מגפת הקורונה – יותר מכל משבר לפניה - טרפה את הקלפים בשוק העבודה, ובעקבותיה גם האקדמיה נאלצה לשנות ולהשתנות. אחד השינויים המשמעותיים הוא הטמעת טכנולוגיית הלמידה המקוונת (המוכרת שבהן היא הזום) בכיתות, ששינתה את הדרך בה צורכים השכלה בכלל והשכלה גבוהה בפרט.
מבדיקה שערכנו בקרב הסטודנטים ביקשנו לבחון את מידת ההשפעה של הזום על איכות הלימודים, ובעיקר את שביעות הרצון של הסטודנטים מהמהפכה המשמעותית ביותר באקדמיה במאה השנים האחרונות.
מרבית הסטודנטים אמרו שהזום פתח להם הזדמנויות חדשות לרכישת השכלה והביעו שביעות רצון גבוהה. כך, למשל, בזכות הזום הם מצליחים להתפנות בקלות יתרה ללימודים. אם בעבר הם היו צריכים לצאת מהעבודה, לנסוע בפקקים, למצוא חנייה ולהתייצב בשיעור, היום בלחיצת כפתור הם מצטרפים לשיעור מכל מקום בעולם. הם לא מפסיקים את סדר היום שלהם, רק מעשירים אותו בתכנים מגוונים יותר ובפרט רוכשים השכלה אקדמית פורמלית. אותם סטודנטים ציינו שהעובדה שאפשר להקליט את השיעורים ולצפות בהם שוב בכל זמן היא יתרון עצום, אלא שהטכנולוגיה של הקלטה - בווידאו או באודיו - הייתה קיימת הרבה לפני הזום ואינה הסיבה שבזכותה נראה את הזום גם בעתיד.
נדמה שיותר מכל נשבר כאן מחסום פסיכולוגי – הן עבור הסטודנטים והן עבור המרצים שרואים שאפשר לקיים לימודים גם ללא מפגש פיזי והעולם לא מתמוטט. השלד של ההוראה האקדמית נשמר גם בתנאי זום וזה עובד מצוין. להפך, שעות הקבלה של המרצה התרחבו והתגמשו מכיוון שאין צורך להגיע פיזית למשרד שלו.
הטכנולוגיה החדשה מאפשרת יצירת שיח, כמו בכיתה, ששובר את הקיר הרביעי ומנגיש את התכנים לכולם, גם לאוכלוסייה שהדירה עצמה עד היום מלמידה אקדמית. קחו למשל את תושבי הפריפריה הרחוקה. אלה היו צריכים לעבור דירה כדי להתקרב לאקדמיה, אבל במקום זאת האקדמיה מגיעה אליהם וחוסכת להם הרבה כסף. דוגמה נוספת היא אמא שגרה במזרח ירושלים והיום מתאפשר לה ללמוד לתואר מה שהיה נראה כלא מציאותי עד לא מזמן.
ביטול המרחק מאפשר גם לסטודנטים מחו"ל, כדוגמת דור ראשון ושני ליורדים ובהנחה שהם דוברי עברית, ליהנות משפע התכנים, אם ירצו בכך. למרות הביקוש העולה להשכלה אין צורך לבנות עוד כיתות, או לשבור קירות בכיתות הקיימות. כולם מוזמנים, כולם זכאים לרכוש השכלה גבוהה אם המוטיבציה והיכולת עומדות לרשותם.
רבים שואלים אותי לאחרונה מהי התכונה שהופכת מרצה בעידן הזום למוצלח? האם זו הכריזמה? העמידה לפני מצלמה? לא בהכרח. בניגוד ללימודים בעידן טרום זום, אז הייתה לכריזמה ולנוכחות של המרצה משקל מרכזי, כיום נדרש שילוב של הדברים. כריזמה לצד סדר ,יעילות ואפילו וירטואוז של שימוש במצגות וחלוקה לחדרים שבהם כל קבוצה מתרגלת משימה מסוימת.
האקדמיה מתמודדת זמן רב עם ביקורת על שיטות ההוראה המיושנות והצורך לגוון את הלמידה מורגש כבר שנים לא מעטות. הקורונה האיצה את התהליך ואילצה את המערכת האקדמית והסטודנטים להטמיעה במהירות כלים חדשים. זירת הלימודים המסורתית הומרה ללמידה סינכרונית אינטראקטיבית. בנוסף, נוצרה תחרות גדולה והלמידה הלוקלית הפכה גלובלית. בשביל להצליח היום כל מוסד אקדמי צריך להיות הרבה יותר אטרקטיבי, מחובר לשטח, טכנולוגי ולהבין את צרכי הסטודנטים, וזאת משום שעולם ההזדמנויות של הסטודנטים גדל משמעותית. גם היכולות להזמין מרצים אטרקטיביים מחו"ל הפכה לנגישה יותר, מה שמאפשר לסטודנטים להיחשף למגוון רחב יותר של מרצים ותכנים.
פסגת העסקים של מעריב 2020 מקבוצת The Jerusalem Post
26.11.20 - בכירי המשק צופים פני עתיד, בהנחיית קרן מרציאנו
יצולם במתכונת יוקרתית וישודר באתר מעריב ובפייסבוק בשעה 10:00
מובן גם שיש אתגרים וקשיים לחלק מסוים מהסטודנטים, הן לימודיים והן חברתיים, בעקבות שיטת לימוד זו. אלה מחייבים אותנו באקדמיה למצוא פתרונות יצירתיים כמו תגבורים מקוונים, שיעורים חוזרים והפיכת הלמידה ליותר חווייתית ופחות פסיבית, וכן יצירת מפגשי למידה בקבוצות קטנות ומפגשים למטרות חברתיות ועוד.
אז הזום כאן כדי להישאר, ואם פעם קראו לאקדמיה מגדל השן בגלל הריחוק הפיזי והמנטלי, הרי שבזכות טכנולוגיות מסוג זה, מדברת כיום האקדמיה בגובה העיניים. אנחנו הרבה יותר נגישים, הרבה יותר קרובים לחיים ולעבודה של הסטודנטים. אז למה אתם מחכים? פתחו זום והרחיבו אופקים.
הכותב הוא דיקן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו