מסקר חדש שנערך לאחרונה עולה כי הורים שילדיהם חזרו או עתידים לחזור בקרוב ללימודים בבית הספר מודאגים יותר ממצבם הלימודי מאשר ממצבם הרגשי. בין כלל ההורים, השיבו 41.8% שהם מוטרדים מהמצב הלימודי של ילדם, לעומת 34.7% שציינו כי הם מוטרדים ממצבו הרגשי בתקופה זאת.
ההורים, שחולקו לשלוש קבוצות (כיתות א'־ד', כיתות ה'־י' וכיתות י"א־י"ב), נשאלו מה הכי מדאיג אותם בחזרת ילדם לבית הספר, והיה עליהם לדרג שלוש אפשרויות: התמודדות רגשית, התמודדות חברתית והתמודדות לימודית. כל הנשאלים דירגו את החשש ממצבו החברתי של ילדם במקום האחרון.
הורים לילדים הצעירים יותר (כיתות א'־ד') דירגו את החשש מההתמודדות הרגשית במקום הראשון (42.6%), ולעומתם הורים לתלמידי י"א־י"ב דירגו את החשש מהאתגר הלימודי במקום הראשון (46.6%). האתגר הלימודי מטריד בעיקר את ההורים לילדים בכיתות ה'־י': יותר ממחציתם (52.8%) ציינו כי אופן ההתמודדות הלימודית של ילדם מהווה את החשש העיקרי שלהם.
בין ההורים שילדיהם ממשיכים כרגע ללמוד מרחוק, התמונה משתנה מעט. הקושי הרגשי קפץ למקום הראשון (35.7%), ורק אחריו הקושי הלימודי (31.6%). מי שהכי מוטרדים מהאתגרים הלימודיים הם ההורים לילדי קבוצת הביניים (כיתות ה'־י') – כמעט 40%. גם בין ההורים שילדיהם ממשיכים ללמוד בזום החשש משינוי לרעה במצב החברתי היה הנמוך ביותר (23.2%).
הסקר, שערכה אגודת ניצן בשיתוף "מעריב", הקיף 600 נשאלים, ומהם 300 הורים ו־300 מורים, וכאשר שתי הקבוצות נשאלו מהו הנושא העיקרי שמערכת החינוך צריכה לטפל בו בתחום הלימודי - דירגו יותר ממחצית מהנשאלים את צמצום הפערים הלימודיים. שליש מהנשאלים ציינו כי פיתוח כישורי לימוד עצמאיים הוא הנושא החשוב ביותר, כאשר המורים (37.8%) ציינו נתון זה כחשוב יותר בהשוואה להורים (26.3%). נתון מעניין לגבי שאלה זו הוא שבשתי הקבוצות לא ראו חשיבות רבה בפיתוח אוריינות דיגיטלית (5.4%) ובהתמקדות בתוכנית הלימודים (9.4%)
ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן, טוענת: "מערכת החינוך אינה ערוכה לקלוט את התלמידים בשובם ללימודים, המורים לא הוכשרו, ואין תכנית לכך. הלמידה מרחוק הקשתה על כלל התלמידים בפרט על תלמידים לקויי ולמידה וקשב שהלמידה בזום כמעט בלתי אפשרית עבורם".