בבוקר יום שני השבוע (10.2.25) יצאה להודו והתארחה שם עד אתמול (חמישי) משלחת מנכ"לים בכירים של חברות ישראליות, בראשותו של שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת ובחסות משרדו. זו הייתה המשלחת הישראלית הגדולה ביותר להודו מאז קום המדינה. כתבנו, פלד ארבלי שהתלווה למשלחת מביא רשמים שלו מהכינוס, החל בציפיות המשתתפים והמוצרים המסקרנים, עבור בהתפעלות השר ההודי ממבצע הביפרים וכלה בחזון של השר ברקת.
המשלחת, המורכבת מאנשי עסקים מובילים מתעשיות שונות בישראל, יצאה לניו-דלהי במטרה להתמקד בהיבטים של צמיחה ושיתופי פעולה עסקיים בין ישראל להודו, בדגש על הרחבת הייצוא.
היוזמה לכך התממשה בשיתוף פעולה עם מינהל סחר החוץ, מנהלתהצמיחה במשרד הכלכלה והתעשייה, ומכון הייצוא. במהלך המשלחת נערכו מגוון אירועים בהם השתתפו נציגי ציבור בולטים ובכירים בממשל ההודי, וכן אנשי עסקים, ובכירים בתעשייה משתי המדינות.
ברקת כתב: "משלחת היסטורית" והוסיף: "זוהי לא רק נקודת שיא בשיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות שלנו, אלא גם הזדמנות אדירה להציג את עוצמות החדשנות והיזמות של ישראל בפני אחת הכלכלות הגדולות והחשובות בעולם".
הודו היא מדינה עם יותר מ-1.4 מיליארד תושבים, והינה מעצמה כלכלית בצמיחה מהירה, המציעה לדברי ברקת ליזמים ישראלים "פוטנציאל עסקי עצום בתחומים מגוונים – מטכנולוגיה ובריאות ועד חקלאות ותשתיות". "עבורנו", הוא אומר: "משלחת זו היא לא רק מסע עסקי, אלא שליחות שמטרתה לקדם קשרים אסטרטגיים, לפתוח דלתות והזדמנויות לשווקים חדשים ולחזק את הידידות בין שתי המדינות".
כשר הכלכלה והתעשייה, באחריותו גם מדיניות סחר החוץ של מדינת ישראל, הוא שם למשרדו יעד להגדיל את היצוא הישראלי מ-150 מיליארד דולר בשנה לטריליון דולר תוך 15-20 שנה. "ליזמות הישראלית אין תקרת זכוכית", הוא קובע ומוסיף: "האתגר העומד לפנינו הוא לסייע לחברות הישראליות בתחומי הליבה שבהם יש לישראל יתרון יחסי".
בשנים האחרונות נרשמה מגמת ירידה בהיקף הסחר בין המדינות. היקף היצוא ירד מרמת שיא של כ-2.4 מיליארד דולר בשנת,2022 , לרמה של כשני מיליארד דולר בשנת 2024, בעוד היבוא ירד מכ-1.8 מיליארד דולר לכ-1.4 מיליארד דולר בהתאמה. עם זאת, חשוב לציין כי הירידה המתוארת זניחה ביחס לחלקה היחסי של הודו מבין יעדי היצוא של ישראל, והוא עומד על כ-3.5% בסה"כ.
ראובן עזר, שגריר ישראל בהודו, סיפר ל"מעריב" שהמשלחת הישראלית ביוזמת השר שיצאה מישראל השבוע לתת היבשת - היא הגדולה אי פעם. עוד הוא חשף, כי מדובר במימוש התחייבות שהשר נתן לשר הכלכלה ההודי בביקורו הקודם, שהתקיים בסוף השנה שעברה.
עזר מדבר על היכולת של הודו להקנות לישראל "ביטחון בשרשראות האספקה", בכל מה שקשור בחומרי גלם ואספקה של מוצרים בעת משבר. הוא קובע, כי הודו "הוכיחה את עצמה, כאשר ראש הממשלה ההודי הכיר בתחילת ובמהלך המלחמה בזכותה של ישראל להגנה עצמית" ואכן, קשרי הסחר והקשרים בכלל בין המדינות כמצופה לא נפגעו במהלך המלחמה וכל מה שנדרש למשק הישראלי – סופק.
אחד הימים של הכינוס הוקדש לפורום כלכלי ישראל-הודו, בו השתתפו גם השר ברקת ושר הסחר והתעשייה ההודי, פיוש גויאל. בפתיחת האירוע נאם גויאל והתייחס לאירועים בישראל. הוא ציין כי הטרור הוא האויב המשותף להודו ולישראל וכי המטרה היא לשים לו קץ.
להערכתו, זו כנראה הסיבה שנתניהו וראש ממשלת הודו – מודי, חברים. עוד טען, כי עמו יכול להזדהות עם הבעיה איתה מתמודדת ישראל והוסיף כי הוא מתפלל לשלום ולהרמוניה ולכך שכל בני הערובה יחזרו בריאים ושלמים. בנוגע למבצע הביפרים, השר ההודי אמר: "אני מאמין כי ההודעה הזו, נשמעה חזק וברור". עוד בדבריו הוא הביע רצון "לבקר בישראל ואולי אף לגור בקיבוץ".
