ימים אלה, על רקע איומי השביתה של ארגוני המורים בצל פתיחת שנת הלימודים, מונתה קארן טל למנכ"לית קבוצת הרב תחומי עמל. במסגרת תפקידה זה היא תיאלץ להתמודד עם האתגרים הניצבים בפני מערכת החינוך כולה, בהם כמובן המחסור במורים.

“המחסור במורים היה ידוע למערכת החינוך זה שנים ארוכות, אך לצערי לא נבנתה תוכנית מקפת לטיפול בסוגיה”, היא אומרת כעת. “השנה המשבר החריף עד כדי סכנת קריסה של מערכת החינוך, וחייבים לערוך טיפול מערכתי וכולל שיתמודד באופן משמעותי עם הכשל הזה. בטווח הקצר חייבים לעשות שינוי דרמטי בשכרם של המורים המתחילים והן בשכרם של המורים הוותיקים שמהווים את ליבת מערכת החינוך. צריך להבנות תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתטפל בסוגיות הליבה הנוגעות למעמד המורה ולמיצובו בחברה הישראלית ולתהליכי ההכשרה והחניכה של המורים החדשים”.

טל, בעברה מנכ"לית ומייסדת של עמותת "תובנות בחינוך", מגיעה לשיחה לאחר יותר מעשור של פעילות בעמותה. “העיסוק בסוגיית מעמד המורה מלווה את מערכת החינוך בישראל ובעולם”, היא אומרת. “אנחנו חייבים לפעול באופן יסודי כדי להפוך את המורים שלנו למודל לחיקוי והשראה עבור הדור הצעיר. השינוי יגיע כאשר דמויות של מורים ואנשי חינוך יזכו להערכה החברתית הראויה, כמורי דרך ראויים לחיקוי. החברה הישראלית שמעלה על נס את ההצטיינות בשירות הצבאי ואת ההצלחה בעולם ההייטק - חייבת להעמיד את אנשי החינוך בשורה הראשונה של התגמול החברתי והכלכלי. מנהיגי הציבור ומובילי הדעה שלנו חייבים להוקיע את השיח המתלהם והמזלזל כלפי אנשי החינוך שלנו, לדעת להוקיר ולכבד את אנשי החינוך ולאותת לבני הדור הצעיר שאנשי החינוך חייבים להיות מושא להערכה וחיקוי. מקצוע ההוראה חייב לעבור שינוי משמעותי, להפוך לפרופסיה עם תהליכי הכשרה, הדרכה וחניכה שיטתיים, כנהוג במקצועות כמו רפואה. צריך לפתח קהילות ידע של מורים שיוכלו להתפתח ולהתקדם על פי ההתפתחויות הדינמיות של העולם החדש”.

מה היית מייעצת כיום לשרת החינוך?
“בטווח המיידי שרת החינוך צריכה להטיל את כל כובד משקלה כדי להביא להסכמות הנדרשות בין משרד האוצר ובין הדרישות והציפיות של המורים לשיפור משמעותי בשכר המורים הצעירים והוותיקים. שנת הלימודים חייבת להיפתח במועדה, ולאפשר לתלמידים ולהוריהם לחוות יחד פתיחת שנה חגיגית שתציע לכולנו תקווה חדשה. בהמשך צריך להקים מועצה ציבורית שתכלול את מיטב הכוחות מכל חלקי החברה הישראלית; מועצה שתיתן משקל משמעותי לקולם של מנהלים, מורים ותלמידים ותציע בלוחות זמנים סבירים מתווה חדש למערכת החינוך. כמובן שהמערכת הפוליטית חייבת לתת את הערבויות הנחוצות שהמסקנות אכן ייושמו ולא ירדו לתהום”.

