"אין רוב חרדי באופק. בניגוד לתחזיות גם בעוד 25 שנים החרדים יהוו רק 19% מאוכלוסיית ישראל", כך עולה מהשנתון הסטטיסטי הראשון מסוגו על החברה החרדית בישראל שמפרסמים המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים לחקר ישראל. השנתון, בעריכת חוקרי החברה החרדית, ד"ר גלעד מלאך, ד"ר מאיה חושן וד"ר לי כהנר, מנתח נתונים ממגוון מוסדות וכולל עיבודים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המספרים את סיפורה של החברה החרדית.
על פי השנתון, אין רוב חרדי באופק. בניגוד לתחזיות, נתוני השנתון מצביעים על כך שגם בעוד 25 שנים החרדים יהוו רק 19% מאוכלוסיית ישראל, זאת בין השאר בשל הירידה המתונה והמתמשכת בשיעור הפריון בחברה זו, כשממוצע הילודה עומד כיום על כשבעה ילדים לאישה לאחר שלפני כעשור עמד על 7.5.
השנתון מצביע על כך שחרף הזעקה הגדולה שקמה לאחרונה בנושא, קיימת ירידה בשיעור הלומדים במוסדות שאינם מקיימים לימודי הליבה בגיל בית הספר היסודי. בעוד שבשנת 2003, 47% מהתלמידים החרדים (בנים בלבד) למדו במוסדות אלו, בשנת 2013 רק 42% למדו בהם. בהקשר זה, ראוי לציין כי רק 4% מהילדות החרדיות לומדות במוסדות הפטור.
לגבי השתלבות בשוק התעסוקה מעלה השנתון כי בשנת 2015, חצה שיעור הגברים החרדים העובדים לראשונה את רף ה-50% בעוד שמספר האברכים ובחורי הישיבות נמצא בעליה מתונה בלבד. עוד עולה, כי שיעור ההשתלבות של הנשים החרדיות בשוק העבודה קרוב לזה של הנשים הלא חרדיות ועומד על 73% וכי רבים מהחרדים מועסקים במשרות חלקיות בלבד (41% מהנשים ו-28% מהגברים).
עליה ברמת החיים
עוד מצביע השנתון על עליה ברמת החיים במגזר החרדי. בעוד ששיעורי התעסוקה במגזר החרדי עולים בהתמדה בקרב נשים וגברים כאחד, העוני במגזר החרדי נותר קבוע ועומד על כ-60% לאורך השנים. הסיבות לכך הן הקיצוץ בתשלומי ההעברה ובראשם קצבאות הילדים והעלייה ביוקר המחיה. עם זאת, במאפיינים שונים המעידים על רמת החיים, מצביעים נתוני השנתון על עליה. כך, בתוך עשור עלה שיעור הבעלות על רכב במגזר החרדי מ-31% למשפחה ל-37%, שיעור בעלי רישיון הנהיגה בקרב הגברים עלה מ-52% ל-57%, שיעור השימוש במחשב עלה מ-44% ל-58% בתוך שבע שנים בלבד ושיעור המשתמשים באינטרנט עלה בחמש שנים מ-28% ל-41%.
לגבי הנשים החרדיות נתוני השנתון מעידים כי לא חלו שינויים דרמטיים בתפקידן המשפחתי של הנשים החרדיות שיוצאות לעבודה וממשיכות במקביל לנהל את משק הבית. רמת ההכנסה של הנשים החרדיות נמוכה מאוד כתוצאה מעבודה בעיקר בענפי החינוך ובתוך הקהילה. עם זאת, ישנן מגמות של שינוי במספר מדדים שאולי מבשרים על מגמה חדשה המתפתחת בתחום זה. כך, נשים חרדיות מובילות את המגמה של שילוב החרדים באקדמיה כשבשבע השנים האחרונות עלה שיעור האקדמאיות מ-20% ל-23% (לעומת 14% בלבד מהגברים). כמו כן, בעשור האחרון חלה ירידה בשיעור הנשים החרדיות העוסקות בתחום החינוך מ-64% ל-53% וניכרת מגמה של עליה בשיעור הנשים החרדיות המועסקות במקצועות כמו מחשבים, ראיית חשבון ועריכת דין.
נופשים בארץ
החברה החרדית אינה מקשה אחת. נתוני השנתון מעידים על חלוקת החברה החרדית באופן גס לשלוש קבוצות מרכזיות: הקבוצה המודרנית, הכוללת את בעלי ההשכלה הגבוהה (19% מכלל החברה החרדית), היוצאים לנופש בחו"ל (12% מכלל החרדים) והעוסקים במקצועות עם הכנסה גבוהה יחסית כמו תעשייה ושירותים עסקיים (18% מכלל החברה החרדית); קבוצת הביניים, שחבריה משתמשים במחשב (58% מהחרדים) ובאינטרנט (41% מהחרדים), בעלי רכבים (37%) ויוצאים לנופש שנתי בתוך הארץ (46%); הקבוצה השמרנית, הנמצאת מחוץ לתשומת הלב הציבורית והתקשורתית ומקיימת אורח חיים בדלני. בקבוצה זו נכללים בין השאר 42% מהחרדים שאינם משתמשים כלל במחשב ו-54% מהחרדים ושאינם יוצאים כלל לנופש.
נתוני השנתון מצביעים על חברה הנמצאת בתהליכי שינוי אך כזו שמצליחה לשמור על המבנה הקהילתי המסורתי. החברה החרדית שומרת על שיעורי התנדבות גבוהים ביחס לחברה הכללית (39% לעומת 23%). שיעור החרדים התורמים למטרות שונות, לרוב בתוך הקהילה, עומד על 91% לעומת 69% באוכלוסייה הכללית. לבסוף, 60% מהחרדים מגדירים את עצמם כשבעי רצון מהחיים וזאת חרף מצבם הכלכלי ושיעורי העוני הגבוהים בחברה זו, דבר שמעיד אולי יותר מכל על הצלחתה של הקהילה החרדית להמשיך ולבדל את עצמה מהחברה הכללית.