הפורום כלל דיונים על שיתופי פעולה פוטנציאליים ובנוסף אירועים של שולחנות עגולים לפי מגזרי פעילות, סמינרים ופגישות אישיות,שסיפקו הזדמנויות לחיזוק הקשרים, שיתופי הפעולה והרישות העסקי בין אנשי העסקים. התקיימו גם מפגשים בהם ניתנה הזדמנות לחברות ישראליות להציג את המוצרים והשירותים שלהן בפני עמיתים הודיים. הצגה דומה נעשתה ע"י חברות הודיות.
למשתתפים התאפשר להעמיק את השיח העסקי במגוון הזדמנויות. בסמינר העסקים השתתפו בכירים מהממשל ההודי, מראשי הכלכלה, ותעשיינים מובילים בהודו.
במסגרת המשלחת, מקווים המשתתפים להרחיב את היצוא הישראלי, לשפר את קשרי הסחר עם הודו, ולנצל את הפוטנציאל הכלכלי העצום שטמון בשיתוף פעולה זה. התקווה היא שהמשלחת תהווה פלטפורמה להמשך שיתוף הפעולה, תייצר הזדמנויות עסקיות חדשות, ותסייע בביסוס הקשרים בין שתי המדינות בהיבטים של כלכלה וחדשנות.
כך אמרה ל"מעריב" למשל אביגיל ענבי, בעלים ויזמת של ארבע חברות – 'אגבי', ' אבימדוזה', 'אביריד' ו'אביגם': ״אני מחכה מאוד לפגוש חברות גדולות בהודו, אני מקווה להצליח לסגור עסקאות". לדבריה, יש לה "מוצר ייחודי לצחצוח שיניים ויש הרבה שיניים בהודו".
היא מתגאה בייחודיות של המוצר שלה: "משחת השיניים שלי לא רק מזהה חיידקים, היא גם משנה צבעים ברגע שהיא מזהה ריכוז פלאק גבוה וכך אפשר לדעת בדיוק היכן כדאי לצחצח בצורה נכונה". אביגיל מספרת שבזמן המלחמה היא חוותה "ממש קיפאון, לא רצו להשקיע בארץ". היא מרגישה שינוי, עם הכניסה של טראמפ: "המבט הכלכלי שלו והאמירה שאנחנו מנצחים, רואים התעוררות, לא רק לי, אלא לכל המשק״.
צח אורני הוא בעלים של חברה המייצרת מערכות שקילה אלקטרוניות ותוכנות למערכות שקילה, החברה שלו גם מייבאת מאזניים קטנים. בניגוד לאביגיל, לדבריו, "המשק הישראלי עבד ב-2024 בצורה מדהימה". הוא מזכיר שהחברה שלו עוסקת גם בשקילת משאיות והוא רואה בפעולתה סוג של בבואה של המשק למסחר. פעילות החברה שלו גדלה ב-2024 ב-15% למרות המלחמה. "בשבילי זה פלא" הוא אומר.
צח מבין שהודו הולכת ומתפתחת והוא מעריך שהתעשייה הישראלית בכלל והחברה שלו בפרט "יכולים להיות חלק מזה". הוא רואה חשיבות במשלחת גם מעצם העובדה שהוא חבר במשלחת זו לעוד כ-150 אנשי עסקים ישראלים ובכך הזדמנות לחבור ולייצר קשרים עסקיים. אורני שיבח את מארגני המשלחת על היוזמה וגם על התפעול וכן מצא לנכון להחמיא לשר הכלכלה על היחס האישי למשתתפים.
טבח השבעה באוקטובר והמלחמה הביאו יזמים ישראלים לפתח מוצרים שלדעתם לו היו בשימוש, היו עשויים להציל חיי אדם. אחד המוצרים המרתקים, לדברי מפתחיו בועז גולן וארנון ברק הוא "מהפכה בעולם המיגון".
מדובר בפיתוח ישראלי חדש מוגן בפטנט - תריס גלילה ממוגן ירי, כנגד ירי של קליעים (אקדחים, רובי סער שונים) ורסיסים (רימון יד), כמו כן, ממוגן הדף ואש שעבר לדבריהם "מבחני ירי מחמירים". מדובר על 'מגן ישראל', מקבוצת ברק. היצרנים מתגאים בכך שהוא "המוצר היחיד מסוגו בעולם" ושהוא "ממגן לחלוטין גם מפני פריצה".
גולן וברק אומרים למעריב: ״אם זה היה בישראל בשביעי באוקטובר,היינו רואים הרבה פחות הרג״. ברק מוסיף: "הגענו למשלחת כדי ליצור קשר עם חברות הודיות ולהיכנס לשוק ההודי, שהוא שוק מאוד גדול, כמיליארד וחצי אנשים. אנחנו נפגשים פה עם חברות, עם צבא הודו, עם חיל הים (ההודי פ.א), ואנחנו מעוניינים לייצא את המוצר שלנו להודו ולמדינות אחרות".
