מחקר חדש שערכה ד"ר עינת גוברמן, ראש רשות המחקר במכון מופ"ת, מגלה כי כניסתם למערכת החינוך של מורים עם מוגבלות פיזית והשתלבותם בבתי ספר רגילים ובבתי ספר לחינוך מיוחד "תורמות לגיוון כוח ההוראה ומספקות הזדמנויות לאינטרקציות חברתיות ואישיות".
מחקר זה עשוי להיות רלוונטי במיוחד עבור משרד החינוך, שנאבק במחסור משמעותי בכוח אדם ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים החדשה.
על פי המחקר, שמסקנותיו מתפרסמות ב"מעריב", מורים אלה יכולים להפחית סטריאוטיפים שליליים הקשורים למוגבלות, ויתרה מכך "יכולים להיות מודלים חיוביים לחיקוי עבור תלמידים עם מוגבלויות". במקביל, המעבר מהכשרת מורים ראשונית להוראה מצריך תשומת לב ותמיכה במיוחד, שכן זהו השלב הפגיע ביותר בקריירה של רוב המורים ובמיוחד עבור מורים עם מוגבלויות.
ד"ר גוברמן ערכה את המחקר ביחד עם ד"ר שרונה אליאס מרכוס וד"ר גיא פינקלשטיין במכללת בית ברל, ד"ר אורית דהן היועצת האקדמית של המכללה ורותם גובר, אחראית משרד החינוך על ההתמחות בבי"ס במחוזות ותוכנית "מורים ללא גבולות". המחקר בחן סדנה שנתית אקדמית למתמחים ולמורים חדשים (עד חמש שנות ותק) עם מוגבלויות פיזיות או חושיות משמעותיות שהתקיימה בבית ברל.
על פי ממצאיו, הסדנה תרמה רבות למשתתפים משום שהמנחים הציבו להם חזון שהלך והתעצב לאורך השנה. החזון הראשוני שהוגדר היה להפוך למורים שנחוצים למערכת החינוך ומתפקדים באופן מלא. החזון לטווח רחוק השתנה, והפך להיות שינוי של היחס החברתי למוגבלות.
גוברמן: "המחקר מצא שניתן לתת למורים אלה כלים לתמיכה ולגיבוש תפיסתם המקצועית על ידי לקיחת מאפיינים אישיים והפיכתם לתחומים בעלי חוזק מקצועי. לדוגמה, יש ילדים שמתלהבים מכיסאות גלגלים ויש ילדים שרוצים לקיים אינטרקציה עם כלב נחייה. בנוסף, נמצא כי מורים אלה בעלי אמפתיה גבוהה יותר כלפי תלמידים מאתגרים, ובעלי יכולת בהצבת גבולות".
אביחי יאיש, כבד ראייה, ומורה בשני בתי ספר בגבעת שמואל ובנס ציונה, השתתף בסדנה ובמחקר. השבוע הוא סיפר ל"מעריב" : "אני רוצה שיראו אותי שווה בין שווים. לדעתי, בכך שהתלמידים חווים את הקושי של המורה, הם לומדים מהי בגרות וגם כיצד לעזור לאחר. מצד אחד המורה נתפס כדמות החזקה ומצד שני התלמיד יכול לעזור לו. למשל, אף על פי שהמורה לא רואה, התלמידים צריכים להתנהג בבגרות בשביל עצמם - והם עושים זאת".
ראיה חמיד, נמוכת קומה ומורה בבית ספר יסודי בשפרעם, הוסיפה כי "אני לא מתביישת להגיד לתלמידים שאני לא יכולה לעשות משהו ובכך נוצרת בינינו שותפות. הם לומדים מכך שכולנו יחד יכולים להצליח".
החוקרים ממליצים לקדם יישום שיטתי של עקרונות לקליטה של מורים עם מוגבלויות בבתי הספר. "הדבר יתרום לצמצום המחסור במורים ולמיצוי הפוטנציאל הייחודי הטמון בהעסקתם. מורים עם מגבלות הם דוגמה ליכולות ולכוחות הייחודיים שיש לכל אדם, והם מהווים מודל לחיקוי", סיכמה גוברמן.
