דו"ח שבחן את מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית ופורסם היום (חמישי) מצא כי ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל גדולה מההוצאה הממוצעת של ה-OECD ועומדת על 6.1% לעומת 4.3%. עוד מצא הדו"ח, כי אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם וכי תלמידי ישראל לומדים יותר שנים, ימים ושעות ביחס ל-OECD.
הממצאים העולים מפרסום Education at a Glance (EAG) בשנת 2021, שופכים אור על מצבה של מערכת החינוך בישראל יחסית למדינות החברות ב-OECD. ההשוואה נעשית לממוצע מדינות OECD ומדינות נבחרות נוספות. מרבית הנתונים מתייחסים לנתוני 2020 ו-2019 אך קיימים נתונים נוספים המתייחסים לשנת 2021. נתוני ההוצאה הלאומית לחינוך הנם הנתונים היחידים המתייחסים לשנת 2018.
עיקרי הממצאים
1. השפעת הקורונה
סגירת בתי ספר לאורך תקופת מגפת הקורונה: כיתות ה'-ו', חטיבות וחטיבה עליונה למדו הכי פחות ימים פיזיים במוסדות החינוך.
הדו"ח מציין כי בחטיבה העליונה בישראל מוסדות החינוך היו סגורים במשך 76 ימים לעומת 70 ימים בממוצע ב-OECD. בחטיבות הביניים בתי הספר היו סגורים במשך 93 ימים לעומת 65 ימים ב-OECD. החינוך היסודי היה סגור במשך 52 ימים לעומת 58 ימים ב-OECD ואילו גני הילדים היום סגורים במשך 36 ימים לעומת 43 ימים ב-OECD.
במשרד החינוך מציינים כי נתונים אלה ממחישים ומחזקים את החלטת שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון והמשרד לפעול בנחישות כדי להפעיל את שנת הלימודים החדשה (תשפ"ב) עם מקסימום של ימי לימוד באופן פיזי, כך שיבטיחו שמירה על רצף ושגרת לימודים, לצד חיזוק החוסן הרגשי של תלמידי ישראל. מתווה הלימודים של השנה גובש בשיתוף עם משרד הבריאות והוא מהווה בשורה בעבור התלמידים וההורים. משרד החינוך יחד עם משרד הבריאות ופיקוד העורף נוקטים בשורה של פעולות כדי להבטיח שבית הספר או הגן יהוו בעבורם עוגן משמעותי, תוך שמירה על בריאותם ומוגנותם.
2. הוצאה לאומית לחינוך
בהשוואה ל-OECD, הוצאה לחינוך בישראל גבוהה.
בשנת 2018 הוציאה ישראל על מוסדות חינוך טרום יסודי, יסודי, על יסודי ועל תיכוני 6.1% מסך התוצר, שיעור הגדול מהשיעור המקביל ב-OECD בכ-41%. בין 2016 ל-2018 שיעור זה גדל ב-0.4% ועלה מ-5.7% ל-6.1% מהתמ"ג.
ישראל מדורגת, על פי מדד זה, במקום השלישי מתוך כלל מדינות ה-OECD, אחרי נורווגיה (6.6%) ואיסלנד (6.4%) ולפני שוודיה (5.8%), צ'ילה (5.5%) וניו זילנד (5.3%).
הגדלת ההוצאה לחינוך התחלקה בין מספר גדול של תלמידים הנובע הן משיעור הריבוי הטבעי הגבוה וכוח החזקה והן מההגירה החיובית לישראל. למרות הגידול בהוצאה הכללית, שיעור השינוי בהוצאה לתלמיד אינו מאד גבוה ביחס למדינות בעלות ריבוי טבעי נמוך ואף שלילי.
3. היקף למידה
תלמידי ישראל לומדים יותר שנים, ימים ושעות ביחס ל-OECD.
ישראל היא אחת מדינות עם מספר שנות הלימוד החובה הגבוה ביותר ב-OECD. לשם השוואה: במדינות הארגון, בממוצע, חובה ללמוד כ-11 שנים. בנוסף, רק בישראל, מקסיקו, צרפת והונגריה לימודי חובה מתחילים כבר בגיל 3.
