תוכנית לימודים: המורים שמנסים להביא את השיפור המיוחל במערכת החינוך

בין המוני המורים והמנהלים שהגיעו אתמול להפגנת המורים שהתקיימה בתל אביב במחאה על תנאי השכר, נכחו גם חברי היוזמה החדשה "מורים מובילים שינוי", שהתארגנה בימים האחרונים באופן עצמאי והתנדבותי מתוך הרצון להשפיע על הסכמי השכר הקרובים בין הממשלה וארגוני המורים, ומתוך התחושה, לדבריהם, שארגוני המורים לא מייצגים את צורכי המורים בצורה מיטבית.

"בתוך שבוע מההקמה הצטרפו אלינו כבר 300 מורים, והמספר גדל מרגע לרגע", אומר המייסד טל לוריא. "אני לא מחפש להיות ארגון יציג, לא מקים ארגון עובדים חדש, אלא רוצה להוות פלטפורמה לקול של מורים מהשטח. הלכנו להפגנה כי אנחנו מאמינים שנדרש שינוי, למרות שאנו לא מסכימים עם חלק ממטרות ההפגנה. המטרה הייתה להפגין, אבל יותר חשוב מכך לערוך שם הסברה כדי לעורר שיח ולהציג את העמדות שלנו".

לוריא, מורה למתמטיקה וכלכלה בתיכון שש שנתי בגוש עציון, מסיים את שנתו הרביעית בהוראה. "אני פעיל כבר שנתיים בנושאים הללו במסגרת הבלוג שלי, 'יומנו של מורה', שבו ניסיתי לקדם מדיניות לטובת מערכת החינוך", הוא מספר. "היו בבלוג בין היתר ביקורת, הצעות לשיפור, לשינוי.

נגעתי בזוויות שונות. אני כבר פועל תקופה ארוכה כדי לגייס מורים שיסכימו להיאבק במדיניות הנוכחית של ארגוני המורים ושינסו מהשטח להשפיע על הסכמי השכר. היה קל למצוא מורים, אבל היה קשה למצוא מורים שיסכימו לצאת בפומבי מפני שחלק מהמטרות שלנו מנוגדות לאג'נדה של ארגוני המורים. המטרה שלנו היא לא להיות אופוזיציה לארגוני המורים, אבל מטבע הדברים יש מחלוקות".

מה למשל מפריע לכם?
"הדבר הראשון והחשוב הוא התייחסות בהסכם השכר לאיכות המורה ולמאפיינים האישיים שלו. לא ייתכן שהסכמי השכר יקבעו את שכרם של כל המורים בצורה אחידה שמתעלמת באופן מוחלט מהאיכויות האישיות של עובדי ההוראה. כדי לפתור זאת, יש לנו מגוון הצעות כמו למשל העסקה של אחוז מסוים מהמורים בחוזים אישיים, או הקצאת סל מצוינות למנהלים שבעזרתו יוכלו לתגמל מורים טובים. בנוסף, הסכם השכר עצמו בנוי בצורה כזו שמעודדת בינוניות ומקדשת תגמול מוטה ותק. התוספות האחוזיות בהסכם השכר מסבירות למורה הצעיר שכל מה שהוא צריך לעשות זה לחכות שהשכר שלו יהיה טוב יותר. הביקורת הגדולה שלנו היא על האופן שבו התגמול מובנה מלכתחילה".

איך אתם מתכוונים לקדם את האג'נדה שלכם?
"אשמח להיפגש עם הסתדרות המורים. ביקשנו מיפה בן דוד להיפגש, לא קיבלנו תשובה. אבל במקביל ניפגש עם כל מי שמוכן לדבר איתנו, אם זה משרדי ממשלה, פוליטיקאים או תקשורת".

את הקריאה שלו לשינוי פרסם לוריא בבלוג שלו ובקבוצות פייסבוק, וערך שלושה מפגשי זום לטובת הנושא. "משם מספר חברי הקבוצה גדל והלך", הוא אומר. "אם נגיע למספרים מכובדים של מורים, נוכל להשפיע. לפני שנתיים התחלתי לדבר על הדברים האלה, וכולם העבירו עליי ביקורת. עכשיו כולם חוזרים על מה שאמרתי כבר אז".

לנוח במקום להשקיע

לצוות הניהול של היוזמה הצטרפה גם רעיה זיגדון, מורה ורכזת לחינוך מיוחד בבית ספר על־יסודי במכמורת, בעלת ותק של שמונה שנים בהוראה, שכרגע נמצאת בשנת שבתון. "אני לא חברה בארגוני המורים זה חמש שנים, לא מאמינה שהם מייצגים אותי או שהם עובדים לטובתי", היא אומרת. "בכל הופעה בתקשורת של נציגי הארגונים הללו רק חשתי מבוכה גדולה, קודם כל מהגישה שלא מוכנה לדבר על כלום. ברור שצריך לעשות שינוי במערכת החינוך, אבל כל הצעה שעולה על השולחן מטעם הממשלה, או מכל מיני מקומות אחרים, ישר פוסלים ואומרים: 'לא ניתן שום דבר'. כך הם תורמים להנמכת מעמד המורים. הם גורמים לנו להיות נורא קורבניים, וגם לא מבינים את הנזק התדמיתי שהם עושים למורים. הייתי רוצה שהם יחשבו באמת על טובת המורים ועל טובת המערכת".

בסופו של דבר, הם כן פועלים לטובת העלאת שכר המורים.
"הדיבור הוא על תוספת אחוזית. זה טוב למורים הוותיקים ולגמלאים שאותם הארגונים מייצגים. אבל מורה חדש שנמצא במערכת, עבורו תהיה תוספת של שקלים בודדים במשכורת. אבל אני חושבת שהדבר הכי גרוע במערכת החינוך הוא שלמנהלים אין שום אוטונומיה ניהולית מבחינת תנאי העסקה. מנהל לא יכול לתמרץ מורה שהוא רוצה לשמר. גם עניין השכר הנמוך מפריע לי. אני יודעת שאני מורה מצוינת. הברוטו שלי הוא 10,500 שקלים, כולל כל הגמולים, וזה עוד נחשב לשכר יפה. בעלי מרוויח משכורת שמאפשרת לנו לחיות טוב, אבל תחשבי על מורות שהן גרושות או אמהות יחידניות".

דבר נוסף שחורה לזיגדון הוא העובדה שאחרי שנתיים במערכת החינוך, מקבלים קביעות. "מצד אחד, זה אולי יתרון", היא אומרת, "אבל מצד שני, זה חיסרון כי קביעות לנצח גורמת לחלק מהמורים לנוח על זרי הדפנה במקום להשקיע. לי זה מפריע באופן אישי כי זה מקשה עליי בגיוס מורים טובים ופוגע גם בילדים. הדגש צריך להיות על איכות ההוראה. זה יקרה כשלמנהלים תהיה אוטונומיה ויהיו חוזים אישיים".

"מתחילה מאפס"

"ארגוני המורים לא מייצגים אותנו באופן מיטבי", אומרת גם לירון שלום, מורה להוראה מתקנת בבית ספר יסודי, שגם היא חברה בצוות הניהול של היוזמה. "ההצעות שלהם לא באמת יועילו למורים, וכל מה שהמדינה מציעה להם, הם מיד אומרים 'לא'. ככה אי אפשר לעשות שינוי. ככל שיותר אנשים ישמעו בכל מיני מקומות את הרעיונות שלנו, יכול להיות שזה יעזור. לשבת בבית בטח לא יעזור".

שלום, שנמצאת כעת בחופשת לידה, מלמדת משנת 2013. "שלוש שנים עבדתי כמורת שילוב דרך משרד החינוך. בתקופה שבה הייתי רווקה תמיד עבדתי בעבודה נוספת כדי להצליח להתקיים: אם זה לאסוף ילדים מהגן או לתת שיעורים פרטיים", היא מספרת. "אחר כך התחלתי לעבוד דרך רשת קהילה ופנאי של עיריית חולון, שם אני מקבלת תנאים קצת יותר טובים לטעמי".

