שמירה על שקט לאורך מאות ק"מ - זהו תפקידה של חטיבת שגיא הפרוסה על הגבול בין ישראל למצרים. תחת פיקודה של עוצבת אדום שבפיקוד דרום, מופקדת החטיבה גם על אזור מערב הנגב.
החטיבה, הקרויה ע"ש הר שגיא הסמוך לבסיס האם שלה, הוקמה בשנת 2007, בעקבות התגברות משמעותית במספר ההסתננויות וההברחות מסיני. אלא שבשנתיים האחרונות הצטרף למאבק שחקן חדש, סניף מחוז סיני של ארגון דאעש, שהפך את הגזרה לאתגר ביטחוני מורכב. השבוע סיים את תפקידו המח"ט אל"מ יהודה הכהן, מי שהכין את הגזרה בשנתיים האחרונות לתרחישים שלפני שנים אחדות בצה"ל אפילו לא חלמו עליהם. רגע לפני שהוא נפרד מהגזרה ופונה ללימודים במכללה לביטחון לאומי (מב"ל), נפגשנו באחת התצפיות המרהיבות על גבול מצרים, המשקיפה על מוצב חדיש של צבאו של הגנרל א-סיסי, בלבו של מדבר שקט ורגוע, לכאורה, היכן שתקע יתד ארגון הטרור האכזרי בעולם. ולאף אחד כאן אין אשליות, המתקפה עלולה להגיע בכל רגע.
חקלאות, תיירות ומסתננים
בגזרת החטיבה חמישה יישובים. רוב התושבים עוסקים בחקלאות, חלקם בתיירות. כ־400 תושבים בלבד שהגיעו לכאן ממניעים אידאולוגיים ומאהבה לאדמה. בעוד המצרים שמעבר לגבול מתקשים לגדל גרגיר חיטה, בצד הישראלי החקלאות פורחת, והיבולים כוללים ירקות ופירות איכותיים. ישנו אפילו יקב בוטיק, שהיין שלו זוכה לשבחים באיטליה. בין היישובים הפרוסים בשטח העצום מסתובבים מסתננים המתגוררים במתקן הכליאה הפתוח "חולות" שהקימה המדינה. יש להם גבול גזרה ומותר להם לשוטט בתחומו.
"כשמביטים על סיני רואים את ההתיישבות בעיקר ליד מקורות המים", מסביר המח"ט, כשאנו בנקודת תצפית צה"לית המשקיפה על חלק גדול מהגבול. "איפה שיש בור מים, יש אנשים. מה שמדהים זה שבעבר סיני לא כל כך עניין את המצרים. זו מדינה בת 90 מיליון תושבים ופה יש בערך 350 אלף בדואים. המצרים השקיעו את משאביהם המוגבלים במצרים עצמה. סיני התחיל לעניין את מצרים כשאנחנו התחלנו להתעניין בגזרה. הגענו לכאן, התחלנו בפיתוח, ופתאום הם ראו בסיני משאב".
חצי האי סיני נחשב לאזור בעייתי. "נוצר פה אזור בלי ריבונות, ומקום בלי שלטון הופך לכר פורה לטרור, ומכאן זה מתחיל", אומר אל"מ הכהן. "הכניסה של הטרור לפה התחילה מאל-קאעידה. היו מספר ארגונים קטנים, שהגדול בהם הוא אנסאר בית אל-מקדס, זה שאנשיו שיגרו טילים לעבר אילת וביצעו את הפיגוע על ציר 12, והוא מוציא פיגועים לאורך השנים מתוך אידאולוגיה שצריך לפגוע בכופרים מתוך אמונה. לא אכפת להם איך הם חיים, אכפת להם רק איך לקדש את האידאולוגיה.
"בשנה וחצי האחרונות השתנתה אצלם התפיסה. חלק מהפעילים מגיעים לעיראק ומצטרפים לדאעש. מספיק שאתה מוסלמי אתה יכול להוציא פיגוע, והתפיסה שהשתנתה אומרת 'קודם כל נטפל בכופרים מבית ואחר כך בכופרים מחוץ'. וזה שינוי. הם שמו לעצמם למטרה קודם כל לטהר את עצמם. אבל זה גם הרחיב את הטריטוריה שלהם. היום הם פועלים כמו בימי הביניים. הם כובשים שטחים, משתלטים על משאבים, ומי שלא משתף פעולה מורידים לו את הראש לעיני כולם וכך השאר מצטרפים באופן אוטומטי. הם שולטים על הרבה מאוד משאבים של בארות דלק וסחר באנשים. הם מוכרים את האנשים לעבדות ובכסף קונים נשק".