איזה מקצוע צריך להוסיף לדעתך למערכת החינוך ומדוע?
“אחד האתגרים שאני מזהה הוא קירוב אוכלוסיות משמעותיות בחברה הישראלית לליבת השיח החינוכי והחברתי, כגון האוכלוסייה הערבית והמגזר החרדי. בוגר מערכת החינוך הישראלית חייב לדעת על בוריין שלוש שפות: עברית, אנגלית וערבית. חשוב מאוד שכל תלמיד יהודי ילמד את השפה הערבית המדוברת החל מכיתה ד’ ועד סיום התיכון, ויקבל את הכלים המתאימים שיאפשרו לו לשלוט היטב בשפה הערבית. לכך יכולות להיות השלכות חיוביות על הקטנת הקיטוב והאיבה בין שני המגזרים החשובים בחברה הישראלית. במקביל, חייבים לשפר את ידיעת השפה העברית בקרב תלמידים מהחברה הערבית, ובכך לתרום להשתלבות איכותית שלהם בחיי החברה והכלכלה. כלל התלמידים במערכת חייבים לקבל יותר כלים ומיומנויות להפוך להיות לומדים עצמאיים, כפי ששוק העבודה המתקדם דורש מעובדיו. מערכת החינוך חייבת למצוא את הדרכים המתאימות לעודד את האוכלוסייה החרדית להשתלב בלימודי הליבה כדי שיוכלו להשתלב באופן יעיל יותר בשוק העבודה העתידי ויתרמו גם לתל”ג שלנו. ישנם היום ניסיונות כאלו, אבל דרושה חשיבה כוללת להרחבה משמעותית של מספר החרדים שיוכלו להשתלב בחברה הישראלית”.

מעבר לכך, טל אומרת כי הייתה מוסיפה למערכת החינוך מקצועות כגון פילוסופיה, מדע ותרבות דיגיטלית. “ההתפתחות הטכנולוגית המתמדת והשימוש הרב במדיה החברתית מחייבים אותנו להקנות לתלמידים כלים של ניתוח וחשיבה ודיון בשאלות כגון איזה אורח חיים רצוי לנהל? אילו מידות נדרשות מאופי טוב?”, היא אומרת. “אלו שאלות שהוגי דעות עסקו בהן כדוגמת אריסטו, הרמב”ם, אבן טופייל”.

האם יש מקצוע שצריכים לבטל במערכת החינוך ומדוע?
“המונח 'שיעור חינוך' - שלרוב משובץ במערכת השעות השבועית כמפגש של 45 דקות או לכל היותר שעתיים - חוטא לתפקיד המרכזי של המורה והמחנך. המעשה החינוכי נטוע בכל מפגש ובכל אינטראקציה בין תלמיד ומורה. צוות המורים בכללו צריך לקבל הכשרה וכלים שיאפשרו להם לעסוק באופן מקצועי ומעמיק בתחום של פיתוח רגשי וחברתי. יש צורך לראות בכל מורה מחנך ולשבור את המבנה המסורתי של מחנך”.

שיח של תקווה

טל התחילה את דרכה במערכת החינוך כמורה ממלאת מקום בתיכון להייטק ואמנויות ע”ש שמעון פרס, שבח מופת לשעבר, הנמנה עם רשת עמל. בהמשך ניהלה את קמפוס ביאליק רוגוזין בתל אביב, ובמסגרת עמותת “תובנות בחינוך” ליוותה 40 בתי ספר בפרישה ארצית. “בכל התפקידים נתקלתי באנשי חינוך מחויבים ומעוררי השראה, וראיתי גם את פניה היפות של החברה הישראלית”, היא אומרת. “אני מאמינה שמקצוע ההוראה יכול להיות מקצוע מוביל בחברה הישראלית, שיכול למשוך לשורותיו את מיטב הכוחות”.

