בעוד מספר ימים תיפתח שנת הלימודים החדשה, אך סגל המורים וההורים ששולחים את ילדיהם לבתי הספר מבולבלים מהמתווה של משרד החינוך ומההנחיות שמשתנות לעיתים קרובות. ראש עיריית גבעתיים רן קוניק שוחח היום (חמישי) עם ענת דוידוב בתוכניתה "איפה הכסף" ב-103FM והעביר ביקורת קשה על התנהלות משרד החינוך. 

"יש פה מצב שמרוב הנחיות ופתרונות לא ישימים, המערכת מותשת, מתעייפת", אמר קוניק. "יש בזבוז אנרגיה של כל המערכות העירוניות. הילדים מתערבבים אחד עם השני, וכל התפיסה של הקפסולה הלכה לעזאזל".

"אין במצב הזה פתרונות פשוטים אם בכלל. למנהיגים שלנו אין אומץ לומר את האמת", הוסיף. "או שלא לומדים בכלל כרגע ואף אחד לא הולך לבית הספר לפחות עד אחרי החגים, או שכולם לומדים ולוקחים את הצ'אנס ומתמודדים עם ההשלכות".

"מה שמייצרים כרגע זה די חארטה, הנושא של הקפסולות זה בלוף אחד גדול, זה לא מחזיק מים. אמרו אצלנו שהשנה תיפתח בראשון בספטמבר, ותיסגר בשני בספטמבר. יש כל מיני הנחיות שהתעייפתי מלקרוא אותן, בשיעור הם בקפסולה, בהפסקה הם מתערבבים, בצהרונים הם מתערבבים עם ילדים משלוש שכבות, אחה"צ הם בפעילויות אחרות, בצופים, מתיש". 

"הצגנו למשרד האוצר מספר פתרונות והם גוררים רגליים"

לא רק ההורים לא יודעים כיצד תיפתח שנת הלימודים הקרובה: עדיין קיים משבר בין הסתדרות המורים לאוצר בקשר לפתיחת הלימודים בצל הקורונה. עדנה דוד, סגנית יו"ר הסתדרות המורים, שוחחה עם אלון גל בתוכנית "איפה הכסף" ב-103FM וסיפרה על הקשיים: "הצגנו למשרד האוצר מספר פתרונות והם גוררים רגליים".
 
מנקודת מבטכם, מה לא סודר? מה צריך להסתדר כדי שנפתח את שנת הלימודים כמו שצריך ומה הטענות הבסיסיות?.
"הדבר הראשי כרגע שעומד במחלוקת הוא נושא המורים והגננות שנמצאים בסיכון בריאותי. ישנם אנשים שמצב בריאותם לא מאפשר להם להיחשף לתלמידים, כי זה מהווה עבורם, על פי הגדרת משרד הבריאות, סכנת חיים ממשית. לדבר הזה צריכים לתת פתרון. הגשנו פתרונות ישימים למשרד האוצר, ומשרד האוצר לצערנו גורר רגליים בעניין הזה. המזכ"לית יפה בן דוד הודיעה על סכסוך עבודה בעניין. חד משמעית לא נאפשר לסכן את חיי הגננות והמורים בשטח".

מה הפתרונות שהצעתם?
"נושא הלמידה מרחוק. כאשר חלק מהתלמידים לא מגיעים כל ימות השבוע לבית הספר, המורים יכולים ללמד מרחוק, הגננות כנ"ל".

אתם לגמרי מנותקים. את יודעת מה קורה בלימודים מרחוק?.
"אני יודעת מצוין, יש לי ארבעה ילדים ושניים מתוכם במערכת החינוך. אני רוצה רגע שנעשה הבחנה, אתה מדבר איתי מצד אחד על ילדים שמגיבים וסוגרים או פותחים את המצלמה, אבל בוא נדבר רגע על בתי הספר היסודיים, על חטיבות הביניים והילדים בגן. הקשר הרגשי עם המורה, עומד מעל הכל - אנחנו מאוד מחוברים וממש לא מנותקים. כאשר ילדים למדו בקבוצה קטנה, כאשר חלק בבית הספר וחלק בבית, אנחנו לא מדברים על זום, זו לא הדרך היחידה. 35 ילדים מרחוק, אתה צודק, זה בעייתי. אבל אם אני פותחת גם שלושה או חמישה ילדים, האמן לי שזו דרך מצוינת לחוש ילדים, וגם לצמצם פערים לימודיים. הכל זה איך עושים את זה ואיך מחלקים נכון את כוח האדם מרחוק, וגם שומרים על החיים שלהם".

חוץ מנושא המורים בסיכון, איזה עוד נושאים כרגע במחלוקת?
"ישנן רשויות שהחליטו על דעת עצמן להנחות את המנהלים למרות שזה לא בתחום אחריותן, ללמד מספר רב יותר של ימים, כיוון שבית הספר לא יכול להכילאת  כולם, מעבר לימי המתווה. להגיע שלוש, ארבע וחמש פעמים לכל מני מבנים עירוניים, שהם לא מבנים אולי בטיחותיים. המבנים האלה צריכים את הרישוי, זה ברור, אבל מי לוקח את האחריות?". 

אחריות למה?
"מנהלת שיש לה 400 תלמידים במוסד שלה, אחראית על כולם. כשהם יוצאים לטיול מחוץ לכותלי בית הספר היא גם אחראית. כאן, כשמדובר על שנה שלמה של למידה אל מחוץ לכותלי המוסד, איזה אחריות היא יכולה לקחת? לכן ביקשנו שמשרד החינוך יוציא דף הנחייה שהוא לוקח את האחריות לכך. הגדילו חלק מראשי הרשויות לעשות ולקחו את האחריות על עצמם. חברים זה לא יעבוד – אנחנו ננחה את המורים לא להגיע".

עוד פעם בגלל שאתם לא יודעים להסתדר שם אחד עם השני? תמיד יש את האיומים האלה. את מבינה מה קורה לאזרח? עוד פעם לא הצלחתם לדבר ולהגיע מראש לפתרון?
"כהורה אתה צריך להיות בטוח שהמערכת שאתה שולח את הילד שלך אליה היא הכי בטיחותית עבורו. אותו מנהל שאמון על הבטיחות הזו, צריך לקחת את מלוא האחריות. הוא לא יכול לקחת אחריות על מה שהוא לא שולט בו".

אבל למה זה מגיע לרגע האחרון בלי פתרון?
"יפה. הקורונה פרצה בפברואר, ממרץ אנחנו בדיונים עם משרד האוצר ועדיין הם גוררים רגליים. העלינו את כל הסוגיות, זה לא חדש".

הדבר הזה באמת מהדהד, מקווים שזה יגיע לפתרונו הנכון.
"אני קוראת למשרד האוצר – בואו תנו כבר את הפתרונות. זה בידיים שלכם חברים".