על רקע הדיונים שנערכו לאחרונה בכנסת בהכנה לקריאה הסופית של החוק שיאפשר להורים צפייה אונליין בילדיהם במסגרות לגילי לידה עד שלוש, ערך המכון לחינוך בגיל הרך במכללת אורנים סקר עמדות הורים לגבי המסגרות לגילים אלה.
ממצאי הסקר מעידים כי בחברה הערבית 89% מההורים חוששים לבטיחות הילדים, לעומת 70% בחברה הכללית. הסוגיה המטרידה ביותר את ההורים בחברה הכללית בבחירת מסגרת לילדים היא עלות המסגרת (45% מהמשיבים). זאת לעומת רק 7% מההורים בחברה הערבית המוטרדים מנושא העלות.
עוד עולה מהסקר כי בקרב כלל ההורים 65% מעוניינים שלעובדות במסגרות תהיה הכשרה פדגוגית. זאת כאשר בפועל המחסור בעובדות מוביל להורדת רף הקבלה למסגרות הגיל הרך.
אופירה בן שלמה, מנהלת המכון לחינוך בגיל הרך במכללת אורנים, מסבירה: "בחברה הערבית רוב מסגרות הגיל הרך הן פרטיות וביתיות. עלויות המסגרות נמוכות באופן משמעותי אך הן גם לא מקצועיות, ולכן מעוררות חשש בקרב הורים לגבי איכות החינוך ובטיחות הילדים".
לגבי חוק המצלמות אומרת בן שלמה: "כולנו חרדים לביטחון הפעוטות, אבל אין זה מקרה שבשום מדינה מערבית לא קיים חוק מצלמות. חוקי מצלמות קיימים רק בהודו, סין, מלזיה, דרום קוריאה ובקרוב בסינגפור, ולא בכדי.
"בעולם המערבי כבר מוסכם שהאחריות לביטחון הילדים במסגרות לגיל הרך אינה מוטלת על ההורים. רווחת הילדים והתפתחותם מחייבת נשות מקצוע, שמתוגמלות כראוי וזוכות להכשרה ראויה".
לקראת סוף מושב הכנסת האחרון אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת התיקון לחוק המצלמות, שהגישו הח"כים אופיר כץ (הליכוד), רון כץ (יש עתיד) ויוסף עטאונה (חד"ש).
התיקון מציע לאפשר באופן יזום להורים לצפות בצילומים מהמצלמות המותקנות במסגרת, אם בצפייה ישירה בכל עת או על ידי נציגות של הורי הפעוטות.
בישיבת ועדת החינוך של הכנסת, שהתחילה להכין את החוק לקריאה סופית, נוצרו קשיים רבים ביישומו, לאחר שמשרד החינוך והמשטרה הודיעו כי אין ביכולתם לפקח עליו ללא תוספות תקציב ותקנים משמעותיות. במשטרה הזהירו ממקרים של שיבוש הליכים, ואילו במעונות היום עצמם הזהירו מנטישה של מטפלות, החסרות גם כך.