דיון סוער נערך היום (שלישי) בוועדת הכנסת, בראשות חבר הכנסת אופיר כץ, בנושא הליקויים בישום חוק התקנת מצלמות במעונות יום לפעוטות והצעות להרחבתו. מהדיון נעדרו שר החינוך יואב קיש, ומזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד. "אתמול הבנתי שעפו מכתבים מעל הראש שלי דווקא ממשרד החינוך במטרה לבטל את הדיון. אבל יש כאן הורים שמחכים לדיון הזה, כולל הורים שהגיעו מאילת ולצערי נכנסו למעגל האלימות. ולכן, גם אם אני חורג מהנוהל המקובל אני לא מתנצל על זה, לא אבטל דיון חשוב כזה כי זה לא מסתדר לממשלה. תפקידנו ככנסת לפקח ולא לשחק לפי גחמות הממשלה", אמר בפתח דבריו.
 
הוא הוסיף: "זה שורף בכל פעם מחדש לשמוע על עוד מקרי התעללות. בארבע השנים האחרונות התקדמנו בטיפול בנושא, ומאז חוקקנו את חוק החמרת הענישה ומחר נעביר בוועדת החינוך את חוק מניעת העסקה ועכשיו המשוכה שנותרה לנו זה הצעת חוק המצלמות במעגל סגור לגילאי 3-6. המספרים מדברים בעד עצמם- כשאין מצלמות אין ראיות. אנחנו כאן כדי לטפל באלה שעשו דברים מפלצתיים לילדים שלנו ואנחנו נקטע את זה ע"י הצעת החוק".
 
"אני יכול להבין את הטענות נגד בשל פגיעה בפרטיות, אבל אני מצפה לשמוע מה כן אפשר לעשות. גם לגננות ולסייעות עצמן יש ילדים שהן שולחות לגנים אחרים. אני לא מבין מה הבעיה להציב מצלמות? או שנמצא פתרון יחד, או שהצעת החוק תעבור כמו שהיא", אמר כץ תוך שהוא מתייחס לדברים שאמרה בחודש שעבר בן דויד.
 
אלונה דניאל ממטה המאבק למען הילדים אמרה במהלך הדיון: "בכניסה לדיון אמא סיפרה לי ששופט לא קיבל את עסקת הטיעון שחתמה הפרקליטות של תשעה חודשי עבודות שירות עם גנן שהיכה ילדים בגן חינוך מיוחד, והוא שלח אותו ל-15 חודשי מאסר בפועל. ואם היו מצלמות באותו גן, הוא היה נשלח להרבה יותר זמן. לא ברור לי איך שר החינוך ומזכ"לית ההסתדרות, לא מגיעים לדיון הזה ומתחמקים מאתנו במשך חצי שנה. איך אפשר להאמין במערכת כזאת? אני מבטיחה, מצלמות יהיו, והתוצאות ירשמו על אחריותו של שר החינוך ומזכ"לית ההסתדרות".
 
נתן, אב לילדה מפרשת ההתעללות בגן באילת הוסיף: "אני הייתי מההורים האלה שאמרו 'לי זה לא יקרה', ובמהלך חצי שנה הסתבר ששלחתי את הילדה שלי לתא עינויים, שבו היא עברה התעללות וחטפה אגרופים. חצי שנה של התעללות יכלו להיעצר ביום אחד אם רק היו מצלמות. לא מבין את ההתנגדות לחוק, רוצים פרטיות? תארגנו לכן חדר גננות".
 
אולגה, אם לילד שחווה התעללות סיפרה: "המקרה שלנו קרה בגן עם הרבה המלצות בחולון. הילד סיפר שהגננות צועקות עליו ולא הרשו לו לצאת לשחק, נעלו אותו בממ"ד חשוך כעונש והרביצו לו. החקירה עדיין נמשכת בשל הקושי הראייתי. הילד שלי יהיה מצולק נפשית כל חייו".
 
א, אם לילדה שעברה התעללות בגן עירייה הוסיפה: "הילדה שלי הפכה מילדה שמחה לשותקת ומופנמת שמפחדת מכל רעש. בעזרת מכשיר הקלטה שהסתרנו שמענו את הצעקות של הגננת, שמענו גם קול של מכות וצעקות ואיומים. לא כל הילדים מדברים ומשתפים, מה עוד צריך לקרות כדי לרחם על הילדים ולהציב מצלמות בגנים? כמה ילדים צריכים להיות מצולקים?".

כאמור, מדוח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בין השנים 2018 ל-2022 פתחה המשטרה 611 תיקי חקירה בחשד לביצוע עבירות אלימות של בגירים כלפי ילדים עד גיל שש, כאשר 298 מהם מתייחסים לגילאי לידה עד שלוש. התיקים הללו נפתחו בחשד לביצוע של למעלה מ-900 עבירות, רובן עבירות אלימות, וחלקן קטן מאוד מהן עבירות מין.

עוד עולה מהנתונים כי חלה עלייה ניכרת במספר התיקים שנפתחו בשנת 2022, לעומת השנים הקודמות. מספר התיקים שנפתחו בשנה שעברה גבוה בכ-140 אחוז מאלה שנפתחו בשנה שקדמה שלה. מדובר בעלייה של כ-300 אחוזים במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות כלפי ילדים מגילאי לידה עד שלוש.

סנ"צ ענת יקיר בלום, רמ"ד נפגעי עבירה, משטרת ישראל ציינה במהלך הדיון הסוער כי "רק בשנת 2022 הצטברו 80 אלף שעות צפייה, שממתינים לצפייה ואין לנו מספיק כוח אדם. בוחנים כלים של שימוש בבינה מלאכותית שיכווינו אותנו למקומות בהם יש סיכוי לאלימות".

במקביל, דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות טענה כי "פיילוט המצלמות עשה נזק והעמיק את חוסר האמון בין הורים לגננות. הורים יכולים לבדוק ע"י מצלמות את הגננות? זה לא יכול להיות רק מצלמות, גננות צריכה להיות כלי פיקוח ע"י יועצות".
 
יו"ר הוועדה סיכם: "לא הצלחתי לקבל תשובות מנומקות להתנגדות לחוק הזה. אין שום סיבה שיהיו מצלמות שיגנו על הילדים שלנו. אני מבין שאני יוצא למאבק נוסף יחד אתכם ארגוני ההורים, ויחד נצליח, הצעת החוק הזו תעבור".