הצעת החוק חדשה, האוסרת על מעבידים בסקטור הציבורי לפטר עובדים החשודים בפלילים בטרם הוגש כנגדם כתב אישום, אותה יזמו הח"כים איציק שמולי (מחנ"צ) ודוד ביטן (ליכוד) מעוררת סערה, זאת על רקע חקירת בנו של השר חיים כץ, יאיר, החשוד בכך שניצל את מעמדו בתעשייה האווירית כדי לסחוט את עובדי החברה על מנת שיתפקדו לליכוד.
יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן אמר הבוקר בראיון לדקל סגל בגלי צה"ל כי החוק לא קשור לחקירת בנו של השר כץ, אולם לדבריו "החקירה חידדה את העניין. היום המצב המשפט הוא שאם אדם נחקר אפשר להשעות אותו לתקופה בלתי מוגבלת מעבודתו עד שיש פסק דין בעניינו”.
"אני מדבר כרגע על זה שיש הבדל בין כתב אישום, כשאז אני מסכים באופן מוחלט שיש להשעותו, לבין חקירה שיכולה להמשך הרבה זמן, עד הגשת כתב אישום. אי אפשר להוציא אדם ממקום עבודתו שזה מקום פרנסתו. מעבידים יכולים לנצל את זה לרעה”.
לדבריו, הוא לא שוחח עם השר חיים כץ על הצעת החוק. “לא חסמתי את הצעת החוק. ח"כ שמולי ניסח והחתים אותי", אמר ח"כ ביטן שסיפר כי הצעת החוק נעשתה בתאום עם ההסתדרות.
לטענת ביטן, "ייתכן שנעשה בוועדה תיקונים ראויים, שאולי בהתחלה תהיה אפשרות להשעות בהתייעצות עם הפרקליטות והמשטרה, אבל צריך איזון בין יכולתו של המעביד לעשות מה הוא רוצה לבין זכויות העובד”. הוא ביקש להדגיש גם כי הצעת החוק לא תחול רטרואקטיבית בתחילה, אך אולי בעתיד זה ישתנה.
שמולי הסביר אתמול בשיחה לדה מרקר על החוק: "אני יזמתי את החוק, אבל הוא מתואם גם עם ההסתדרות, כי הרציונל הוא לאזן בצורה טובה יותר בין השימוש של המעסיקים בכלי של ההשעיה לבין חזקת החפות שעומדת לצד העובד. אי אפשר לקחת אנשים ולתלות אותם בין שמים לארץ במשך כל כך הרבה חודשים. החוק לא מגן על שחיתות, אלא קובע שאם ההליכים נמשכים בין 24-10 חודשים, אז לא נשאיר עובדים מושעים בלי פרנסה, ועם פגיעה בשמם הטוב, אף שעדיין לא הוכחה אשמתם. המטרה כאן למצוא נקודת איזון טובה יותר".