נתון זה מקבל משנה תוקף וימצב את ישראל במקום גבוה יותר בקרב מדינות ה- OECD עם העברת הגיל הרך לאחריות וסמכות משרד החינוך. המעבר ייצור רצף של גילאי לימוד חובה מלידה ועד 18. עם כניסתה לתפקיד החלה השרה שאשא ביטון לפעול להעברת האחריות והסמכות על הגיל הרך אל משרד החינוך. לשם המעבר מגבשים בימים אלה במשרד תכנית רב שנתית שתסדיר את המעבר. בעניין זה יוזכר, כי בהתאם להחלטת הממשלה בתאריך ה-1.1.2022. יעבור מערך הבקרה והפיקוח אחר מתן הרישיונות בהיבטים פדגוגיים, בטיחותיים ותברואתיים לאחריות המשרד.
ככלל, בשגרה רגילה בישראל לומדים באופן רשמי ביסודי 214 ימים בממוצע לעומת 186 ב- OECD, בחטיבת הביניים לומדים 205 ימים בממוצע לעומת 184 ב- OECD ובחטיבה העליונה לומדים 194 ימים בממוצע לעומת 182 ב- OECD.
מבחינת שעות לימוד: בישראל לומדים ביסודי 938 שעות בממוצע לעומת 807 ב- OECD ובחטיבת הביניים לומדים 989 שעות בממוצע לעומת 923 ב- OECD.
4. שעות הוראה
המורים בישראל מלמדים יותר שעות ביסודי מעמיתיהם ב-OECD ופחות שעות בעל יסודי.
מנתוני 2020 עולה כי מספר שעות ההוראה הפרונטליות והפרטניות בשנה למורה בחינוך היסודי בישראל גבוה מאשר ממוצע ה-OECD (ישראל: 839, OECD: 791), נמוך יותר בחטיבת הביניים (ישראל: 695, OECD: 723) ובחטיבה העליונה (ישראל: 639, OECD: 685).
מורה בישראל בהשוואה ל-OECD מלמד בכ-6% יותר שעות בחינוך היסודי ופחות שעות בכ-4% בחטיבת הביניים ובכ-7% בחטיבה העליונה.
5. מגדר
שיעור המורות גבוה משמעותית ממורים בכל שלבי החינוך ביחס ל- OECD.
שיעור המורות בישראל גבוה משמעותית ביחס למורים בכל שלבי החינוך. בגני הילדים שיעור הגננות הוא מעל 99% ובחינוך היסודי שיעור המורות הוא מעל 85%. תופעה זו שכיחה במרבית מדינות ה-OECD.
שיעור המורים הגברים הולך וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר, קרי בחטיבה העליונה. בחינוך הקדם-יסודי שיעור הגברים הוא 0.6%, כ- 15% בחינוך היסודי, כ-21% בחטיבת הביניים וכ-30% בחטיבה העליונה.
שיעור הנשים מנהלות בתי הספר גבוה יותר בישראל בהשוואה לממוצע ה-OECD. עם העליה בשלבי החינוך, שיעור הנשים המנהלות יורד. ביסודי הנשים מהוות: כ-71% , בחטיבות הביניים: כ-64% בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה: כ-51%.
6. גיל ממוצע של מורים בישראל
המורים בישראל צעירים יותר ביחס למורים ב-OECD.
הגיל הממוצע של המורים בחינוך הקדם יסודי בישראל דומה לזה של ה-OECD (ישראל: 41.8 ,OECD: 41.6). בכל שלבי החינוך האחרים המורים בישראל צעירים יותר מאשר ממוצע ה- OECD (ישראל יסודי: 41.2, OECD: 43.5), (ישראל חטיבת ביניים: 43.1 , OECD: 44.5), (ישראל חטיבה עליונה: 44.3 , OECD: 45.7).
שיעור המורים המבוגרים גדל עם העליה בשלבי החינוך. בישראל, כ- 33% מהמורים בחטיבה העליונה הם מעל גיל 50 לעומת כ-22% בלבד בחינוך היסודי.
7. שכר מורים
השכר ממוצע של המורים בחינוך הקדם יסודי דומה לזה של עמיתיהם ב-OECD. בשלבי החינוך האחרים, השכר נמוך יותר.
בחינוך הקדם יסודי השכר בפועל הממוצע של המורים בישראל דומה לזה של עמיתיהם ב-OECD. בשלבי חינוך האחרים הוא נמוך יותר.
בחינוך הקדם יסודי בישראל שכרו השנתי הממוצע של מורה: 40,605 לעומת 40,707 ב- OECD. בחינוך היסודי בישראל מרוויח מורה 41,952 לעומת 45,687 ב-OECD. בחטיבת הביניים מורה בישראל מרוויח בשנה: 44,754 לעומת עמיתו ב- OECD שמרוויח: 47,988 ואילו מורה בישראל המלמד בחטיבה העליונה מרוויח לשנה: 47,706 לעומת מורה ב- OECD שמרוויח 51,749. יצוין כי הנתונים אינם בשקלים אלא בכוח קניה מקומי PPP.
