436 הרוגים בתאונות דרכים ב־2024, זינוק של 21% לעומת 2023. 88 הרוגים ב־2025 רק עד תחילת השבוע, זינוק של 20% נוספים. וזה האיש: יורם הלוי (62) ניצב בדימוס, לשעבר מפקד הימ"מ, להב 433, מג"ב ומחוז ירושלים, ומאז תחילת 2024 יו"ר הרלב"ד, לאחר שמונה לתפקיד בידי שרת התחבורה מירי רגב.
באפריל שעבר שכל הלוי את בנו, רפ"ק ייטב ז"ל, שהלך בדרכו והפך ללוחם ביחידה הלאומית למלחמה בטרור. ייטב הספיק להילחם בנגב המערבי ב־7 באוקטובר, בין היתר בפעולה לשחרור בני ערובה באופקים, ולהתמנות תוך כדי המלחמה למפקד צוות בימ"מ. ב־4 באפריל נפצע אנושות בקרב עם חוליית חמאס בטול כרם, ולאחר מספר ימים נפטר מפצעיו. עכשיו, שנה וחודש אחרי שנכנס לתפקיד, הוא מדבר לראשונה על השנה הקשה, אישית ובכבישים, על המשבר ברלב"ד ועל התוכנית שלו למלחמה בתאונות.
למה אתה כאן?
הלוי: “עסקתי רוב חיי בתחום הביטחון, מהשירות הצבאי ודרך 38 שנות שירות במשטרה. היום כל אחד עם הרקע שלי שמשתחרר ורוצה, יכול למצוא את עצמו מנהל חיים באיזה אזור שכוח אל באפריקה, מאמן צבא וכוחות. אני לא ראיתי את העתיד שלי בכיוון הזה. ההצעה לקחת את הרלב"ד הייתה משהו שהתלבש על הערכים שלי. אם התעסקתי בכל החיים שלי בלהציל אנשים, זה ההמשך".
לפניך כיהן כיו"ר אבי נאור, שגם הוא הפך מומחה לנושא לאחר שאיבד את בנו בתאונת דרכים, הגיע אחרי קריירה עסקית מאוד מוצלחת, ובסוף התייאש מהמערכת ומשרת התחבורה
הלוי: “קל מאוד להתייאש, ובטח שהמסגרת או המערכת לא מאפשרת לך לקיים את מה שאתה חושב או לממש את הפוטנציאל או את הידע והניסיון שלך. אבל בחיים העוצמה שלך נמדדת ביכולת להתמודד מול הייאוש הזה ולנסות בכל זאת עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. אנחנו נמצאים בכמה נקודות קריטיות ביכולת שלנו לקדם את הרלב"ד, מה היא אמורה לעשות, מה היכולות שלה, מה הסמכויות שלה, במה ועד כמה היא יכולה להשפיע, אם ואיך".
בעיית הסמכויות של הרלב"ד ידועה. בינתיים מספר ההרוגים בכבישים עלה ב־20% בשנה שעברה ועלה בעוד 20% מאז תחילת השנה
הלוי: “היו שנים הרבה יותר רעות. היו שנים עם מעל 500 ו־600 הרוגים. ואז הוקמה הרלב"ד והשפיעה, וירדנו קרוב מאוד ל־300 הרוגים. ועכשיו אנחנו עוד פעם במגמת עלייה. אני בדרך כלל נוהג לשאול מה היה לפני. הייתי אצל אבי נאור, שלא הכרתי לפני שנכנסתי לתפקיד. ישבתי איתו מספיק זמן בשביל להבין מה קורה, מה קרה, מה הסיבות, מה הבעיות. אחת הבעיות שיש לנו במערכות האלה היא חוסר היכולת להעביר מקל נכון ולהתחיל בנקודה טובה יותר. כל פעם באים ומתחילים מאפס".
אז איך אתם פותרים את הבעיות?
הלוי: “הרלב"ד הוקמה בעקבות ועדת שיינין ב־2005, על בסיס המנהל לבטיחות בדרכים שהיה קיים במשרד התחבורה. יש לי דוח מ־1982 שכבר אז קבע שלמנהל חסרות סמכויות. יותר מ־40 שנה עברו ושום דבר לא השתנה".
המשטרה, שממנה הגעת, היא אחד הגורמים שהתנגדו כל השנים להעברת סמכויות לרלב"ד
הלוי: “תפקיד הרלב"ד הוא להיות גוף רגולטורי, שיחבר את הדברים, שימליץ לשרת התחבורה ולממשלה מהם הצעדים שצריך לעשות. הבעיה היא שכל גוף אוהב לעבוד לבד, שלא תיתנו עצות, לא תפגעו לו בסמכויות, לא תפגעו בו, וגם לא תבקרו אותו. תאונות דרכים זה לא גורם אחד. יש לך גוף שהוא גוף אכיפתי, שהוא המשטרה, יש לך את הגוף המשפטי, שהוא זה שמייצר לכאורה את ההרתעה אחרי שאותו העבריין נתפס, אז הוא זה שקובע את המחיר, את העונש. ויש את כל מה שקשור למשרד התחבורה ורשויות אחרות, שהן אמורות להיות אחראיות על המעטפת, על הדרך, על הרכב, על התקינות, על שעות נהיגה. כל מיני גופים שאם הם לא מתחברים ביחד, אי אפשר להביא תוצאות".
כשד"ר יעקב שיינין כיו"ר הרלב"ד סירב להעביר כספים לאגף התנועה במשטרה עד שלא ידווחו לו מה עושים בהם, ישראל כ"ץ כשר התחבורה הורה לו להעביר אותם, כי ההתעקשות המקצועית הזאת הפכה מבחינת הפוליטיקאי לכאב ראש
הלוי: “היום זה לא יכול לקרות".
למה?
הלוי: “כי אין לנו תקציב להעביר. הרלב"ד החלה עם תקציב בסך 550 מיליון שקל, היום התקציב הוא 60 מיליון שקל. תקציב הוא סמכות. כשאין לך תקציב, אין לך סמכות. כשיש לך כסף, אז אתה מדבר. אני רוצה לתחקר, לבדוק, להפיק לקחים, אבל אין לי את הכוח לעשות את זה. זה לא רק התקציבים, אין לרשות גם סמכות להפעיל סנקציות על גופים שלא עושים את העבודה בתחום. ולכן אתה מוצא את עצמך עובד על בסיס סוג של טובה, וזה לא יכול לעבוד ככה. לרלב"ד יש אגף של אנשי שטח, שנמצאים ברשויות המקומיות, יש גוף הסברתי־חינוכי ויש גוף מחקר. כל העולם המחקרי, החינוכי, התעבורתי, כולל טכנולוגיה, צריך להיכנס לתוך הגוף המחקרי הזה. בשביל זה צריך שיהיה לך את כל המידע. ופה כל אחד בונה חומה סביב הידע שלו. אנחנו צריכים להיות בכל השכבות של המידע הזה".
יגידו לך, יש עכשיו מלחמה שעלתה כבר 150 מיליארד שקל, אין כסף לרלב"ד
הלוי: “אני בא מהעולם הביטחוני, ויכול להבין את סדר העדיפויות של המדינה. אבל אני גם יודע שהתרבות שלנו, השורשים שלנו, הם להגן על החיים. גם הרלב"ד תפקידה להציל חיים. אנחנו משלמים בחיים כדי להציל חיים. כשמחבל בעזה יורה על נגמ"ש כדור והוא חודר, אז לוקחים את כל הנגמ"שים, מחליפים את כולם, וזה עולה מיליארדים, כי אנחנו מקדשים את החיים. אבל מה עם תאונות הדרכים? הרלב"ד זה לא מותרות. זה חיי אדם, זה משפחות, זה אנשים, וזה לא רק ההרוגים אלא גם הפצועים בתאונות. תראה את העלות למשק: זה 17 מיליארד שקל בשנה, 1.5 מיליארד בחודש. ועל זה המדינה מקציבה לרלב"ד 60 מיליון שקל. כולל שכר עובדים, כולל הכל".
