מיכל דליות, ה"סופר נני" של ישראל, התראיינה ברדיו 103FM ופרסה את משנתה לגבי מספר נושאים בתחום החינוך: מה עושים עם ילד שמכה את בן דודו, איך חרדה חברתית משפיעה על השירות הצבאי ומה אומרים לילד דתי שהחל לגלות את היצר המיני?
הבנות מצטיינות בחשיבה יצירתית יותר מהבנים: מבחני הפיזה ונחשפים
מה עושים כשילד בן 4 וחצי מכה בקביעות את בן דודו בן ה־3?
“כשהילדים מאוד צעירים הם חושבים כאן ועכשיו, הם אגואיסטים על סף הנרקיסיסטים. הילד המכה יודע שאסור לו להרביץ, אבל הוא יעשה את זה בכל זאת. הוא יודע שהעיסוק יהיה תמיד סביב העניין הזה, ומבחינת הילד לא חשוב אם תשומת הלב שלילית או לא - העיקר שהיא קיימת.
במקרים מעין אלה יש לנהוג בצורה עקבית ונחושה. צריך לבוא אל הילד המכה ולומר לו: ‘הולכים עכשיו לסבתא, אנחנו יודעים שבכל פעם שאתה רואה אותו אתה מרביץ לו. אנחנו לא רוצים לכעוס עליך, לכן מעכשיו אם לא תצליח להתאפק ותעשה לו את כל הדברים הלא טובים האלה, באותו הרגע ניקח את הילד השני וננחם אותו’. אין לחזור יותר על השיחה הזו, אלא להתמיד במה שנאמר לילד המכה. זהו חינוך.
"אני רוצה שייווצר מצב שבן ה־4 וחצי יבין מניסיונו שההתנהגות שלו מביאה לו הפסדים: ‘הצ’ילבה שלך מקבל יותר ממך’. אין לנו דרך אחרת. זה נורא לא נעים לו. כך אני נותנת לילד ללמוד לבד, משום שחינוך ילדים הוא יעיל כשהם לומדים מדברים שקורים להם בחיים”.
בני הסובל מחרדה חברתית רוצה להתגייס לצה”ל. כיצד אוודא שהשירות הצבאי לא יפגע בו?
“אני חושבת שאת צריכה לעשות מאמצים גדולים כדי שיבינו בצה”ל עם מי יש להם עסק. את עומדת מול מכונה בירוקרטית מאוד גדולה. תפקידה של הבירוקרטיה הוא להגן ולשמור על המערכת, ולא על הפרט שבתוכה. מערכת בירוקרטית היא מערכת נוקשה, ואילו את היא זו שרואה את הפרט לנגד עיניה.
"את חייבת שיבינו מה עלול לקרות, את חייבת ליידע את כולם בסיכונים שיעמוד בהם הבן שלך אם ילך למסלול גיוס רגיל, אפילו אם זה להבהיר לכל אחת ואחד מאנשי הצבא שתפגשי בדרך שהם יישאו אישית באחריות אישית לגורלו של בנך, אם חלילה יקרה לו משהו נורא. יכול להיות שהבן שלך ידע יום אחד שאת חתרת מאחורי הגב שלו, זה לא קל. אולי תצטרכי להתמודד איתו, עם עוגמת הנפש שתיגרם לו ועם ירידה אפשרית בדימוי העצמי שלו. אולי תגרמי לו לכעוס עלייך ולכן תצטרכי להסביר לו שהוא חייב תנאים שלא יהרסו אותו.
"אמרי לו שזה בסדר להתנדב, אבל בשירות צבאי רגיל המערכת לא תהיה גמישה עמו. בנך הוא גבר צעיר שנאבק כל הזמן כדי לשרוד בתקינות עד כמה שניתן, וצריך לעשות לו התאמות עד כמה שאפשר בעולם הזה. יש לומר לו שיש לו יכולות, אבל יש לו גם נקודות תורפה, ואחת מהן היא שקשה לו לגייס את הכוחות להתמודד עם הרבה אנשים. את חייבת להסתכל קדימה כי זה מה שאין לבן שלך. אל תשכחי שמה שאמא עושה הוא להגן על הילד שלה, זה התפקיד העיקרי של כל אמא”.
אנחנו משפחה דתית. כיצד לנהוג עם בני בן ה־12 שהחל לגלות את היצר המיני שלו?
“השחקנית הראשית בגיל ההתבגרות היא המיניות. את צריכה להבין שזה טבעי. כשגדלים במשפחה דתית, חשוב לבדוק מה היו המסרים שם לאורך כל הזמן. אם היו מסרים שיצר כשלעצמו זה רע, הנער המתבגר עלול להיכנס לבעיה. דמייני גלגל שרק מתנפח, וזה קורה בכל תחום רגשי. אם לא נייצר בו חור קטן שדרכו האוויר יצא ממנו, הוא יתפוצץ, לכן חשוב לדבר איתו ולא להתעלם מהשינוי שעובר עליו.
"אם את חושבת שאת זאת שיכולה לדבר איתו על זה, או אבא שלו או אחד מהאחים הגדולים באופן פתוח ובלי להתבייש, עשו זאת. אמרו לו: ‘אתה בן 12, ומה שקורה בגיל הזה הוא שיש תחושות מיניות מאוד גדולות. זה מתחיל במוח שמעלה חשק מיני וזה משהו שיש בגוף, וזה קורה לכולם. אנחנו פה כדי להגיד לך שעד עכשיו היית ילד, ועכשיו הפכת לנער. המיניות היא משהו שמתפתח אצלך בגוף, במוח. אתה במסע בן כמה שנים בדרכך להיות גבר ובשלב מאוחר יותר גם תקשור קשרים עם נשים'. צריך להרגיע אותו, במיוחד כי אתם אנשים דתיים מצד אחד, אבל גם אנשים החשופים לעולם מהצד השני”.