ד"ר אורי כהן מביה"ס לחינוך באוניברסיטה תל אביב שוחח היום (רביעי) עם אראל סג"ל ואבי יששכרוף בתכניתם ב-103FM. ד"ר כהן ניסה לעשות סדר בסערת מינויו של אפי איתם ליו"ר יד ושם והציג את שתי הגישות המשמעותיות בסיפור. לדבריו, הרבה מעבר לפוליטיקה המקומית בישראל בין ימין לשמאל, אנו עדים לוויכוח בנוגע להתייחסות לחקר השואה: "איתם מייצג את התנועה הציוניות המובהקת, הגורסת כי השואה הייתה תופעה ייחודית".
סג"ל: אנחנו רוצים לדון על הממשלה שמתכוונת למנות את אפי איתם ליו"ר הנהלת יד ושם שזה התפקיד הביצועי של הארגון. יש התנגדות חריפה למינוי שלו בגלל התבטאויות עבר ובגלל ניסיון העבר שלו. כתבת מאמר על ויכוח מהותי יותר.
"ראשית אני רוצה להגיד דבר בשמו, מתנהל באמת מסע תקשורתי ארסי נגד המינוי של אפי איתם ליו"ר הנהלת יד ושם והוא אחד הדמויות המדהימות, אחד הלוחמים המדהימים של ישראל הלוחמת, שזכה לעיטור מופת על אומץ לב עילאי בקרבות של הבלימה ברמת הגולן ביום הכיפורים, הוא פיקד על סיירת גולני, הוא היה מפקד חטיבת גבעתי, עוצבת הגליל. אדם שהלך לכל מקום שישראל ביקשה להגן על עצמה ולתרום".
אבי: למה אתה חושב שמתנהל מסע כזה?
"מתנהל קמפיין שאחד האנשים המובילים המרכזיים שמוביל אותו זה פרופ' דניאל בלטמן מהאוניברסיטה העברית שיש לו תפיסות פוסט-ציוניות מובהקות. לדוגמה הוא ביקר בצורה חריפה ביותר את ההחלטה של הפרלמנט הגרמני והצרפתי שהכירו בעובדה שהתנגדות למדינת ישראל כמדינת לאום יהודית היא אחד מצורות האנטישמיות העכשווית. מי שהגיב כלפיו בצורה חד משמעית, מפורשת, היה פרופ' דן מירון שטען שהאמצעים והדרך בה תופס דניאל בלטמן שהוא פוסט-ציוני מובהק ממש הם דרך של זריעת חול בעיניים ויוצר רושם מוטעה, ומעלים מהקוראים שלו דברים".
סג"ל: איך זה קשור?
"בלטמן מוביל מבחינה רעיונית, הוא בא וטוען דבר פשוט, צריך לבטל או לשנות מן היסוד את חוק יד ושם של 1953, מה זאת אומרת? מדינת ישראל הקימה מוסד ממלכתי שאמור לייצג את המאבק של היהודים בשואה, את שואת היהודים, מי שעשה את זה בצורה הנכונה הנבונה במשך עשרות שנים היה אבנר שלו. אבנר שלו דחה לחלוטין את התפיסה שהתפתחה".
סג"ל: אתה רץ ואנשים לא מבינים. פרופ' דניאל בלטמן הוא בכלל מתנגד לחוק יד ושם המקורי שייצג אותו במשך השנים האחרונות אבנר שלו. מה השינוי?
"הוא למעשה רוצה להוביל קו שבו הטענה היא שהשואה היא כמו מעשה רצח עם אחרים שהתנהלו במקומות שונים בעולם. אין לשואה מבחינתו שום ייחודיות ואין לה שום תופעה שאמורה לייצג או להוביל את מוסד יד ושם. יד ושם אמור לפעול כמוסד שמתנהל כשלצידו מתקיימים עוד תהליכים".
סג"ל: הוא אומר שהשואה לא ייחודית.
"מי הוביל את המהלך הזה? אחד ההיסטוריונים החשובים של גרמניה לאחר מלחמת העולם ארנסט נולטה".
אבי: חזרה לאפי איתם, הוא איום מבחינת דניאל בלטמן, למה?
"אפי איתם מייצג את התנועה הציונית במובן הפשוט, הלאומי החד משמעי בו מה שקרה במהלך השואה הוא תופעה ייחודית, הוא ממשיך את אבנר שלו, תפיסה שאומרת שיש ייחודיות היסטורית לשואה שהתרחשה ליהודים ובהכרח למעשה מוביל או ממשיך את הקו שקבעו אלה שיזמו את הקמת יד ושם, את החוק של יד ושם ואלה שניהלו אותו במשך עשרות שנים".
אבי: יש לבלטמן יכולת להשפיע?
"בוודאי, ברגע שהתפיסה של דניאל בלטמן לעניות דעתי זה לא פחות מהונאה של הציבור ושל החוק, זה השתלטות מניפולטיבית".
סג"ל: נבקש את תגובתו בשבוע הבא.
"המסע הארסי הזה במיוחד של עיתון הארץ נגד המינוי של אפי איתם, באמת בכל צורה ואופן מוביל אותי למסקנות קשות".
אבי: מחברים את זה לענייני האינתיפאדה הראשונה ולאמירות כנגד הערבים.
"אין קללה שאפשר להעלות על הדעת שלא נאמרה על אפי איתם בשבועות האחרונות, פשיסט, גזען, דתי, לאומני".
סג"ל: אני הדיוט מוחלט, אבל אני אגיד לך מה הגישה. הסיפור פה מאוד פשוט. יד ושם הולך בכיוון של המדרון החלקלק, הגישה שאומרת ששואה היא ייחודית לעם היהודי אבל רצח עם והאירוע הזה בו עם אחד מחסל עם אחר יכול לקרות במקומות אחרים.
"הכוונה שלהם היא בעצם להגיד ביסוד הדברים שלהם, להוביל למעשה למחקר ולקביעה שישראל מצויה בגלישה למשטר..."