כמה כסף אתה צריך?
הלוי: “אני מתחיל בתקציב חד־פעמי של מיליארד שקל. תן לאגף התנועה כדי שיעשה מה שהוא לא יכול לעשות היום. שיהיו יותר שוטרים בכבישים. שתהיה יותר אכיפה אוטומטית. המדינה צריכה הייתה לעבור לאוטומציה מזמן. הדוח כבר לא צריך להיות מגע שוטר־אזרח. היום המשטרה מפיקה כ־1.2 מיליון דוחות תנועה בשנה, 80% מהם ברישום של שוטר, רק 20% אוטומטיים ממצלמות".
הצגתם רפורמה בלימודי הרישיון לרכב דו־גלגלי, שמאוד נדרשת אחרי שב־2024 נהרגו 97 רוכבים, עלייה של 26%. למה היא לא נכנסת לתוקף?
הלוי: “לקחנו את המומחים הכי טובים בתחום הרכיבה, היה פיילוט. זו תוכנית טובה ונכונה, אבל הדברים לא זזים. אתה נותן ספרינט של החיים שלך, והספרינט הזה הוא על מכונה, הוא בכלל לא מתקדם. התהליך כבר הסתיים, עכשיו הוא אמור לעבור למשרד התחבורה שצריך לבחון ולאשר".
מה עם קיצור לימודי הרכיבה ל־13 שיעורים, המלצה שקיבלה השרה רגב והעבירה אליכם להכרעה?
הלוי: “יש פה דיסוננס פראי, כי מצד אחד התפקיד שלנו הוא לנסות להוציא לשטח את הנהגים הכי טובים, עם הכי הרבה ניסיון, שימנעו תאונות. אז לכאורה צריך יותר שיעורים. מצד שני, יש בעיה של עלות השיעורים. אלה הוצאות מטורפות. בעולם יש מקומות שמאפשרים 13 שיעורים בכל מיני תנאים. אנחנו החלטנו להשאיר את המינימום על 28 שיעורים. שיעור ההצלחה הכי גדול בטסטים הוא בשלישי, מורי נהיגה בקושי מספיקים את החומר גם במספר השיעורים הנוכחי".
ב־23 במרץ תתכנס לראשונה בממשלה הנוכחית ועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים. למה אתה מצפה ממנה?
הלוי: “אנחנו תולים המון תקווה בוועדה הזאת. אני בא ממקום שבו אם אתה רוצה, אתה יכול. הוועדה בראשות ראש הממשלה בנויה משישה שרים, שכל אחד משפיע בחלק שלו. שרת התחבורה, שר האוצר, שר המשפטים, שר החינוך, השר לביטחון לאומי ושר הכלכלה. אני אציג להם את הרלב"ד ואת החסמים ואציע את התוכנית שלי. עוד סמכויות, עוד תקציב. אני בא עם תוכנית, עם מוטיבציה. שייתנו לנו את ההוראה ואת הכלים, אנחנו נעשה את זה. שהממשלה תיתן תקציב, תקבע כללים, ואם לא נעמוד בזה - שיעיפו את כולנו. יש פה מנוע V8 שעובד על 1,000 סל"ד. אני בא מאחריות: יש לציבור ציפייה מהרשות. תן לנו את הסמכויות ואת התקציב, ותאפשר לנו להשפיע. אחרת אפשר לסגור את הרלב"ד".
בסופו של דבר, הכוח של הרלב"ד תלוי בתמיכה ובגיבוי של שרי התחבורה. מירי רגב לא הראתה עד היום הרבה עניין בתחום ונכונות להיאבק על תקציבים עבורו
הלוי: “זה מאוד מעניין אותה. רגב מקפידה לדבר על זה, אבל גם היא מוגבלת. גם היא לא יכולה להורות למשטרה, בואו תעשו כך וכך. גם התקציב שנדרוש אותו - אני לא יכול לדרוש אותו ממשרד התחבורה. אני יכול לבקש חלק מזה. אני יכול לבקש נתח מזה. זו רשות לאומית".
למה הורדתם את פרסום נתוני הנפגעים בתאונות דרכים מהאתר שלכם? הנתונים שמראים את העלייה המתמשכת בטח לא נוחים לשרת התחבורה
הלוי: “לא הורדנו כמדיניות. יש לנו בעיה עמוקה בתשתיות המחשוב, ותקלה חמורה שהחלה לפני שבועיים. זה נמצא בטיפול וזה יתוקן. אין לנו סיבה להסתיר את הנתונים".
דובר הרלב"ד שרון ביידר טען בריאיון ל"דה מרקר" שפוטר משום ששרת התחבורה זעמה על הודעה לעיתונות שפרסם, על העלייה במספר ההרוגים ב־2024
הלוי: “אני גייסתי את שרון ביידר ואני פיטרתי אותו. כל הסיפורים מסביב של סיבות לפיטורים לא רלוונטיות, אני לא יודע אם השרה יודעת בכלל מה השם שלו. אני מציע לו להוריד את חליפת האבירות. אני הוריתי לו כל שבוע להוציא נתונים, ולצרף דגשים חשובים שעולים מהם. אבל ביקשתי לאשר כל הודעה, וזה לא מה שקרה. אגב, הייתי עושה את זה לכל עובד אחר שלא היה עובד לפי הנהלים".
הרבה שנים היה הלוי רוכב אופנוע בעצמו. לא מאלה שרוכבים באמצע השבוע כדי לעקוף את הפקקים, וגם לא מאלה שטסים באופנועי ספורט בסוף השבוע. התחביב שלו היה אופנועים דו־שימושיים, אדוונצ'ר, כמו שהם נקראים בשפה המקצועית, לטיולים של שבת. אבל לפני ארבעה חודשים מכר את ההונדה אפריקה טווין שלו, ולא יקנה עוד אופנוע אחר
על כך, אמר הלוי: “תמיד רכבתי לפנאי, לרכיבות רגועות. כל כמה שנים הייתי מחליף לאדוונצ'ר חדש יותר. היום אני מעדיף אופנוע בסלון. ברגע שאופנוע הופך להיות כלי עיקרי, לעקוף פקקים, אתה בבעיה. אתה ממהר. עם מהירות בא חוסר זהירות, זה עניין של כניסה בין הרכבים, מעבר על חוקי תנועה. ועדיין ברוב תאונות הדו־גלגלי, לא הרוכב הוא שאשם בתאונה, אבל הוא זה שנכנס לסטטיסטיקה".
אז למה הפסקת לרכוב, בגלל העלייה במספר התאונות?
הלוי: “זאת הייתה ההבטחה האחרונה שלי לבן, שלא הספקתי לממש בחייו".
נפילתו של ייטב שינתה משהו בהתייחסות שלך לשכול שיוצרות תאונות הדרכים?
הלוי: “כל החיים שלי התעסקתי בחיים ומוות. אני יודע מה זה שכול. לצערי, עכשיו אני יודע את זה גם אישית. זה חיים, זה אנשים, זה משהו שהיה ואיננו. זר לא יבין. זר לא יבין את הדבר הזה כמו שאני לא הבנתי".
עוד אמר הלוי: "וזה לא משנה מה סיבת המוות. זה חתיכה שנלקחת לך, לכל החיים, ולא יעזור שום דבר. יש דברים שאתה לא יכול למנוע, ויש דברים שאתה יכול למנוע. אז אם אתה יכול למנוע ולא מנעת, זה התסכול האישי הכי גבוה שיש. תמיד עסקתי בהצלת חיים, ועכשיו ביתר שאת. זה רק הגדיל את השליחות האישית שלי, ואת הרצון להשפיע ולשנות".