מחכים ל-F-35
הפלת מטוס הנוסעים הרוסי בנובמבר אשתקד באמצעות פחית משקה שבה הוטמן מטען נפץ, הפכה את הארגון בסיני למפורסם בכל העולם. הארגון קיבל הכרה של דאעש העולמי ובמצרים נפל סוף-סוף האסימון. החשש הגדול של המצרים היה שהארגון שחי ובועט בחצר האחורית שלהם, יתאהב ברעיון ויבצע פיגועים נוספים שגורמים לא רק אבידות ונזק, אלא גם מבוכה בהנהגה המצרית.
אל"מ הכהן מספר כי באחרונה הבינו בדאעש כי מדובר בנקודת תורפה והחלו להשקיע מאמצים בכיוון מעשי הטרור במערב. "בחודשים האחרונים הם כבר פועלים במדינות המערב, רק שפה הם צריכים לקחת בחשבון שאלינו יגיע בקרוב ה־F-35. המשמעות היא שהפצצה תפזר את הפנטזיות שלהם", הוא אומר. "פה אנחנו רואים את הפעילים מחזרים אחרי 'המדינה האסלאמית'. הם אומרים להם: 'תקבלו אותנו, אנחנו מחוז סיני שלכם'. בפועל, הברית קיימת כבר כשנה וחצי, ואנחנו רואים את המחוז מתגבש. אנחנו מכנים אותו 'המחוז', אבל התפיסה היא מדינה אסלאמית. מרגע זה ישראל כבר לא המטרה שלהם אלא מצרים. הם שינו את האידאולוגיה.
"מרגע שאנחנו כבר לא המטרה, מתחילה פה פעילות מאוד אינטנסיבית. במספרים זה לא הרבה - מספר הפעילים הוא אלף או פחות. אבל בפועל יש פה פיגועים נגד מצרים כמעט בכל יום. המצרים פועלים ופוגעים בהם, אבל רואים שהם עדיין מצליחים לייצר פיגועים מאוד קשים.
"אנחנו לא רק צופים בנעשה ומנתחים את המציאות המשתנה. אנחנו מכינים את הכוחות, לא למצב של פיגוע דקירה כמו בשער שכם, אלא לתרחיש של מאה מחבלים המסתערים בכמה נקודות ויורים ירי תלול מסלול וטילי נ"ט. סביב התרחיש הזה עשינו פה את כל השינויים בגזרה".
גם המצרים שמעבר לגבול שינו את התפיסה. "המצרים הבינו שיש להם פה עניין עם טרור בשיטות מתקדמות והם עוד תקועים אי שם בשנת 1973", ממשיך הכהן, "והם עשו שינוי משמעותי בתוך זמן קצר. אנחנו יודעים להילחם בטרור, למצרים זה חדש. אנחנו יודעים איך לחפש נמלה בתוך כפר, להם זה קשה. אבל הם מצליחים להילחם בטרוריסטים בצורה לא פשוטה. צריך להבין, מצרים לא יכולה להפסיד פה. היא רוצה להיות מנהיגת העולם הערבי, ומנגד יש את טורקיה שנלחמת על התואר הזה. גם אם האזור לא מעניין אותה, היא חייבת לטפל בבעיה. היום מבינים במצרים שבמזרח התיכון - מי שלא מטפל בטרור יגיע לכלא במקרה הטוב או תלוי על עץ במקרה הפחות טוב. לכן הם עוסקים בזה, במיוחד לאחר שחלק מהפיגועים שיצאו מסיני הגיעו ללב מצרים.
"כוחות הביטחון המצריים הצליחו לצמצם פער של שנים רבות של לחימה בטרור. הם רכשו המון ידע. תראה את המוצבים שלהם, את החדש מול הישן. פתאום רואים מערכות תצפית וערימות חול מסביב, מה שמראה על חשיבה אסטרטגית. הם מבינים שחייבים לנצח פה, לבלום את הטרור בסיני, אחרת הוא ייכנס לתוך מצרים".
מלחמות הבדואים
המח"ט מספר כי לאחרונה הוא רואה שינוי נוסף בהתנהלות ארגון הטרור. "המחבלים הבינו שכדאי להם לפגוע במטרות מערביות כדי לייצר הדים בעולם", אומר הכהן. "אתה רואה את זה בפגיעה במטוס הרוסי. הם יצרו בעיקר הדים ומבוכה למצרים, כי זה מראה לעולם שהם הצליחו להקים תאי טרור בתוך מצרים. בסוף שנת 2015 הארגון הוציא מעין מנשר שמסכם את פעילות הטרור שלו. אם הייתה תחרות של המחוז המצטיין, סיני היה זוכה במקום הראשון. הם מצליחים להוציא כמות פיגועים מרשימה, עם מאות הרוגים ואלפי פצועים, ומנקודת מבטם זו הצלחה מאוד מרשימה.
