שערי צדק: מנהל מחלקת עיניים קידם תור להשתלת קרנית למטופל פרטי

לפי המסמכים, המטופל הוא גבר בשנות השלושים לחייו שסבל מקרטוקונוס (ניוון קרנית) שהגיע לראשונה למרפאה הציבורית בשערי צדק לפני כשלושה חודשים בלבד (ב־8 בנובמבר 2017) ונבדק על ידי צדוק. באותה פגישה, שנרשמה כביקורו הראשון של המטופל, צדוק רשם אותו כמועמד להשתלת קרנית והכניס אותו לרשימת הממתינים. עם זאת, מאחר ומצבו לא לווה בסכנת החמרה, צדוק דירג את רמת הדחיפות כנעדרת כל דחיפות רפואית. וראה זה פלא: בחלוף חודשיים בלבד ממועד הגעתו לבית החולים, ב־10 בינואר השנה, הופיע ברשומות כי הצעיר נותח על ידי צדוק דרך שר"פ.

התברר שבשלב מסוים הצעיר הביע נכונות לשלם על הניתוח באופן פרטי, וצדוק לא רק שנענה לו, אלא אף הקדים את התור. כאן המקום להסביר כי במסגרת השר"פ החולה בוחר באופן פרטי את הרופא המנתח, שחולק את התשלום מהמטופל עם בית החולים המעמיד את המתקנים לצורך הניתוח.
מי שאינם יודעים על העקיפה הם 14 מטופלים שממתינים להשתלת קרנית, חלקם זה יותר משנה, כשמרביתם סובלים כבר זמן ממושך מבעיות חמורות ומסוכנות בקרנית שמצריכות ניתוח דחוף. חלק ניכר מהם הגדיר צדוק עצמו בדרגות חומרה 3 ו־4, הקשות יותר. הראשון שבממתינים, המוגדר אף הוא במצב קשה, ממתין להשתלה מאז דצמבר 2016. באופן אירוני, כמה ימים לפני ניתוחו של הצעיר הגיע המועמד הוותיק ביותר למרפאה והצוות הרפואי הבחין בהחמרה במצב הקרנית שלו.

בנוסף, בין המועמדים להשתלה ישנם מטופלים עם דחיית שתל קשה של קרנית (במקרים מסוג זה קטנים סיכויי ההצלחה של השתלה חוזרת ככל שהזמן מתארך), וכן מטופל עיוור בעין אחת וממתין להשתלה כדי להציל את עינו השנייה ומטופלים נוספים עם בצקות ושלפוחיות בקרנית ודלקות וירידות קשות בראייה. "שלפוחית היא מצב דחוף", מסביר גורם רפואי. "היא תוצאה של הצטברות נוזלים ועלולה להתבקע ולגרום לפצע על פני שטח הקרנית. חיידק עלול להתיישב בפצע ומשם קלה הדרך לזיהום כואב שגם מקלקל את סיכויי הקרנית להבריא".

ראוי לציין שייתכן ולא תימצא התאמה בין קרנית מסוימת למטופל מסוים. בבית החולים קיימת רשימה, ובמקרה שמטופל אחד לא מתאים, הקרנית עוברת למטופל הבא ברשימה. אלא שעל פי הרישום, קובע מומחה בתחום, הקרנית שהושתלה בצעיר ששילם באופן פרטי באמצעות השר"פ היתה מסוג מיטבי - שתל שלם מתורם צעיר, וכל אחד מ־14 הממתינים היה עשוי ליהנות ממנה.

העקיפה בתור אינה הבעיה היחידה בהתנהלותו של מנהל המחלקה: גורמים שעמם שוחחנו טוענים כי הקרנית הגיעה מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר (ולא מחו"ל, כנהוג בשערי צדק) ונלקחה על ידי צדוק לרפואה הפרטית בניגוד להוראות. בית החולים אישר בפנייה הראשונה של "מעריב־השבוע" כי אכן קרניות שמגיעות מאבו כביר משמשות רק את החולים שמנותחים בבית החולים. כלומר, שימוש בקרניות מאבו כביר במנותחי שר"פ אסורה על פי מדיניות משרד הבריאות, שלפיה איברים ורקמות שמקורם באבו כביר מורשים לשימוש ברפואה ציבורית בלבד משום שהם נחשבים למשאב לאומי.

