המחאה נגד מדיניותה של שרת התרבות והספורט מירי רגב עומדת היום (שישי) במוקד טקס פרסי התיאטרון, שנערך במרכז ענב בתל אביב.
עוד לפני האירוע אמר הסופר א.ב יהושע כי צריך להכריז על "הפסקת אש", כדבריו, בין השרה רגב לאמנים. יהושע אף הצדיק את החלטתה של רגב למנוע את הקרנתו של הסרט על יגאל עמיר במסגרת פסטיבל ירושלים.
רגב דיברה במהלך הטקס ואמרה: "האם אנחנו בעיצומה של מלחמת תרבות או שמא בעיצומו של אחד התהליכים החשובים שעוברת הדמוקרטיה הנוגעת בשאלת חופש המימון ולא בשאלת חופש הביטוי".
"השאלה היא לא חופש הביטוי אלא שאלה של חופש מימון. חרף העובדה שחלקתי על דעות רבין, לא אתן יד להגנה על רוצח נתעב. הדברים נכונים גם לגבי אל-מידאן. האם מדינה חייבת לממן הצגה על רוצח חייל צה"ל?". כמה מהנוכחים צעקו לעבר רגב: "לא ראית את הסרט", "לא יעשו פה אמנות יותר". גילה אלמגור שלאורך כל הטקס לא הייתה רגועה, קראה לעבר השרה: "הדברים שלך הם שנאה. את לא יודעת כלום על תרבות, את בזה לנו".
גילה אלמגור במהלך הטקס. צילום: אבשלום ששוני
בהמשך נאומה, לאחר שהקהל צעק לה צעקות בוז היא לא הססה: "אם אתם רוצים לקרוא בוז, תקראו בוז עכשיו. מי שלא רוצה לשמוע יכול לקום ולצאת. התהליך אותו אנו חווים כחברה דומה לניתוח הנוגע בעצבים החשופים. לא ניתן לעקר את חופש הביטוי, הוא כיפת הברזל של החברה. אף אחד לא מנסה לאתגר אותו".
התקבלה בשריקות בוז. רגב מגיעה לטקס. צילום: אבשלום ששוני
"משרד התרבות והספורט אינו מפיק על. צריכה להיות לו מדיניות ברורה הנגזרת ממדיניות ממשלה, מדיניות חלוקת תקציבים ומשאבים שבכוונתי לעצב אותה לא לבד. האם ממשלה ומדינה חפצת חיים צריכה לממן אמנים המשתמשים בכסף כדי לחפור בו כקרדום? מי שירצה לעשות זאת יעשה זאת מכספו".
עוד הוסיפה: "בנאי קרא לי בהמה. לא חלפו מספר ימים ושלום חנוך איים שלא יופיע אם אשא דברים בפסטיבל. כבר קיבלה מדינת ישראל את נאום הבהמות. גם לי יש דעה. לא יסתמו את פי. לא יכנו את בוחריי, לא יכנו את עמי עם של מלחכי עשב. לא יכנו את עמי או חלקים ממנו צ'ח'צחים".
אוהד קנולר, יו"ר איגוד השחקנים: "בשבוע האחרון אני מותקף, שאלו אותי אם אני מתכוון להתמודד בפריימריז של הליכוד. בארגון חברים אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית. הוועד המנהל החליט לא להתערב בסוגיות הפוליטיות". רוני ניניו, יו"ר ארגון במאי התיאטרון, התפרץ לדברי קנולר: "למה סותמים פה פיות? למה נורמן עיסא נמצא בשדה הקרב? אתה מייצג 2,100 אמנים". אלמגור קראה גם היא: "אתה פחדן, אתה שפן, אתה לא יכול לדבר בשם ארגון האמנים".
קנולר הוסיף: "אני לא חושב שצריכה להיות איזושהי התערבות בתכנים. אני מבקש ממך שלא להתערב בתכנים. זה יצא מפרופוציות וצריך להפסיק זאת כמה שיותר מהר. אין שום סיבה שמשרד התרבות יגיד ליוצרים מה לכתוב. זה נכון גם לגבי סגירת מוסדות, גם אם נדמה לך שהם אשמים בכל מיני דברים. חשוב להפסיק עם התגובות הרפלקיסיביות משני הצדדים. אמרו שאת בולדוזר. אני למעלה מ-20 שנה משרת בחיל ההנדסה, ראיתי כמה בולדוזורים בחיי, קל להם להרוס אבל כדי לבנות הם צריכים שיעזרו להם. את את רוצה לבנות יש פה אנשים שיעזרו לך. זו הבחירה שלך".
כ-15 יוצרים הגיעו לטקס כשפיותיהם חסומים בפלסטרים במחאה על מה שהם מגדירים סתימת פיות וצנזורה מצד השרה רגב. לאנשי התיאטרון הצטרפו גם קולנוענים שביקשו להביע הזדהות, ובהם קרן ידעיה ושלומי אלקבץ. עשרות הגיעו עם נייר דבק על פיהם, ולא אמרו מילה. עם זאת, עם הגיעה של רגב היא התקבלה בשריקות בוז.
מחאת האמנים, מחוץ למרכז ענב בת"א. צילום: אבשלום ששוני
שתיקת הזאבים. מחאת האמנים. צילום: אבשלום ששוני
אתמול פורסמו קטעים מראיון שנתנה רגב, בהן היא נשמעה תוקפת בחריפות את האמנים. בראיון למגזין "את" שפורסם בערוץ 2, היא אמרה: "ידעתי שעולם התרבות הוא כפוי טובה, ולא בא לי לעבוד בשביל כפויי טובה, מי שתופס תחת וצבוע - לא בא לי לעבוד בשבילו".
במהלך הריאיון אמרה רגב: "מי בכלל רצה להיות שרת התרבות?" והסבירה מדוע דווקא תיק הרווחה עניין אותה: "ברווחה זה אנשים שיודעים להוקיר. בעולם התרבות, שהוא כפוי טובה אין הכרת תודה ואני אומרת- ראבק, אני באה, אני מכירה את עצמי, הרי אני אזיז הרים ואני יודעת שהמאבק הראשון שלי יהיה עם התקציב על התרבות ואני הולכת עליו- מפוכחת. ואני ואומרת בשביל מה אני הולכת לעבוד? בשביל חבורה של אנשים כפויי טובה, חושבים שהם יודעים הכל, טרחנים חלקם, צבועים ואני הולכת לעבוד בשבילם, אבל יש לי כנראה שיעור- לעבוד בשביל אנשים שלא אוהבים אותי".