"ראינו שהם ניסו גם להשליט ריבונות על הבדואים אבל אלה הזיזו אותם. הסחר בסמים פה הוא מאוד כלכלי, והבדואים לא ויתרו על הנתח הזה. הם אמרו למחבלים: 'אל תפריעו לנו עם הסמים. אם אתם רוצים מלחמה, בבקשה, נירה אחד לשני בראש ונראה מי ייפול ראשון'. היו פה קרבות בין בדואים לדאעש. בחלק מהמקרים כולם ירו על כולם, כולל המצרים, ואף אחד לא ידע במי הוא פוגע. בקרב הזה הבדואים ניצחו באזורים פתוחים, אבל בתוך הערים דאעש מנצח".
השינוי שעשה צבא מצרים הניב תוצאות מרשימות. בחודשים האחרונים האפקטיביות בלחימה מול הטרור עלתה משמעותית. "רואים שלמרות זאת דאעש מוציא פיגוע בכל יום אבל כאלה שמאפיינים ארגון חלש", מסביר הכהן. "הם מבצעים פיגועי מטענים בלבד וזה מראה שהם נחלשו. בעבר ראינו ירי של טילי קורנט, למשל, ירי של טילים נגד מטוסים, התקפות משולבות. כל זה פסק. אבל פיגועי מטענים עדיין יש, וזה גורם ללא מעט הרוגים. בהתחלה זה היה מטענים נגד כלי רכב, אז המצרים התחילו ללכת ברגל ויש פחות נפגעים. לדעתי, הארגון הזה יישאר פה לעוד הרבה זמן, על אש קטנה".
"פיגוע בכל זמן"
אנשי דאעש רואים שהמצרים משתפרים בלחימה נגדם. המח"ט הכהן משוכנע כי יגיע היום שבו הארגון יפנה את פעילותו לעבר ישראל. "הם אומרים לעצמם: 'נגמור לטפל בכופרים ונעבור לכלבים'", הוא אומר בחיוך. "אנחנו דרגה אחת מתחת לכופרים. הסיבה שלא עשו את זה עד היום היא ההרתעה. הם עלולים להוציא פיגוע נגדנו בכל זמן ובכל גבול, אבל הם שואלים את עצמם אם זה כדאי. הם יודעים שאנחנו יכולים לפעול נגד כל אחד. זה לא אומר שהם לא ינסו בעתיד. בכל מקרה, אנחנו לא סומכים רק על ההרתעה אלא מתכוננים לכל תרחיש".
כאן נכנסת הדילמה, על מה לשים את הדגש ואת עיקר המשאבים. יכולת איסוף המודיעין בתוך ארגון שאין לך קשר עמו היא מוגבלת, ובחטיבה הדרומית לומדים את החומר יום-יום, שעה-שעה.
"זה ארגון שעוד לא פגשנו ואנחנו מניחים שנפגוש בעתיד", מסביר אל"מ הכהן. "אנחנו רואים את הפעילות שלו ואת ההצלחות. אנחנו לומדים ומנתחים את תורת הלחימה שלו ואת אמצעי הלחימה. לקחנו את כל הנתונים, הלבשנו אותם על תרחיש ייחוס והרכבנו תורת לחימה הכוללת גם הגנה וגם התקפה.
"אני כמובן יכול למפות את מה שקריטי עבורי, כמו למשל הגנה על יישובים. אז בחלק מהמקומות, אם יבוא מחבל מדאעש הוא יפגוש על הגבול לוחם, ובחלק מהמקומות הוא יפגוש מכשול, ועד שהוא יצליח להתגבר עליו, אני כבר אזניק לעברו את ה־F-35 שיגמור את הסיפור. בחלק מהמקומות ייקח לו ארבע שעות להגיע ליעד ועד אז אני אגיע לטפל בו".
בצה"ל נערכים אבל מקווים שהיום הזה לא יגיע. לישראל, בכלל הגזרות, אין כל כוונה להתערב בלחימה שאינה שלה במישרין. לא בסוריה, לא בגבול ירדן ולא בגבול מצרים. לאחרונה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל מסייעת לעולם בכל הקשור לארגון "המדינה האסלאמית". מהשבוע יש בגזרת הדרום מח"ט חדש, אל"מ אבי רחמים, שייקח את המושכות, בתקווה שגם במשמרת שלו ימשיכו לייצר במדבר ירקות ופירות ויין שאוהבים באיטליה, ושהקולות יהיו שאון חילוץ הפקקים מהבקבוקים ולא פיצוץ מטענים ונפילות טילים.