יום לאחר שחמאס תקף את ישראל ב-7 באוקטובר 2023, מיהר ארגון חיזבאללה להצטרף למערכה. ועם זאת, למן הרגע הראשון ולמעשה עד היום, "הסיוע" שהוא מגיש לחמאס הוא מוגבל ואפילו סמלי. הארגון תוקף עמדות של צה"ל וגם ישובים ישראלים לאורך הגבול אך נזהר שלא להסלים את העימות בגבול הצפון לכדי מלחמה כוללת. ישראל פינתה אמנם את תושבי הצפון מבתיהם וגם ספגה אבדות, אבל היא מכה בעוצמה בחיזבאללה, בהיקף שלא הורגלנו בו בעבר, ולראייה הארגון איבד עד כה קרוב ל-200 מלוחמיו בתקיפות צה"ל.
דרמה של הרגע האחרון במשלחת המו"מ לקהיר: נתניהו מעוניין להפיל את העסקה?
"מי מפחד מאיווט בקבינט? ליברמן מגיב לקמפיין המפתיע
יש להניח שכשנסראללה נתן את ההוראה לאנשיו להצטרף למערכה לצד החמאס הוא הניח, כמו רבים אצלנו, שהמלחמה בעזה תהיה קצרה ותסתיים, כמו בעבר, בהפסקת אש שתשמר את שלטון החמאס ברצועה. אבל לא כך קרה. ב-130 ימי הלחימה השתלט צה"ל על חלקים גדולים של הרצועה, מוטט בהם את כוחו הצבאי של החמאס, והוא מתקרב אל רפיח, המעוז האחרון שנותר בידי החמאס ברצועה.
זו מציאות שאינה נוחה לנסראללה, המוצא עצמו על ספסל הנאשמים בעולם הערבי שכן רבים טוענים כנגדו כי שלא עשה די למען עזה. אחרי הכל הוא היה יכול לפתוח במערכה כוללת נגד ישראל ולהטיל נגדה את כוחותיו, ובראשם, כוח רדואן, הכוח הלוחם של הארגון. לבד מכך בלבנון גוברת הדאגה כי מדינה זו תהיה הבאה בתור לאחר שישראל תסיים את הטיפול בחמאס. לכך רמזו ובעצם כך איימו במפורש בכירים ישראלים כשהזהירו כי סבלנותה של ישראל פוקעת וכי יגיע הרגע שבו היא תפעל לשינוי המציאות הביטחונית בגבול הצפון, בשאיפה בדרך של משא ומתן מדיני אבל בלית ברירה גם בדרך צבאית.
זהו אפוא הרקע לנאומו של נסראללה. היום, נאום שכמותו שמענו כמה בחודשים האחרונים מאז החלה במלחמה. נסראללה השתבח בנאום בניצחונות ובהישגים שלא היו כדי להעלות את המוראל, הרגיע את מאזיניו המודאגים בלבנון כי הארגון מוכן למלחמה וכי הוא עדיין מרתיע את ישראל שאינה מעיזה לפעול נגדו בעומק לבנון, ולקינוח, הבטיח כי הארגון לא יחדל מלתקוף את ישראל בטרם תיפסק האש בעזה וכי לא יסכים להסיג את כוחותיו אל מצפון לנהר הליטאני כפי שמקווים המתווכים האמריקאים והצרפתים.
בנאום של נסראללה לא היה חדש וגם לא הרבה אמת. הוא לא סיפר למאזיניו על המציאות בעזה למרות שיש להניח שכל אחד בלבנון רואה מה הביא החמאס על ראשם של תושבי הרצועה, וכל אחד בלבנון גם חושש כי כך יקרה גם בביירות. נסראללה גם לא סיפר למאזיניו על המכות שסופג ארגונו מידי צה"ל, הגם שהארגון מקפיד לדווח מידי ערב על ההרוגים בשורותיו, כאמור כמעט מאתיים.
לראשונה הכדור כבר אינו בידי נסראללה אלא בידי ישראל והיא שתחליט האם היא מעוניינת להוסיף ולמקד מאמציה בעזה ולשמור את העימות בלבנון על אש קטנה או שמא פניה להסלמה ולהכרעה גם גבול הצפון. נסראללה יודע זאת וכל שנותר לו הוא לנסות ולהרגיע את תומכיו ולנסות ולהפחיד את הישראלים לבל יחשבו אפילו על יציאה למלחמה כוללת למול חיזבאללה.
נראה מהנאום שנסראללה איננו משוכנע שאכן ישראל מוכנה ללכת עד הסוף והוא מאמין ולכל הפחות מקווה שהמציאות ששררה בגבול הצפון לפני ה-6 באוקטובר תשוב לשרור בו לאחר סיום הלחימה בעזה, היינו נוכחות של אנשי חיזבאללה חמושים על הגבול. אפשר שמשום כך הוא לא השאיר בנאומו דלת פתוחה בפני המאמץ הדיפלומטי שמנסות לקדם וושינגטון ופריז במטרה להגיע להסכם ולמנוע הסלמה.
ובשורה התחתונה, נסראללה לא היה בנאומו איש של בשורות. מה שהיה הוא שיהיה – המשך העימות המוגבל בצפון כל עוד נמשכת הלחימה בעזה ונחישות של חיזבאללה לא להניח לישראל לשנות את המציאות הביטחונית בגבול הצפון.
נסראללה אמר את דברו. עתה צריך להמתין להנהגה הישראלית שתאמר גם היא את דברה ותחליט אולי סוף סוף לשים קץ למציאות הבלתי אפשרית בגבול הצפון ולהשיב את הביטחון לגבול ואת התושבים לבתיהם ביישובי הצפון, כפי שחזרה והבטיחה בשבועות האחרונים.