יעקב צדיק הוא בחור צעיר וכבר מנכ"ל של חברת TW Medical. יעקב הוא יוצא יחידת אגוז, ומתנדב מד"א לשעבר. במהלך מלחמת "חרבות ברזל" גויס יעקב למילואים, ולקח חלק פעיל בלחימה כלוחם. יחד עם שותפו ד"ר גיורא וייזר רופא בכיר בשערי צדק, ומנהל מיון ילדים, הם פיתחו מוצר שהוא חוסם עורקים מסוג חדש, המסוגל לתת מענה בשטח גם לדימומים מאזורי מעבר וגם לדימומים משטח הגפה, במיוחד בפגיעות בהן חסרה באיבר הנפגע נקודת לחיצה.
ד"ר וייזרהוא משרת במילואים ביחידת החילוץ של צה"ל ובחטיבת הנח"ל כרופא בפלגה רפואית. גם הדוקטור במהלך מלחמת "חברות ברזל" גויס למילואים ולקח חלק פעיל בלחימה כמטפל בכיר.
המנכ"ל הצעיר מספר, כי הפיתוח של המוצר החל לפני המלחמה, התעכב בשל היעדרות השותפים לתקופות מילואים ממושכות והסתיים קרוב לשנה אחרי תחילתה. צדיק מאמין "שאם המוצר הזה בצה"ל כבר בשבעה באוקטובר, הדברים היו נראים אחרת לגמרי מבחינת כמות ההרוגים".
מצה"ל הם קיבלו מידע כי רבע מהפציעות החודרות הן באזור הגפה העליונה, אזור שנקודת לחיצה טבעית חסרה בו. הוא מסיק מכך, שגם רבע מהדימומים המאסיביים היו כתוצאה מפציעות באזור הזה ולמקרי מוות שאולי ניתן היה למנוע.
בראיה לעתיד, הם היו רוצים להטמיע את המוצר שלהם בראש ובראשונה בצה"ל, במשטרה, במערכות הביטחון ובארגוני ההצלה בישראל, אבל כעת הוא בהודו ופוזל גם לשוק הרחב הזה. על המשלחת הוא אומר: "היא חשובה ליצוא הטכנולוגיות הישראלי". עוד הוא רואה ערך בקיום "קשרים חיוביים עם הודו" שלהערכתו היא "מעצמת העתיד".
יעקב מסביר שהקשרים מתבטאים גם בחילופי טכנולוגיות, כש"ישראל היא מעצמת פיתוח והודו היא מעצמת ייצור". הוא מתרגש ומוסיף: "זה יכול להוביל לדברים מדהימים".
סתווי אלי שלום הוא נציג העסקים הקטנים בענף המזון בישראל, כ-10,000 מכולות ומינימרקטים שמאוגדים בעמותה שמעוניינת להתמודד טוב יותר בתחרות מול רשתות השיווק הגדולות בישראל. מתברר כי בהודו העסקים הקטנים שולטים על כ-85% מהשוק, וקיים בה מודל התאגדות והפצה דומה לזה בו מעוניינים הישראלים. מדובר במודל לשרשרת אספקה שמוזילה את המחירים בענף המזון ובכך את יוקר המחייה. לאלי ולחבריו לעמותה יש כוונה להעתיק את המודל וגם הצלחתו מהודו לישראל.
חברת DS Consulting היא חברה בעלת משרד וצוותים הממוקמים בהודו ובישראל. דני שיר הוא הבעלים של השלוחה, דובר השפה המקומית ולו ניסיון עסקי בהודו של קרוב ל-20 שנים. דור שאולקרהוא מנהל השלוחה ולו ניסיון עסקי בהודו של קרוב ל-5 שנים.
ל"מעריב" הוא אומר: ״מטרת החברה שלנו היא לקשר בין חברות ישראליות לחברות הודיות וליצור קשרים ושיתופי פעולה עסקיים חזקים בין שתי המדינות בעזרת גישור על הפערים התרבותיים/עסקיים שחוות חברות ישראליות בהודו וחברות הודיות בישראל".
הוא מתייחס למשלחת בשביעות רצון ואומר: "זכינו לחוות הזדמנות יוצאת דופן לחיזוק קשרים עסקיים עם עסקים הודים שונים במגוון תחומים". עוד חשוב לו לציין כי "המשלחת הייתה מאורגנת היטבופתחה דלתות להזדמנויות חדשות בשוק ההודי", וכי "המארחים ההודים היו אדיבים ואמרו המון כמה הם אוהבים את ישראל".
עדי מחברת איזי ליין, החברה הישראלית היחידה שמייצרת פורמולות נוזליות מוכנות לשימוש, המהוות תחליף לארוחה מלאה ומאוזנת, הוסיפה גם היא: ״הפורמולות שלנו נותנות מענה למצבים תזונתיים, רפואיים שונים, אך בהחלט יכולים להיחשב גם כמענה לכל נושא הביטחון התזונתי במדינת ישראל, ולכן חשוב לעודד ולהשקיע בחברה ישראלית בהיבט הזה".