מה את יכולה להגיד למישהו שרוצה להיות מורה היום?
“הקשיים במערכת החינוך הם רבים. עם זאת, השיח שאני רוצה להציע הוא של תקווה. יש בכוחנו כאנשי חינוך להתגבר על הקשיים ולהציע תקווה חדשה לאנשי החינוך, לתלמידים ולהורים. זכיתי לעשות קשת רחבה של תפקידים במערכת החינוך הציבורית, עם זיקה חזקה לבתי ספר הממוקמים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל מתוך הכרה שיש בכוחו של המורה לבנות תמונת עתיד לתלמיד שתאפשר לו להגיע למוביליות חברתית. בנימה אישית אני רוצה לומר למורה המתחילה: ניתן להתקדם במערכת החינוך. זה דורש העזה, התמדה, השקעה, לימוד מתמיד והרחבת ארגז הכלים, ובעיקר לאתר מישהו שירוץ איתך במסע. כמה מרגשת ועוצמתית היא התחושה שתלמיד מוקיר במילת תודה את ההשקעה הרבה. יש תלמידים שחוזרים לבית הספר כבוגרים ושואלים: ‘כיצד אנחנו יכולים לעזור?’. יש רגעים שבהם מתהלכים ברחוב ולפתע תלמידים לשעבר קוראים בשמך ואומרים: ‘את היית המורה שלי’, ומעלים תמונה מהעבר. זה קרה לי לאחרונה. התהלכתי ברחוב סואן בתל אביב ולפתע אני שומעת תלמידה לשעבר קוראת לי. היא אמרה: 'כשהייתי עצובה, הייתי ניגשת אלייך ותמיד חייכת אליי ונתת לי סוכרייה'”.

כיצד ייראו בתי הספר בעוד עשור?
“בית הספר בעשור הקרוב צריך להפוך למרחב קהילתי המהווה עוגן חינוכי, חברתי ורגשי ופותח את שעריו לקהילה רחבה של מורים, תלמידים והורים. חשוב מאוד לעודד שותפויות עם האקדמיה, התעשייה והצבא, ולגייס את כל הכוחות לעשייה משותפת במרחב החינוכי. בתפקידיי הקודמים יצרנו שותפויות משמעותיות עם כל הגורמים המשפיעים בחברה הישראלית: האקדמיה, המגזר העסקי, עמותות חברתיות וצה”ל. שילוב הכוחות הזה היה מכפיל כוח לעשייה החינוכית בבתי ספר רבים ברחבי הארץ. מעבר לכך, בית הספר של העתיד יהיה בית ספר שהמרחב הפיזי שלו דינמי ומותאם לצורכי הלמידה המשתנים; בית ספר שמאפשר למידה חווייתית שכוללת לצד לימודי ליבה התנסות במגוון מקצועות, ומאפשר לכל תלמיד לזהות את נקודת החוזק שלו ולפתחה”.

מהו האני מאמין שלך למנהלי בתי ספר?
“מנהלי בתי הספר הם עמוד התווך בישראל. ישנם כ־5,000 בתי ספר, ובראש כל אחד מהם צריך לעמוד מנהל, שבהגדרתי הוא מנהיג חינוכי חברתי ויזם. פני בית הספר הם כפני המנהל. מנהל בית ספר מוביל קהילה של תלמידים, מורים, הורים, מתנדבים ושותפים. מוטלת על כתפיו אחריות ומחויבות רבה. המנהיג החינוכי מסמן את הערכים והנורמות שעל בסיסם בית הספר פועל מתוך יושרה, אמון, לכידות ושיתוף פעולה. תפקיד המנהל, בדומה למנכ”ל של חברה, הוא משמעותי וחשוב, ולכן נחוצה לו מעטפת של תמיכה וליווי. אנחנו צריכים לתת למנהלים את האוטונומיה בכל ההיבטים הפדגוגיים, הניהוליים והתקציביים. לאפשר למנהלים יותר גמישות בהעסקת כוח האדם”.

לתרום לפסיפס

טל מנסה להנחיל את ערכיה כאם לשתיים גם בתפקידה כמנכ”לית רשת עמל. “כאמא לדניאל ועדי, עודדתי אותן תמיד להצליח בלימודים, ובמקביל לחזק את חוט השדרה החברתי שלהן, לגלות רגישות חברתית לשונה ולחלש”, היא אומרת. “להיות פעילות בתנועת נוער ולשרת שירות משמעותי בצבא, כולל שנת שירות. ערכים אלה יבואו לידי ביטוי גם בתפיסה החינוכית והחברתית שאקדם ברשת החינוך שלנו. הערכים שעל בסיסם הונחו היסודות לרשת החינוך עמל, כחלק מהסתדרות העובדים, כבר לפני 100 שנה, תקפים ושרירים גם היום: חתירה לחברה שוויונית וצודקת יותר ללא הבדל דת, גזע ומין. אני מאמינה בחינוך ובכוחנו לתרום לפסיפס החברתי המרתק של מדינת ישראל”.