אגף השיקום במשרד הביטחון הציג בשבוע שעבר נתונים מדאיגים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שלפיהם מספר החיילים שפנו למשרד הביטחון בשנה האחרונה בשל מצוקה נפשית, קפץ פי שלושה.
לפני המלחמה, עמד מספר מבקשי ההכרה באגף השיקום על 6,000 בשנה, כאשר 26% מהם הלינו על מצב נפשי. בתום שנה למלחמה הנוכחית, מספר מבקשי ההכרה עומד על כ־18 אלף, מתוכם 43% הלינו על מצב נפשי.
לדברי אגמית גלב, ראש תחום בריאות הנפש בתנועת אמהות בחזית: "האמהות הן משאב חוסן ותמיכה ללוחמים וללוחמות וגם מקור ידע חשוב על מצבם. כשאמא אומרת לי 'שלומי כשלום הילד שלי בעזה', אני מבינה שכדי לבנות חוסן בקרב הלוחמים והלוחמות שלנו צריך לחזק ולתמוך באימהות ובבנות הזוג – שהן מקור הכוח של הלוחם והמשפחה כולה".
"אנו צפויים לפגוש עשרות אלפי פצועי פוסט־טראומה בשנים הקרובות, שלא יבקשו הכרה ממשרד הביטחון אך יסבלו מאוד וחייהם ישתנו ללא היכר. אנו קוראות לכל הגופים המאתרים והמטפלים - היעזרו בנו, האימהות, לאתר ולהתריע כשהילדים שלנו במצוקה כדי שנוכל למנוע מקרים טרגיים".
נכון להיום, מטופלים באגף השיקום 22,700 איש, מהם כ־5,200 מתמודדי נפש מהמלחמה הנוכחית. לדברי איילת השחר סיידוף, ראש תנועת אמהות בחזית, "לפנינו קריסה חברתית. על כל 380 פגועי נפש יש איש מקצוע אחד במשרד הביטחון. זה מעיד על חוסר היכולת של המערכת לתת מענים אמיתיים למי שנזקק לכך. ממשלת ישראל שוב מפקירה את מי ששומר על גבולותיה וביטחונה, ואינה דואגת לסיוע הולם. בהיעדר יכולת לטפל בפצועים ובפגועי הנפש, יש להפסיק את המלחמה לאלתר, אחרת יידעו כל לוחם ולוחמת שייפגעו בקרב הבא כי נפשם תהיה מופקרת".