ד"ר מרדכי קידר, מזרחן מומחה מאוניברסיטת בר אילן, שוחח היום (שישי) עם אריה אלדד ב-103FM על המצב הביטחוני ברקע עשרת הימים האחרונים של הרמדאן והסביר כי "לראייתם של אויבנו ישראל מתפוררת, כך הם רואים את זה, אם זה נכון או לא זה לא משנה. באיראן מכינים לנו מתקפה שאין כדוגמתה".
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
ממתי הסיפור הזה של עשרת הימים האחרונים של הרמדאן ואסור ליהודים לעלות להר הבית?
"נדמה לי שזה התחיל לפני כתשע שנים. זה התחיל מתוך הבנה שעשרת הלילות האחרונים ברמדאן על פי המסורת האסלאמית חשובים יותר. העשרה הראשונים הם מה שנקרא לילות של רחמים או אהבה, העשרה השניים זה כפרת עוונות, אבל העשירייה השלישית הכי חשובה - הצלה מהגיהינום. כל מי שיש לו חטאים והוא יודע עליהם, הוא פוחד ממה שמחכה לו בעולם הבא, ולכן עשרת הימים האלו זו ההזדמנות האחרונה שלו כמעט להשתחרר מהגיהינום, ולכן הם מקפידים יתרה על הנושא של התפילות כדי שאללה יתרשם מההתנהגות שלהם.
"הימים הללו מאוד מאוד רגישים, גם פוליטית, מפני שהרבה מאוד מרידות לאורך תולדות האסלאם באו ברמדאן. המסורת האסלאמית היא שעשרת הימים האחרונים הרבה יותר רגישים, המתח, האדרנלין הדתי שמסתובב באוויר. לכן העותמאניים היו מכריזים לאורך כל החודש על תחילת הצום בבוקר ועל סיומו בערב באמצעות ירי מתותח. למה תותח? כדי להזכיר לכולם שאמנם עכשיו אנחנו יורים בלי התחמושת אבל יש תחמושת. רגישות רגישות אבל תיזהרו, זה הסיפור".
הפיוס בין מדינות כמו סעודיה ואיראן הוא פיוס אמיתי או שמדובר באירוע פוליטי חולף?
"לגמרי פוליטי. לא רק שהסעודים שונאים את האיראנים, האיראנים זוכרים לבני חצי האי ערב איך הם מכרו אותם בשוק העבדים, משפחות משפחות. גם הפרסים טוענים כל הזמן שאין שום סיבה בעולם שמשפחת בני סעוד, אלו ששולטים בסעודיה, תהיה להם יד על כל המקומות הקדושים לאסלאם.
"יש פה הרבה מאוד מתחים דתיים ועדתיים, לאומיים או היסטוריים, אבל אין ברירה מפני שאיראן היום מקבלת תעצומות כוח מהברית שיש לה עם רוסיה, סין. פה מדובר בברית מאוד מעניינת, חזקה, שהיא ברית עולה לעומת הברית השוקעת שהיא הברית המערבית. ארה"ב לא רוצה להתערב בשום מקום בעולם, אירופה קורסת, אפילו לאוקראינה לא עושים כלום. המערב זו קואליציה שוקעת.
אבל זה לא מפריע לאיראן להמשיך להפעיל את הפרוקסי שלה.
"וודאי שלא. יותר מזה, אם הייתה ישראל איזשהו משען למדינות שלא כל כך רצו להתחבר לאיראן עד לפני כמה חודשים, ישראל בתקופה האחרונה נתפסת כמשענת קנה רצוץ. המחאות לא מעניינות אותם כל כך, הם בכלל לא מבינים על מה אנחנו רבים פה - הם רואים עצומות של טייסים, אנשי סייבר, שייטת, כל היחידות המיוחדות, שמודיעים 'אנחנו לא מתנדבים'. הם מבינים שישראל הופכת להיות מדינה על תנאי. תרבות המדבר היא תרבות של שרץ, תרבות של רצון כללי וכולל לאחוז בנשק בכל רגע כדי לשרוד, ברגע שמישהו מזגזג זורקים אותו לעזאזל. לראייתם ישראל מתפוררת, כך הם רואים את זה, אם זה נכון או לא זה לא משנה.
"התדמית הבלתי מנוצחת של מדינת ישראל נפגעה בצורה אנושה לא בגלל המחאות, אלא בגלל מכתבי הקצינים, הטייסים וכו'. תוסיף לזה מכה קודמת שההרתעה הישראלית קיבלה ב־2 ביוני, כשנסראללה שלח שני כטב"מים חמושים במצלמה בלבד אל עבר אסדת כריש, עד שלאוקטובר שבו הוא הצליח להכניע את ממשלת ישראל תחת ראשותו של לפיד לחתום איתו על ההסכם שנותן לו הכול. ברגע שהוא רואה שמדינה כך מתנהגת, כמו עלה נידף, כשכל הגנרלים עומדים בבג"ץ בתור כדי להיכנס להגיד למה צריך להיכנע, אז זה הסיפור. הם עכשיו מכינים לנו מתקפה שאין כדוגמתה".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm