מה עושים הילדים אחרי שעות הלימודים? לשלוח את הילדים לחוגים בשעות אחר הצהריים הוא חלק משגרת היום של רבבות משפחות בארץ ותופעה חוצת מגזרים ומעמדות. כך על פי חדש שערכה מכללת לוינסקי לחינוך. 

מתברר כי לא פחות מ־72% מכלל הילדים ובני הנוער בארץ רשומים לחוגים מחוץ לשעות הלימודים שלהם. מדובר בקרוב ל־80% מתלמידי בתי הספר היסודיים, ב־60% מתלמידי חטיבות הביניים וב־60% מתלמידי התיכונים. 

עם זאת מתברר גם כי שיעור ההשתתפות בחוגים בקרב משפחות שהכנסתן מתחת להכנסה הממוצעת נמוך בכמעט 20%. אם בקרב משפחות שבהן הכנסת ההורים היא ממוצעת או למעלה מזה 75% מהילדים משתתפים בחוגים, הרי שבמשפחות שלהן הכנסה מתחת לממוצע רק כ־55% מהילדים משתתפים בחוגים. 

נתון זה מלמד באופן ברור כי אחד התחומים הראשונים שנפגעים מחוסר אמצעים של משפחות קשות יום הוא תחום לימודי ההעשרה לילדים לאחר שעות הלימודים. עם זאת, נראה כי הורים רבים אשר הכנסתם מוגבלת מתאמצים להקנות לילדיהם את הפעילות בחוגים, שמניעתה כבר מהווה פגיעה חברתית בילד. 

גן ילדים (אילוסטרציה). צילום: אינג אימג'
גן ילדים (אילוסטרציה). צילום: אינג אימג'


71% מההורים שהשתתפו במחקר הביעו שביעות רצון גבוהה מהשתתפות הילדים שלהם בחוגים השונים, כאשר התרומה הגבוהה ביותר לדעתם עבור הילדים באה לידי ביטוי בתחום החברתי והרגשי ובפיתוח תכונות בקרב הילדים כגון אסרטיביות, כישורים חברתיים ועוד. 

המחקר המקיף של מכללת לוינסקי התבסס על מדגם של 502 הורים ונערך בהובלת פרופ' איציק גילת, ראש רשות המחקר במכללה וד"ר ענת כורם, ראש מרכז מהות, מרצה לחינוך במכללת לוינסקי אשר חברה גם בסגל ההוראה של המגמה לייעוץ חינוכי באוניברסיטה העברית. 

עוד עולה מהמחקר כי 63% מהילדים משתתפים בחוג אחד לפחותל במהלך השנה, 28% מהלדים משתתפים בשני חוגים כאשר 9% מהילדים שתתפים ביותר משני חוגים במהלך השנה. 

החוגים המבוקשים ביותר בקרב הילדים בישראל הם בתחום הפעילות הגופנית (45%), במקום השני ניתן למצוא את חוגי האומנות למיניהם (24%), כאשר במקום השלישי נמצא התחום האקדמי־ריאלי והמדעים (10%). 

על פי תוצאות המחקר, ברוב המקרים (84%) הילד שותף יחד עם הוריו לבחירת החוגים, בשיעור של 70% בקרב תלמידי תיכון וכ־30% בגילאי בית הספר היסודי. 

במחקר לא נמצא הבדל משמעותי בהשקעה בחוגים בין הורים חילונים (75% מההורים) להורים דתיים (70% מההורים ששולחים ילד לחוג), ואפילו במגזר החרדי מדובר על כ־50% מהמשפחות. 

"החוגים ממלאים תפקיד חשוב בהרחבת הדעת של הילד, בשיפור הרווחה הנפשית ובקידום אורח חיים בריא יותר. לפיכך מן הראוי לאפשר לכל הילדים השתתפות בחוגים. המחקר שלנו מראה שלילדים מרקע סוציו־אקונומי נמוך יש הרבה פחות סיכויים להשתתף בחוגים, ולכן משרד החינוך והרשויות חייבים להתגייס להרחבת הסיוע לילדים בהשתתפות במגוון של חוגים", מסכם פרופ' גילת.