כל מי שהתמודד עם נמלים על השיש במטבח, יודע שהן יצור חברתי – נדיר לפגוש נמלה לבדה. גם בני אדם הם יצורים חברתיים, אף שחלקנו בהחלט מעדיפים להתבודד. נמלים ובני אדם הם גם הדוגמאות היחידות בטבע ליצורים שמשתפים פעולה באופן שיטתי ונרחב בהובלה של מטענים כבדים הגדולים בהרבה מממדיהם.
בקבוצת המחקר של פרופ' פינרמן במכון ויצמן למדע, רתמו את נקודות הדמיון בין נמלים לאנשים – כמו גם את ההבדלים הניכרים במימדים וביכולות השכליות – כדי לערוך תחרות אבולוציונית מרתקת: מי מהיצורים יתמודד טוב יותר עם אתגר המבוך?
התוצאות המפתיעות, שמתפרסמות בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים" (PNAS), שופכות אור חדש על קבלת החלטות בקבוצה ועל היתרונות והחסרונות של אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם.
"מושבת נמלים היא בעצם משפחה. כל הנמלים בקן הן אחיות – והן כולן חולקות אינטרס משותף. זו חברה מלוכדת מאוד שבה שיתוף הפעולה גובר משמעותית על התחרות.
לכן לפעמים מתייחסים לקן נמלים כאל 'אורגניזם-על' – כלומר מעין גוף חי המורכב מהרבה 'תאים' שמשתפים ביניהם פעולה. ממצאי המחקר שלנו מאששים זאת – הראינו שנמלים הפועלות בקבוצה הן חכמות יותר; השלם גדול מסכום חלקיו", מסביר פרופ' פינרמן. לדבריו, אצל בני אדם, לעומת זאת, ההרכבים הקבוצתיים לא הרחיבו את היכולות הקוגניטיביות של היחיד.
במחקר הייחודי שילבו ידיים (ומוחות) גם ד"ר אהוד פוניו מקבוצתו של פרופ' פינרמן במחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון, פרופ' ניר גוב מהמחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית במכון, ד"ר אמיר חלוץ שהיה בשעתו דוקטורנט בקבוצתו של פרופ' גוב, ופרופ' עמוס קורמן מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה.