יותר ויותר מערכות חינוך ומורים מובילים עם השנים יוזמות יצירתיות בתמיכת הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. רבות מהן עוסקות בלימוד ובהשרשת השפה העברית בדרכים יצירתיות וחדשניות, אשר מותאמות לתלמידים. יוזמות כאלה מאפשרות להנחיל את השפה העברית גם לאלו שאינם יכולים לרכוש אותה בדרכים המסורתיות.
כך לדוגמה, ב"אלתסאמוח", בית ספר דו־לשוני יסודי באבו סנאן, כפר רב־תרבותי בגליל המערבי המורכב מאוכלוסייה דרוזית, מוסלמית ונוצרית, שבו השפה העברית תופסת מקום משני, אם בכלל, בקרב התושבים. לבית הספר הגיעה המורה ללשון שרה ח'יר, שהוטלה עליה משימה מאתגרת במיוחד - ללמד עברית את התלמידים. במרכז בית הספר הוקם בהובלתה מרכז למידה ייחודי, שבו יכולים התלמידים ללמוד את השפה לבד ובצוותא באמצעות דרכים מגוונות, החל ממוזיקה, תיאטרון, אומנות פלסטית ועוד.
בבית הספר "טף לטף" במודיעין עלית, המיועד לתלמידים מהמגזר החרדי עם מוגבלות שכלית והתפתחותית ברמה קלה עד קשה, המורה אסתר מלכה כץ החליטה להקים עמדה דיגיטלית מונגשת. לכל תלמיד כרוך על הצוואר כרטיס עם ברקוד, ובהגיעו לעמדה - אם הוא רוצה לבחור במה ישחק בהפסקה - ניצבות בפניו מספר שאלות המותאמות עבורו אישית ושאותן הוא קורא, ולבסוף מודפס לו דף שעמו הוא ניגש למורה. כך לגבי בחירת הסנדוויץ' שאותו ירצה שאמא תכין יום למחרת, בהתאמה למאכלים שאותם הוא אוהב. העמדה מעודדת את התלמידים לקרוא ולקחת חלק פעיל בקריאה שוטפת הנוגעת לחיי היומיום ולהחלטות שהם צריכים לקבל.
בתוך כך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על השליטה בשפה העברית לרגל יום הלשון העברית, שמהם עולה כי כ־7.4% מהישראלים בני 20 ומעלה אינם יודעים לדבר בעברית, או שרמת השליטה שלהם בשפה היא חלשה. מפילוח הנתונים עולה כי כ־58% מבני 65 ומעלה מכלל האוכלוסייה שולטים בדיבור בצורה טובה מאוד, לעומת 78% מבני 20־44. עוד עולה מהנתונים שכ־8.6% מהיהודים בני 65 ומעלה לא יודעים כלל לקרוא בעברית, לעומת כ־0.5% מבני 20־44. לכ־10% נוספים שליטה חלשה בקריאה בעברית.