הסל שנבחר ע"י EAG לצורך חישוב נתוני השכר ב-EAG 2021 הוא שער החליפין: PPP=4.173 שער ה-PPP נמדד על-פי יכולת הצריכה הפרטית של האוכלוסייה בינואר 2020. נתון זה חשוב לצורך ההשוואה בין ישראל למדינות ה-OECD .PPP מתואם לפי GDP לשנת 2018, משמש לחישוב ההוצאה הלאומית ושווה ערך לכ-3.712 שקלים.
8. שכר מנהלים
המנהלים ביסודי ובחטיבה העליונה מרווחים יותר מעמיתיהם ב-OECD, בחטיבות הביניים - פחות.
בישראל מנהלי בתי ספר קבלו שכר בפועל גבוה יותר מזה של עמיתיהם בארגון. בחינוך היסודי (ישראל: 73,483$ OECD: 68,794$) ובחטיבה העליונה (ישראל: 83,049$, OECD: 79,033$) ונמוך יותר בחטיבת הביניים (ישראל: 71,852, OECD: 74,419$). בישראל ובארגון ובכל שלבי החינוך שכר בפועל של המנהלים גבוה מזה של המורים. יצוין כי הנתונים אינם בשקלים אלא בכוח קניה מקומי PPP.
הסל שנבחר ע"י EAG לצורך חישוב נתוני השכר ב-EAG 2021 הוא שער החליפין: PPP=4.173 שער ה-PPP נמדד על-פי יכולת הצריכה הפרטית של האוכלוסייה בינואר 2020. נתון זה חשוב לצורך ההשוואה בין ישראל למדינות ה-OECD. PPP מתואם לפיGDP לשנת 2018, משמש לחישוב ההוצאה הלאומית ושווה ערך לכ-3.712 שקלים.
9. צפיפות בכיתות
שיעור הצפיפות של הכיתות בישראל גדול מזה של ה-OECD.
ביסודי: הוא גדול ב-25% ובחטיבות הביניים ב- 21%.
בשנת 2019 הצפיפות בישראל עמדה על כ- 26.3 תלמידים בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע של ה-OECD. בחטיבת הביניים ממוצע התלמידים בכיתה בישראל עד על 28.1 ואילו ב-OECD על 23.3.
לאורך שנים ישראל הצליחה לצמצם את מספר התלמידים בכיתה, על אף הגידול המשמעותי שחל במספר התלמידים. לאורך תשע שנים (בין השנים 2010 ל-2019) גדל שיעור התלמידים ביסודי ובחטיבות הביניים, אך בד בבד שיעור הצפיפות בהם פחת.
ביסודי חל גידול של 18.1% בשיעור התלמידים ובחטיבות הביניים ב- 18.2%.
שיעור הצפיפות ביסודי ירד ב-4.7% ובחטיבות הביניים ב-4.4%.
ככלל, ראוי לציין כי בישראל שיעור הריבוי הטבעי הוא מבין הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, כך למשל הגידול בשיעור בני 6-17 בישראל הוא השני בגודלו אחרי מקסיקו. במהלך תשע השנים האחרונות (בין 2010 ל-2019) גדלה אוכלוסיית בני 6-17 בישראל ב-20.1% בעוד שממוצע אוכלוסייה זו ב-OECD גדלה ב-0.5%.
10. השכלה
שיעור המשכילים בישראל גבוה מזה של ה-OECD - בישראל: 50.1% בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית ואילו ב-OECD הוא עומד על 38.6%.
ב-2020 ישראל היא מדינה עתירת השכלה. אחוז בעלי ההשכלה השלישונית (על תיכונית+ אקדמית) גבוה בהרבה מזה של ממוצע ה-OECD (50.1% לעומת 38.6%) במקביל, אחוז מעוטי ההשכלה נמוך למדי: 12.0% בישראל לעומת 20.7% בממוצע ה-OECD. למרות הקושי להגדיל את שיעורי בעלי השכלה הגבוהה בקרב אוכלוסייה שמלכתחילה נחשבת משכילה מאד, עדיין מצליחה מערכת החינוך בישראל להשיג גידול בשיעור בעלי השכלה שלישונית וצמצום גדול יותר בקרב האוכלוסייה הפחות משכילה.