מדוע הצטרפת ליוזמה?
"כדי להתגבר על המחסור הקיים כיום במורים צריך לגייס מורים, והדרך לגייס מורים היא במתן תגמול למורים מצטיינים. מאוד חשוב לנו, חברי הקבוצה, שתהיה אוטונומיה למנהלים גם מבחינת השכר. כשאני יושבת מול מנהל והוא מראיין אותי לקבלה לעבודה, אין לו שליטה על השכר שלי. הוא אפילו לא יודע כמה אקבל. אין פה משא ומתן על שכר כמו במקומות אחרים. גם המורים עצמם לא יודעים מה השכר שהם עומדים לקבל. בסוף ספטמבר הם פתאום מגלים את השכר בתלוש. חשוב לנו שתהיה אפשרות לחוזים אישיים, דבר שקיים בכל עבודה אחרת ואין במערכת החינוך".

"מפריע לי שאנחנו מתגמלים מורים על פי ותק בלי שום הסתכלות על האיכות שלהם. אנחנו לא יכולים להתייחס לכל מורה כאילו הוא שווה כמו כל שאר המורים", אומר גם דני בולר, מורה למתמטיקה בגימנסיה הרצליה בתל אביב זה ארבע שנים, שלוקח חלק בהתארגנות. "כל עוד לא נעלה את שכר המורים המתחילים ונאפשר שכר לפי איכות, לא יבואו מורים טובים למערכת. אפשר לראות בנתונים, על פי כל מחקר אפשרי, שאיכות המורים אצלנו היא לא גבוהה. הסיבה לכך היא שאנחנו מציעים למורים המתחילים שכר רעב ואנחנו לא מתגמלים מצוינות בתוך מערכת החינוך. זה הדבר הראשון שצריך לשנות".

לצוות ההקמה של "מורים מובילים שינוי" הצטרפה גם רונלי ליבנה, שמסיימת בימים אלה הסבה מהייטק להוראת מתמטיקה לבגרות. בשנת הלימודים הקרובה, לדבריה, הייתה אמורה להתחיל סטאז' ולעבוד כמורה, אך לפחות לעת עתה נסוגה מהתוכנית. "במשך שנים רציתי להיות מורה, לעשות את המהלך הזה, ופשוט נמנעתי מזה כי המערכת לא משכה אותי, נגיד זאת בעדינות", היא אומרת. "בסופו של דבר, החלטתי שאני כן עושה את השינוי וקיבלתי לאחרונה שתי הצעות עבודה מבתי ספר וסגרתי איתם לשנה הבאה. אבל לפני שבועיים החלטתי שאני לא נכנסת לזה, כי המשכורות פשוט מביכות".

לא ידעת את זה קודם?
"לא ידעתי עד כמה, היה לי משהו אחר בראש. חשבתי שאם אגיש לבגרות ואהיה גם מחנכת כיתה, עם ותק של תשע שנים בהייטק, אז אגיע ל־10־12 אלף שקלים ברוטו. גיליתי שזה פחות מ־7,000 שקלים ברוטו מפני שלא מתחשבים בוותק שהיה לי בהייטק. למה הוותק שלי בהייטק לא רלוונטי לבגרות במתמטיקה? אני כאילו מתחילה מאפס. לכן חלום ההוראה ירד מהפרק לשנה הקרובה. אבל אני עדיין מקווה לעסוק בכך, ובגלל זה גם הצטרפתי לקבוצה שהוקמה. מבחינתי, הארגונים הקיימים לא באמת מקדמים דברים. איך הגיעו למצב הזה שאלה המשכורות של מורים?".
מארגון המורים ומהסתדרות המורים לא נמסרו תגובות עד למועד סגירת הגיליון.