שתי גרסאות

במהלך התחקיר הובאו שתי גרסאות של שערי צדק למקרה, שהיחס ביניהן אינו בהיר. בפנייה הראשונה של "מעריב־השבוע" לבית החולים צוין החודש שבו בוצע הניתוח, אך לא היום בחודש ואז נטען בתגובה כי בוצעו שני ניתוחי שר"פ באותו חודש ינואר ואין באפשרותו של בית החולים לבדוק כל מקרה לגופו. כאשר נאמר בפנייה הנוספת כי מועד הניתוח המדויק הוא ה־10 בינואר, בית החולים "נזכר" במקרה וציין שבמקרה האמור, המטופל הגיע בחודש יולי למרפאה פרטית של צדוק, שנמצאת בחולון ומהווה לפי הטענה מרפאת שר"פ מוכרת של שערי צדק. זה המקום לציין ששערי צדק מאפשר לצדוק, במקביל לניהול המחלקה הציבורית בבית החולים, לנהל את מרפאתו הפרטית בחולון, עין מרפא.

לפי גרסה זו, השנייה של שערי צדק, הפגישה הראשונה בין צדוק למטופל הייתה ב־24 ביולי 2017 במרפאה הפרטית בחולון. בהמשך הגיעה הפגישה השנייה בפועל, אך הראשונה התקיימה במרפאה הציבורית בשערי צדק ב־8 בנובמבר וכך גם נרשם ברשומות בית החולים. מאז הגיע המטופל פעמיים לשערי צדק: לטרום ניתוח ב־5 בדצמבר, ולניתוח ב־10 בינואר. למרות זאת, כאמור, המפגש הראשון במרפאה הציבורית בשערי צדק, ב־8 בנובמבר, הוא שנרשם כמפגש הראשון הקובע - ובפרט בהתאם לרשימה שפרופ' צדוק הנהיג במחלקה. סתירה נוספת שהתגלתה בין שתי גרסאותיו של שערי צדק נוגע למקור הקרנית: בתגובה הראשונה אושר שהקרניות המגיעות מאבו כביר משמשות רק את החולים המנותחים בביה"ח, ובתגובה השנייה נטען שקיים קושי לאתר רישום של מקור הקרנית. אם אכן קיים קושי כזה, הרי שהוא חמור בפני עצמו והוא מעלה את השאלה כיצד מוודא בית החולים כי הנוהל בדבר שימוש בקרניות מאבו כביר ברפואה הציבורית בלבד (כפי שאושר בתגובה הראשונה) אכן נשמר ונאכף.

שתי הגרסאות של שערי צדק, בנפרד ולחוד, מעלות סימני שאלה: מדוע נדרשה בדיקת עיניים "ראשונה", שהיא שנייה במספר, במרפאה הציבורית, לאחר שהתקיימה הראשונה במרפאה הפרטית בחולון? האם מרפאתו הפרטית של צדוק בחולון היא אכן מרפאת שר"פ של בית החולים?

לצורך השוואה יצוין שמרפאות השר"פ הפרטיות של הדסה (שהוא ושערי צדק הם מבתי החולים הציבוריים הבודדים שרשאים לנהל מרפאות שר"פ בארץ) נפתחו על ידי הדסה באופן ייעודי עבור רופאיה. המרפאה בחולון, לעומת זאת, נפתחה כמרפאה פרטית של צדוק, ולכאורה "סופחה" לשערי צדק רק בשנה האחרונה.

שאלות אלה הובילו את "מעריב־השבוע" להתקשר למרפאתו הפרטית של פרופ' צדוק בחולון ולברר במסווה של התעניינות בניתוח עבור קרוב משפחה. זה ההסבר שניתן: תמורת תשלום ראשוני של 500 שקל, המטופל מגיע לחולון לבדיקה ראשונה אצל פרופ' צדוק. בשלבים הבאים נקבע למטופל טרום ניתוח וניתוח באחד משני בתי חולים, לבחירתו של המטופל - אסותא השלום או שערי צדק, באמצעות שר"פ. עוד הבהירו במזכירות המרפאה כי לא מדובר במרפאת שר"פ של שערי צדק אלא במרפאה פרטית, אך במקרה של מפגש ראשון פרטי עם פרופ' צדוק בחולון, כאמור בתשלום 500 שקל, ניתן ליהנות ממסלול מקוצר ביחס לקביעת תור לטרום ניתוח בשערי צדק, שלא דרך המרפאה הפרטית. ככלל, יש לציין, שגם עבור ניתוח במסגרת השר"פ מחויב המטופל בתשלום נוסף, שלעתים מגיע לעשרות אלפי שקלים.

