אמו של חבר הכנסת חיים ילין נמצאת בתרדמת: "אלוהים, למה הסבל?"

לאחר מכן כתב ילין על הביקור אצל אמו בבית החולים: "מי לא מכיר את כל המסכים והחיבורים לגוף האדם, הצפצופים המונוטוניים שלא מפסיקים לשנייה והם חלק מהחדר. ביום הראשון עברנו על כל המכתבים שקבלה אמא מהנכדים בישראל, כל הברכות לימי הולדת, מסמכים מהסבים מ-1933... בשני ארגזים גנוזים חיים שלמים. אמא אספה הכל, מסודר ומתויק. המכתב המדהים שכתבה לפני כמעט 20 שנה הוא ממש צוואה. היא מבקשת ביום מותה לתרום את גופה למדע. היא מבקשת שנשמור שלא יאריכו את חייה. היא רוצה ללכת לעולם הבא בראש זקוף".

"אמא התחילה לנשום לבד ופותחת עין", הוסיף חבר הכנסת. "היא לא מרגישה כלום וגם לא מבינה, עדיין לא יודעים מה יהיה מצבה, אבל דווקא היא שתמיד חששה מהמצב של תלות, הולכת בדרך לא הגיונית. אני בטוח שהיא לא נלחמת, זה הגוף נלחם בלי השכל. אתמול ביקרתי את אבא, הוא היה בטוח שאני אור (הבן שלי), הוא שאל אם יצאתי מהצבא ואם אבא יודע שאני כאן. רק לפני כמה חודשים למרות שגופו קרס המוח פעל, עכשיו גם זה לא".

וילין גם חושב על הצד המעשי של הדילמה בה הוא נמצא: "אני לא מפסיק לחשוב על חקיקה שתשנה את המצב, מצד אחד אדם שיודע שימיו ספורים ושם קץ לחייו הוא מתאבד, ואם אתה מנסה לקצר את חייו אתה רוצח. אז מה כן עושים כדי למנוע את הסבל? אלוהים נתן ואלוהים לקח, אבל אלוהים למה הסבל? נתת שכל לאדם והוא האריך את החיים, אבל לא נתת את הכלים והשכל לסיים בכבוד את החיים":.

"הטבע לחילוניים ואלוהים למאמינים - הם לא מסוגלים לקצר את הסבל ולכן אנחנו החיים חייבים לעשות את המעשה. סוף הסיפור ידוע לכולם, כך נולדנו... רק התאריך לא ידוע".

"מי ייתן וישוחרר הגוף מהנפש והסבל של ההורים יתפוגג עם הנשימה האחרונה".

"מי ייתן והנפש הכלואה שלהם תשתחרר מעבדות לחרות".