ארבעה ימים נותרו עד לפקיעת ההארכה שקיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת הממשלה החדשה, ועדיין לא נראה כי המשבר במשא ומתן בדרך לפתרון. בליכוד כבר הודיעו כי הם נערכים לבחירות חדשות וגם ביהדות התורה כבר הבהירו שהם לא מפחדים מבחירות נוספות.
רבים במערכת הפוליטית מעריכים שבסופו של דבר יגיעו הצדדים להסכמות בנוגע לחוק הגיוס והממשלה החדשה תוקם, אבל מה יקרה אם החרדים וישראל ביתנו ימשיכו לעמוד על עמדותיהם ולא יגיעו לעמק השווה?
אם תחלוף הארכה ונתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה צריך הנשיא על פי חוק יסוד: הממשלה, להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר, שאינו נתניהו שהודיע לנשיא שהוא מוכן לקבל את התפקיד. הנשיא רשאי לערוך סבב נוסף של התייעצויות לשם כך אבל אינו חייב כל עוד החלטתו מנומקת. לחבר הכנסת עליו הטיל הנשיא את הרכבת הממשלה בסיבוב השני נתונה תקופה של 28 ימים להרכבת הממשלה.
הנשיא יכול להחליט שאין חבר כנסת אחר שיוכל לעמוד במשימה ואז עליו להודיע ליו״ר הכנסת שאינו רואה אפשרות להרכבת ממשלה. משמעות הודעה שכזו היא בחירות תוך מאה ימים.
אך קיימת גם אפשרות נוספת על פי החוק, לפיה אם הודיע הנשיא ליו״ר הכנסת שאינו רואה אפשרות להרכבת ממשלה או שהטיל את המלאכה על חבר כנסת שלא הצליח לעשות זאת גם בסיבוב השני - רשאים רוב חברי הכנסת לבקש מהנשיא בכתב להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים (גם כזה שכבר קיבל ניסיון להרכבת ממשלה מהנשיא) שהסכים לך בכתב. אם תוגש בקשה כזו על הנשיא להטיל את התפקיד על חבר הכנסת שצוין בבקשה תוך יומיים ולחבר הכנסת עליו הוטל התפקיד נתונים 14 ימים להרכבת הממשלה.
אם לא הוגשה בקשה על פי רוב חברי הכנסת או שחבר הכנסת לא הרכיב ממשלה גם בסיבוב השלישי משמע שהכנסת החליטה על התפזרותה לפני תום הכהונה ויתקיימו בחירות. אם תוגש הצעת חוק לפיזור הכנסת מדובר במסלול "עוקף נשיא".