שנת הלימודים תשפ"ד אמורה להתחיל מחרתיים בגני הילדים ובבתי הספר ברחבי הארץ, כאשר עדיין לא ברור האם כלל התלמידים יחזרו לספסל הלימודים, או שמא הלימודים בתיכונים יושבתו, זאת בשל העובדה כי המשא ומתן עם יו"ר ארגון המורים רן ארז – עדיין תקוע. "המצב חוזר על עצמו תמיד – הסתדרות המורים סוגרת על הסכם שכר חדש, ובשנה לאחר מכן – רן ארז מודיע על השבתת הלימודים, כי המורים שלו מתלוננים שהם לא מקבלים כמו הסתדרות המורים", הסבירה שרת החינוך לשעבר, פרופ' יולי תמיר - נשיאת מכללת בית ברל ושרת החינוך לשעבר, בשיחה עם מעריב.
הערכה: המו"מ בין המורים לאוצר יידחק לדקה ה־90
פרופסור תמיר היתה שרת החינוך בזמן השביתה של ארגון המורים בשנת 2007, שהיתה לארוכה בהיסטוריה של מערכת החינוך הישראלית. "החינוך העל יסודי הושבת אז לאחר הרפורמה שהוכרזה בחינוך היסודי והקדם יסודי, אשר הביאה לצד השינויים הפדגוגיים, גם לעליית שכר המורים. רן ארז מצידו רצה לקבל טיפה יותר מהסתדרות המורים, שהיא בעצם הארגון הגדול יותר מבין ארגוני המורים", ציינה, "החינוך העל יסודי כולו הושבת במשך 64 ימים – ובסופו של דבר נחתם הסכם שכלל עלייה בשכר המורים".
ומה לגבי המצב הנוכחי?
"יכול להיות שכן יושג הסכם ושנת הלימודים אכן תיפתח ב-1 בספטמבר. המערכת תקועה היום על בסיס השאלה – איזה ארגון משיג יותר בהסכם שלו – ולא על עניינים עקרוניים. שכר המורים בכל מקרה חייב לעלות, והסכמים כאלו הם דבר טוב, אבל צריכים לסיים את האירוע הזה עם הסכם".
כשרה לשעבר, מה את חושבת על המצב במערכת החינוך כיום?
"אני לא יכולה להיות אופטימית עכשיו. בסופו של דבר, נכון שיש המון מורים ומנהלים טובים, אבל המערכת מתמודדת עם חוסרים רבים, ואם מוסיפים לכך את התפטרותו של מנכ"ל המשרד חודש לפני פתיחת השנה. נכון שהביאו במקומו איש מקסים, אבל הוא רק ממלא מקום. כל הדברים האלה גורמים לי להיות פחות אופטימית לגבי השנה הקרובה".
איך את רואה את עתיד המערכת?
"צריכים לחשוב לאן פניה של מערכת החינוך הישראלית מועדות, וכיצד צריך לבנות אותה כדי שתגיע ליעד הזה. יש הרבה דברים שצריכים להשתנות במערכת, בלי קשר לשכר המורים, ועלינו להתעסק גם בהם. אפשר למשל למנות ועדה ממלכתית, שתורכב מאנשי מקצוע שאינם ממונים על ידי מפלגה או פוליטיקאי מסוים, כדי שיבחנו את המצב הנוכחי של מערכת החינוך, ינתחו לאן המערכת צריכה לפנות מבחינה אסטרטגית, ויעלו הצעות לשינויים ופתרונות אפשריים לעתיד. צריכים לתת לוועדה שיניים, סמכויות ותקציב".
בתוך כך, מיכל כהן - מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, ומנכ"לית קרן רש"י, התייחסה למצב והוסיפה: "מדובר בריטואל קבוע ולא דרמטי, למרות כל הבילדאפים השונים, אני מעריכה – מבלי לדעת מה קורה בפנים כעת – שיצליחו לסגור הסכם שכר. אוהבים למשוך את הכל עד הדקה האחרונה כדי ליצור מתח ולתת לסוגייה יותר בולטות".
את מעריכה שבעצם השנה כן תיפתח כסדרה.
"כן, על בסיס מה שאני קוראת ושומעת, והניסיון שלי. במשא ומתן, כמו במשא ומתן, מי שממצמץ ראשון – מתפשר יותר. בסופו של דבר, זה אפשרי טכנית".
"ברמה המהותית, צריכים להיות הסכמי שכר הוגנים והמורים צריכים לקבל שכר גבוה יותר. זה לא יפתור את בעיית הדימוי של המורים או את הבעיות העמוקות במערכת החינוך כיום, ואת עצם כך שהמערכת לא מקבלת את המקום הראוי לה מבחינת הציבור ומבחינת סדרי העדיפויות של המדינה", הדגישה המנכ"לית לשעבר, "מדובר במערכת גדולה מאוד, כאשר כיום המעסיק של מרבית המורים הוא משרד החינוך (מורי ארגון המורים מועסקים על ידי השלטון המקומי) וצריך לפתור את זה לאורך זמן".
לדבריה, הקשיים של המערכת – כמו סוגיית מעמד המורה – לא ייפתרו בהסכמי השכר. "בפירוש, חייבים לשפר את השכר והתנאים של המורים", אמרה, "איכות המערכת היא איכות מוריה, והייתי רוצה לראות יותר חוזים אישיים, יותר אוטונומיה למורים וגם מורים טובים יותר, שיעברו תהליכי הכשרה מתאימים יותר, ותהליכי מיון שיכללו התאמות מבחינת אישיות – ולתת לרשויות המקומיות יותר מקום בנושא החינוך".
את אופטימית לגבי העתיד?
"כן, כי מי שלא אופטימי – לא יכול לעסוק בחינוך. המצב לא הולך ומשתפר כעת, ישנם שיפורים שצריכים לעשות במערכת וגם להעלות אותה בסדר העדיפויות הלאומי. סך הכל, זו מערכת גדולה שמשתנה לאט לאט, ואני חושבת שיש בה מורים ומנהלים טובים – צריך לשחרר אותם מהכבלים ולא להפריע להם – כך יש סיכוי שהמערכת תתפתח יותר מהר".
