קרן אוחנה, יו"ר פורום הגנים הפרטיים בישראל, וח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן), חברת ועדת החינוך בכנסת, שוחחו הערב (רביעי) עם ענת דוידוב ב"איפה הכסף" ב-103FM אודות הדיון על עתיד מערכת החינוך בעקבות העלייה בתחלואה.
שתיכן הייתן היום בוועדת החינוך, אני רוצה להתחיל איתך חברת הכנסת תהלה פרידמן, הדברים העיקריים שאת מביאה משם ויכולה לדבר עליהם.
פרידמן: "גם הייתי בוועדת החינוך וגם אהיה בוועדת החינוך, כי אנחנו מחכים להחלטות הממשלה. בעצם מה שקרה זה שהובאו לפנינו התקנות שבעצם סוגרות את מערכת החינוך, והפרוצדורה היא שאנחנו צריכים לאשר או לא לאשר, ואם אנחנו לא מאשרים, בעצם אין להן תוקף. אנחנו אמרנו שאי אפשר להתייחס למערכת החינוך ובו בזמן לצפות שהורים צעירים ימשיכו לעבוד, זאת אומרת חייבת להיות קוהרנטיות. אם אין גנים והילדים בבית, אז גם צריך לתת פתרון להורים, בדמות כיסויים, בדמות עוד ימי חופש".
כלומר הפתרון הוא פתרון כספי, בגדול.
פרידמן: "נכון, הפתרון הוא פתרון כלכלי. זאת אומרת, אי אפשר להתייחס למערכת כמנותקת מההקשר, בגלל שבסוף, אני אגיד לך על עצמי באופן הכי אישי - יש לי חמישה ילדים בבית ואני פה בעבודה, וכמוני שכבה אדירה של הורים".
אז מה את עושה עם הילדים? כלומר יש לך בטח ילדים יותר גדולים שיכולים לשמור על הקטנים, אבל לא אצל כולם זה ככה.
פרידמן: "בדיוק, לא אצל כולם זה ככה. ואת יודעת, המון אנשים מתמחי סבא וסבתא, וכרגע סבא וסבתא הם אוכלוסייה בסיכון ואסור להפגיש בין הילדים לבינם. זאת אומרת כל מיני פתרונות שהורים רגילים לג'נגל איתם לא אפשריים כרגע. לכן זה בלתי אפשרי פשוט לסגור בלי לתת לזה מענה".
אנחנו הולכים כנראה לתקופה די ממושכת. ועכשיו אני רוצה לצרף את קרן אוחנה, יו"ר פורום הגנים הפרטיים, ובעצם חוץ מהפתרון הכלכלי, צריך לתת איזה שהוא פתרון לוגי מפני שאנחנו הולכים לתקופה כנראה ארוכה. מה ההצעה שלך קרן, חוץ מלתת פיצוי להורים?
אוחנה: "אני רוצה להכניס עוד משתנה למשוואה מכיוון שזה עלה בוועדה וזה עולה גם בשיחה - דרך אגב, חברת הכנסת, גם לי יש חמישה ילדים, גם שלי בבית - ואני מכניסה פה עוד משתנה שקוראים לו גן הילדים הפרטי שהוא לכשעצמו עסק. זאת אומרת שאם יוצאים באיזו שהיא פנייה לשפות או לפצות את ההורים, צריך לזכור שיש פה ענף שלם, עצמאי, שלא מתוגמל ולא מתוקצב ולא מכולכל על ידי המדינה, שעומד גם בתווך. מחד, התקנות אומרות מגזר פרטי פתוח, מצד שני, מוסדות חינוך סגורים, וטרם הוגדרנו על אף חוק הפיקוח.
"הגנים הפרטיים הם כאילו נטע זר בתוך המערכת הכללית הזאת, ולנו יש תחושה מאוד לא טובה. לראייה התקנות שהובאו היום לאישור, יש שם החרגה למסגרות חינוך לעובדים חיוניים, שהמסגרות האלה נדרשות להם כדי שיוכלו לתת את הכתף מתחת לאלונקה במשק, לרופאים, לאחיות, לשוטרים, לכוחות הביטחון וכו'".