מומחה להשתלת קרניות מאחד מבתי החולים בישראל, שנשאל עקרונית על התנהלות נושא השתלות הקרניות ללא ציון שם בית החולים, טוען כי ההתנהלות המתוארת בכתבה אינה עולה בקנה אחד עם ניהול תקין. "רשימות המתנה בעולם בנויות ומנוהלות כך שכל חריגה מהנוהל כגון הקדמת תורים מתגלה מיד ולכן הן אמיתיות ומוקפדות בנאמנות", הוא אומר. "די ברור מהסיפור הזה שבבית החולים המדובר קיימות שתי רשימות, זו הכללית וזו של הרופא המדובר. מקרים כאלה מחייבים את מנכ"ל בית החולים להגיב ביד קשה לאירועים מסוג זה המתואר בכתבה. תרומת קרנית היא מעשה אצילי ונשגב הראוי לעידוד ולכל שבח. ניצול ציני של המעשה הנשגב להקדמת תורים למען בצע כסף ושימוש ברפואה הפרטית בקרניות משאב לאומי, שנועדו רק לרפואה הציבורית, תוך זלזול והפרת כל ההוראות, ככל שאכן נעשה, מהווה בגידה בתורם ובצוואתו".

יש להזכיר כי כמה מנהלי מחלקות עיניים בבתי חולים אחרים כבר הודחו מתפקידיהם לאחר שלקחו קרניות לצורך שימוש פרטי, בהם פרופ' יצחק בן סירא שניהל את מחלקת העיניים בבית חולים בילינסון, שנטען כי עשה שימוש בקרניות עבור רפואה פרטית לפני קרוב ל־30 שנה (ורישיונו הותלה למשך חודש על ידי שר הבריאות דאז, יעקב צור), וד"ר אורי ריחני מבית החולים בנהריה, שהורשע ב־12 אישומי לקיחת שוחד בשנת 2010.

לפני שבועות אחדים הצהיר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בוועידת ארגון הרופאים עובדי המדינה (אר"מ) כי הוא "תומך בשר"פ". לשר"פ אומנם יתרונות, אך אם המשמעות היא שניתן באמצעות תשלום לעקוף תורים של ממתינים שמשלמים על כך בבריאותם, הרי שיש בו לא פחות חסרונות. 

שערי צדק: "המטופל לא עקף תורים. הקרנית לא התאימה לאחרים או שמועד הניתוח לא התאים להם"

משערי צדק נמסר בתגובה: "המטופל לא עקף אחרים שקדמו לו ברשימה, והתור שלו להשתלה לא הוקדם בשל היותו מטופל במסגרת שר"פ. המטופלים האחרים שקדמו לו ברשימה היו כאלה שהקרנית הספציפית או מועד הניתוח שעמד על הפרק לא התאימו להם, או כאלה שנקבו במועד ניתוח מועדף".
"אין כל בסיס להאשמות החמורות וחסרות הבסיס. פרופ' צדוק לא הקדים תורים להשתלות קרנית לחולים שניתח במסלול שר"פ ולמעשה ההתנהלות במחלקת העיניים של בית החולים כלל לא מאפשרת לעשות כן. סדר ההשתלות נקבע לפי רשימת ההמתנה, ללא קשר לזהות המנתח או לשאלה האם ההשתלה היא במסלול שר"פ. ברשימת ההמתנה כלל לא מופיע אם מדובר בחולה שר"פ או לא.

"לא כל קרנית מתאימה לכל מטופל. ההתאמה נבדקת לפי מספר פרמטרים – קדימות רפואית, גיל התורם וגיל הנתרם, סוג השתל הנדרש (עובי מלא/עובי חלקי), סוג ההרדמה וזמינות המטופל לביצוע ההשתלה. יש כמובן גם להתחשב בעובדה שזמן המדף של הקרנית קצר ועדיף לבצע את ההשתלה במועמד המתאים תוך עשרה ימים וקורה לעתים שלמטופל הוותיק ברשימת הממתינים הקרנית שעל הפרק לא מתאימה, המועד לניתוח לא מתאים, ההתראה קצרה מדי וכו', ולכן הקרנית מוצעת למועמד הבא בתור וכך הלאה, ללא כל קשר למסלול שר"פ או ציבורי.

"לעניין המקרה הספציפי: המטופל נפגש לראשונה עם פרופ' צדוק עוד ב־24 ביולי 2017 במרפאה בחולון. מדובר במרפאת שר"פ שמפעיל בית החולים, בידיעה ובפיקוח של בית החולים, כאשר ההכנסות עוברות דרך המערכת הכספית של בית החולים (לא מדובר במרפאה חריגה, שכן גם בתי חולים ציבוריים אחרים שמספקים שירותי שר"פ מפעילים מרפאות מסוג זה).

לעניין הטענה בדבר שימוש בקרניות מאבו כביר ב"חולים פרטיים": במועד זה קיים קושי להתחקות אחר מקור הקרנית שהושתלה במטופל המתואר. בית החולים שערי צדק מפעיל וימשיך להפעיל את האמצעים הנדרשים על מנת לוודא שהקרניות מושתלות בהתאם להוראות משרד הבריאות ולהנחיותיו".