לקראת תחילת שנת הלימודים, ענת דוידוב שוחחה היום (חמישי) בתוכניתה "איפה הכסף" ברדיו 103FM עם עו"ד סיגל פעיל, יועצת משפטית של ארגון המורים, ועם עו"ד קרן אוחנה, בעלים של גן לפעוטות בירושלים ומנכ"לית פורום גנים פרטיים בישראל, בנוגע למשברים מול משרד החינוך והאוצר.
באשר לניסיון לשבור את שביתת מורי העל יסודי, אמרה פעיל: "מדובר בניסיון לפרק את חדר המורים, לדרבן מורים שיבגדו בחברים שלהם, לנסות לשחד מורים בכסף, זאת בושה וכלימה. במקום לנהל משא ומתן, מנצלים את זמן המלחמה כששנתיים וחצי אין הסכם שכר למורי העל יסודי - להיות כוחניים כל כך, ולאיים על הציבור שעושה מלאכת קודש. האוצר רוצה להכניס רגל בדלת ולהפריט את מערכת החינוך, לעשות מעשה שמעולם לא בוצע, ולהכניס העסקת עבדות של חוזי קבלן ומורים חסרי זכויות לחדר מורים אחד. אנחנו רואים למה הדבר הזה אסור ופסול – כי זה העתיד".
בנו של אריה זלמנוביץ': "פרחאן סיפר שאבא סבל ולבסוף נרצח בייסורי גוף ונפש"
"הצהרות מרושעות ומסרי שנאה": אירלנד תומכת בהטלת סנקציות על בן גביר וסמוטריץ'
כשנשאלה בנוגע לסחבת במשא ומתן, הגיבה: "השכר של המורים נשחק, הם עובדים עבודה קשה מאוד. אנחנו מנהלים משא ומתן יותר משנתיים וחצי. כבר לפני שלוש שנים ביקש רן ארז (יושב ראש ארגון המורים) מהאוצר לשבת ולסגור את זה. אתם יודעים כמה שנים לא שבתנו בפתיחת שנת הלימודים? 26 שנה, מאז ה-1 בספטמבר 1998. לא שבתנו בכלל מאז 2007, שרק היא עזרה לייצר הסכם קיבוצי חדש".
"אני יושבת אתכם עכשיו ומדברת במקום לשבת למשא ומתן? למה יואב קיש אמר ביום חמישי לפני שבועיים: 'סיימתי את התפקיד שלי פה. ישבתי כמגשר ולא הצלחתי לגשר'. שאלתי אותם מי הצדדים? אז הוא אמר לא, אני לא צד, זה ארגון המורים ומשרד האוצר".
"זה זלזול במורים", החריפה פעיל. "מה שעושה משרד האוצר הוא לדרבן את המורים להקשיב לארגון המורים שמייצג אותם, המורים ישבתו וזה לא יעזור להם. צר לי ששר האוצר מזלזל כל כך בציבור המורים. ביום חמישי האחרון אמר הממונה על השכר בחדר המשא ומתן, ויואב קיש חזר אחריו, שלא יהיה הסכם שכר בלי חוזה אישי למורים כשיש פער בלתי ניתן לגישור. זה הפוך ממה שהוא אמר בתגובה שלו".
עו"ד קרן אוחנה התייחסה לביקוש ההולך וגובר לגנים, בעוד המחירים עולים ומשפיעים על הגננים והמורים כאחד: "הביקוש לגנים עולה ומייצר ישויות משפטיות חדשות שלא אליהם כיוונו. אנחנו בסיפא של חקיקה שקראנו לה 'תסמונת יסמין וינטה'. האירוע החריג ההוא כונן את הפיקוח על הגנים", ציינה. "מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא חוסר היכולת של השטח להתאים את עצמו לחקיקה. בינוי, מיסוי, דרישות גבוהות של כוח אדם. ככל שהם יותר מחמירים, כך פחות אנשים רוצים לעסוק בחינוך. חוק המצלמות גורם לאנשים לברוח מהענף, ומסגרות מצטמצמות ונסגרות".
"אנחנו רואים עלייה שבין 20 ל-30 אחוז בשכר הלימוד מפוקח", הוסיפה אוחנה. "אם גן בתל אביב עלה 4000 ש"ח בשנה הקודמת, בשנת הלימודים הבאה הוא יעלה 5000 ש"ח לילד אחד. סל של גן בשנה הנוכחית יהיה הרבה יותר גבוה. מישהו צריך לשאת בנזקים, והמחיר תמיד מושת על האזרח. בחינוך הצעיר ביותר, מעון מפוקח גובה כמעט 4000 ש"ח לתינוק. האם זה אפשרי לכל הורה בישראל? איך ייתכן ש-88% משכר המינימום ילך לילד אחד - ואם יש למשפחה שני ילדים?"
"כשיוצאים בהצהרות בחירות ואומרים חוק חינוך חובה חינם - זה 'חחחח'. צריך להוריד את גובה המס, ולסנכרן מסים מול הרשויות המקומיות שגובות מאתנו ארנונה עסקית. זה מושת על בעל העסק שמשית את העלות על ההורה. ההורה מחליט אם הוא מכניס את הילד לדירה קטנה עם עוד כמה ילדים מתחת לרדאר, כי הם לא בני פיקוח".
"בכל בניין בערך בבני ברק, מעשרים דירות, בשש עשרה מהן תמצאו משפחתונים", המשיכה. "יש משפחתונים טובים ומפוקחים, אבל לצערי הרב בשל עומס הביקוש על ההיצע, קורים דברים שאנחנו לא מייחלים להם. זו גם הוזלה של המקצוע, וגם אנחנו לא יודעים מה קורה במחשכים, ועם ביטחונם של הילדים: אלה ביצה ותרנגולת."