הפוליטיקאים כנראה הגיעו למסקנה שהאזרחים לא יצביעו לפי המצעים בנושאים החשובים האלה אלא על פי - 'כן ביבי, לא ביבי'".
חוסר ההתעסקות בנושא החינוך חמור עוד יותר,בעיני פרופ' טרכטנברג לאור פרסומו של דוח החינוך של ה־OECD השבוע, שהציג תמונת מצב קשה של ישראל לעומת המדינות החברות בארגון. "זה נותן יתר תוקף, תחושה של דחיפות - אי אפשר עוד ועוד לדחות את טיפול השורש בחינוך. אני בטוח שהעניין הזה יתפרץ במלוא העוצמה אחרי הבחירות ואני מקווה שהממשלה שתקום תיתן את הדעת על זה ולא על זהות חברי הקואליציה בלבד", אמר.
ליאת גלנץ, רכזת "הקואליציה לחינוך מלידה - אנו עושים שינוי": ״מצער שבתקופת בחירות כה משמעותית זו, שאירעה בצל מקרי התעללויות בפעוטונים, נושא החינוך בכלל והגיל הרך בפרט שוב ממוקמים בתחתית הפירמידה. לא ייתכן שהגיל הקריטי ביותר הוא גם הזנוח ביותר. הבשילה העת להתייחס לפעוטות כאל אזרחים שווי זכויות ולאפשר חינוך ראוי, כוח אדם נאות והדרכה. נדרשת תוכנית לאומית ישימה, מעמיקה ומתוקצבת למען ביטחונם ועתידם של הפעוטות״.