אז מה את דורשת?
אוחנה: "אני רוצה להגיד ככה - שאם אנחנו משמשים כשירות חיוני כדי שהמשק יוכל לתת פעימות נשימה, גם לחולים וגם לכלכלה וגם להתנהלות שוטפת, להחריג את גילאי לידה עד שש לפחות, שאלה קטינים שלא יכולים להיות ללא השגחה מתמדת, מתוך תקנות השחור או לבן, או לחלופין גם לאפשר למסגרות הפרטיות איזו שהיא פעימה כלכלית שתוכלנה לפתוח בחלקיות לחמישה או שמונה ילדים, כי אחרת גם את המתי מעט שאנחנו מסוגלים לתת למשק לא נעשה כי זה לא כלכלי להניח את המפתח על הדלת בעבור חמישה ילדים לעובדים חיוניים".
אני רוצה לחזור אלייך, חברת הכנסת תהלה פרידמן, והיה ולא יאשרו את הסדר הפיצוי להורים, מה את דורשת בעצם?
פרידמן: "נשק יום הדין שלנו הוא לא לאשר את התקנות".
כן, אתם יכולים.
פרידמן: "אנחנו יכולים. אני מאוד מקווה שלא נגיע לשם, כי בסוף, נגד מי אנחנו נלחמים?".
נגד עצמנו, נגד כולנו.
פרידמן: "כן, הרי בסוף אין לנו עניין לתקוע מקלות בגלגלים, אנחנו מנסים פשוט להשמיע את קולם של ההורים ולנסות לייצר איזו שהיא קוהרנטיות וחשיבה רחבה בתוך ההסדרים. אני רוצה לומר משהו אחד על קרן שהיא מעלה נקודה מאוד מאוד חשובה, ובאמת אנחנו גם מבקשים התייחסות לילדים, כבר היום זה קיים, לילדים של עובדים חיוניים במערכת הרפואה, הרווחה וגם בחינוך, והדבר הזה זוכה להתייחסות, יכול להיות שלא מספיק טובה. אני מקשיבה לקרן, אני מבינה את מה שהיא אומרת, אנחנו צריכים לדייק את זה, אבל זה בפירוש נושא שהוא על השולחן".
אוחנה: "אני מאוד שמחה שזה על השולחן. אני מניחה שכשנפתח את הדיון, גם אני אקבל את רשות הדיבור בחלק השני של הוועדה ואנחנו נגיד את הצד גם של המגזר הפרטי. ואנחנו מבקשים שלא התייחסנו אלינו כמו אל חריגים. תמיד אני משתמשת במונח, היריון מחוץ לרחם - רק כשנוח למדינה היא משתמשת בגנים הפרטיים, ולבקש מאיתנו לפתוח לעובדים חיוניים כדי לאפשר לבתי החולים לא לקרוס, זה נחמד, אבל קשה לעשות חצי-חצי, קשה לעשות איפה ואיפה וזה חייב גם להיות כלכלי".
יש גנים שכן פתוחים, נכון?
אוחנה: "יש לי נתונים מדויקים. עד לערב החג קיבלנו פניות של 4,970 מסגרות שביקשו אישור לפתוח לילדי עובדים חיוניים, זה נותן מענה לכ-15 אלף ילדים, מתוך בערך 300 אלף. זו טיפה בים, ולא פלא שמערכת הבריאות קורסת. לצערי, אנחנו שותפים לדבר הזה כי לא מאפשרים לנו להרחיב את היריעה ולתת מענה ליותר. אבל אני אומרת שם אפשר לתת לחמישה ילדים ובתקנות יש החרגה לשמונה ילדים, תאפשרו כבר לפתוח".
את בעד, חברת הכנסת פרידמן?
פרידמן: "בוודאי שחייבים לתת למענה כמו שאמרתי לכל הצוותים החיוניים. אני לא עד הסוף מבינה את המודל הכלכלי שבו עובד גן פרטי ושלו צריך לתת מענה, אבל עם הנקודה העקרונית אני מסכימה ומזדהה. זאת אומרת חייבים לאפשר להם פתרונות".