הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מתי ממנים אפוטרופוס זמני? אילו מסמכים צריך לצרף לבקשה? ומה צריך להוכיח על מנת שהבקשה תתקבל בביהמ"ש? לכל אדם בגיר יש הזכות להחליט על גופו ועל ההליכים הרפואיים שיעבור. אולם במידה ואותו בגיר אינו כשיר להחליט עבור עצמו, יש צורך במינוי אפוטרופוס עבורו. בשל המורכבות והרגישות הנדרשת, לאור העובדה כי נשללת מהאדם החירות לעצמאות והשליטה על חייו, לא בנקל יורה ביהמ"ש על מינוי אפוטרופוס זמני או קבוע.
ליצירת קשר עם עו"ד גיל פלג לחצו כאן
כך למשל, אירע במקרה שהובא בפני כב' סגן הנשיא שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי בעניינה של אישה הסובלת ממחלת נפש. בסופו של הליך, לא נדרש בית המשפט להכריע בדבר מינוי אפוטרופוס זמני לגוף, אולם לאור חשיבות הנושא, המליץ כב' השופט על כללים על פיהם על כל הגורמים הרלוונטיים לנהוג במסגרת בקשות למינוי אפוטרופוס זמני לצורך ביצוע פרוצדורה רפואית, בייחוד בעת שהאדם מתנגד לכך.
במקרה זה דובר בבקשה למינוי אפוטרופוס זמני לאשה הסובלת ממחלת נפש, שהתנגדה לניתוח לקיבוע שבר בעצם הירך במשך למעלה משבועיים, הואיל והיא חששה מסיכוני ההרדמה. דובר בניתוח אשר ככל הנראה אינו מציל חיים באופן מידי, אך אי ביצועו עלול להביא לקיצור תוחלת החיים באופן משמעותי. לבית המשפט הוגשו תעודות רפואיות לא אחידות ולא היה ברור מהן אם מצבה הקוגניטיבי תקין. בהמשך לכך מונה לאישה אפוטרופוס לדין, שמצא כי מצבה הנפשי והתודעתי משתנה, אך היא כשירה לקבל החלטות בעניינה. לאחר קבלת הדיווח האחרון, במסגרתו צורפה חוות דעת פסיכיאטרית על פיה האישה יכולה לקבל החלטות בעצמה ועדיין מתנגדת לעבור את הניתוח, היא שוחררה מבית החולים.
כב' סגן הנשיא השופט זגורי ציין, כי די בהשתלשלות העניינים הזו בכדי לסגור את התיק, אלא שמקרה זה מלמד, לדברי השופט, על הצורך בפירוט רב יותר של המומחים ועריכה קפדנית יותר של תעודות רופא בהליכי אפוטרופסות לצרכים רפואיים ומכאן ייחודו של פסק דין אשר מרחיב ומתווה כללים ראויים למינוי אפוטרופוס זמני במקרים דומים. ברור כי נדרשים זהירות, הקפדה בכללי הערכה ודיווח והצורך לשפר את דרכי שיתוף הפעולה בהליכי אפוטרופסות בין עו״ס בית חולים, שאמונה על ריכוז המידע והמסמכים, רופאים מומחים (פסיכיאטרים במיוחד), ב״כ היועמ״ש (officer of the court) ובקרה של ביהמ״ש על התהליך כולו.
על פי כב' סגן הנשיא השופט זגורי, כאשר המדובר בחולה אשר נמצא במצב תנודתי מבחינת יכולת שיתוף הפעולה וקבלת החלטה מושכלת מדעת בעניין מצבו והטיפול הרפואי הנדרש, יש לשקול חלופות נוספות, ולאו דווקא לפנות להליך למינוי אפוטרופוס כאפשרות ראשונה. .
בפסק דינו מדגיש כב' סגן הנשיא השופט זגורי את השינוי שחל בבקשות למינוי אפוטרופוס בעקבות תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אותו תיקון אשר במסגרתו התווסף פרק חדש שעוסק בחלופות הקיימות למינוי אפוטרופוס, כדוגמת יפוי כח מתמשך. בהתאם לרציונל בתיקון מס' 18 לחוק, כפות המאזניים נוטות כיום להתחשב יותר ברצונו של המטופל ובצורך לשמוע את קולו בכל דרך אפשרית, וזאת להבדיל מהגישה שהיתה רווחת לפני תיקון 18 לחוק הכשרות.
בטרם נפרט את הכללים הנדרשים לצורך בקשה למינוי אפוטרופוס, כפי שנקבעו בהחלטת ביהמ"ש, יש להתעכב על הסוגייה של מינוי אפוטרופוס בכלל. מינוי אפוטרופוס לאדם יתבצע ע"י בית משפט, כאשר נראה כי האדם אינו יכול לנהל את ענייניו ולהכריע בסוגיות חשובות ומהותיות בעבורו, הן בענייני גוף (טיפולים, ניתוחים וכו') והן בענייני רכוש. חוסר היכולת יכול להיות זמני ויכול להיות קבוע.
לתפקיד האפוטרופוס יכול להתמנות כל אדם בגיר (אחד או יותר), ובהם בן זוגו, קרוב משפחתו, עורך דין או כל אדם אחר. בנוסף, גם תאגיד, קרן או עמותה המצויים ברשימת תאגידי האפוטרופסות במשרד המשפטים יכולים להתמנות לתפקיד .
לאחר שמוגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לביהמ"ש, תיבחן הבקשה בהתאם לתסקיר חוות דעת של עובד סוציאלי, ובכלל זה, תיבחן כשירותו של האדם לו מבקשים למנות אפוטרופוס ועמדתו ככל שהוא יכול להביעה. כמו כן יבחן המועמד לתפקיד. ביהמ"ש ייענה לבקשה רק כאשר מתקיימים מספר תנאים. בין היתר, כי אם לא ימונה אפוטרופוס עלולים להיפגע הזכויות והאינטרסים של אותו אדם. כמו כן כי לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נידרש המינוי בדרך המגבילה פחות את חירותו ועצמאותו של האדם.
כב' סגן הנשיא השופט זגורי בהחלטתו, הוסיף, כי נוכח חשיבות העניין, ולצורך דיוק והטבת הטיפול המשפטי במסגרת בקשות למינוי אפוטרופוס למתן הסכמה לטיפול רפואי המוגשות על ידי בתי החולים, יש לפעול בהתאם לכללים הבאים:
העו״ס של בית החולים - אחראית על הגשת הבקשה לביהמ״ש, תיאום בין רופאים ואיסוף המסמכים ומענה לשאלות הבהרה של ב״כ היועמ״ש הפניה לעו״ס תכלול את עמדת או הסכמת בני המשפחה, תעודת רופא מומחה – פסיכיאטר שאמורה להכיל את מרכיבי הערכת הכשרות לקבלת החלטות ופירוט הדרך למסקנה כי יש צורך במינוי אפוטרופוס, ובה בין השאר סיכום והמלצות תוך שיתוף ביהמ״ש בהתלבטות ככל שיש.
השופט ציין עוד, כי יש לכלול גם תעודת רופא מומחה שאמור לבצע את הפרוצדורה הנדרשת שבה יהיה תיאור מדויק של הבעיה הרפואית ודרכי טיפול אפשריות אל מול סיכון אפשרי של כל פעולה, פירוט האם מדובר בסכנת חיים מיידית או לא מיידית מאי ביצוע הפעולה, בהסתמך על מחקר או ידע מקצועי ומידת הדחיפות של הפעולה הנדרשת וכמובן על כל אלה תהיה בקרה של ב״כ היועמ״ש.
כמובן שאם ניתן להתחשב בדעתו של המטופל, יש לעשות זאת, ולא בנקל ייעתר בית המשפט למינוי אפוטרופוס, גם לא זמני, בניגוד לדעתו ועמדתו של המטופל.
היות ותיקון 18 לחוק הכשרות כלל גם אפשרות ליפוי כח מתמשך, מומלץ לכל אחת ואחד, לשקול עריכת יפוי כח מתמשך, אצל עו"ד המוסמך/ת לכך, עוד בהיותו כשיר וצלול, כך שבבוא היום, ובמידת הצורך, מיופת או מיופה הכח שמינו, הם אלו שיוכלו לדאוג גם לענייני הפרוצדורות הרפואיות הנדרשות ובפרט אם היתה התייחסות לכך בהנחיות המקדימות של יפוי הכח המתמשך.
הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר