כאשר אחד מההורים חולה בסרטן, המשפחה כולה נמצאת במשבר הגובה מחיר נפשי ופיזי כבד ביותר. הילדים מתמודדים עם המשבר במספר היבטים – החל מנשיאת המעמסה הרגשית, אימוץ תפקידים נוספים בבית על מנת לסייע להורים ועד להתמודדות חברתית והישגים לימודיים. דמות מרכזית בחייהם כעת אינה מתפקדת - עמוד התמיכה המרכזי בחייהם, נחלש משמעותית. כל אלו פוגעים במצבם הנפשי

. במקרה הטוב הילדים נאלצים להתמודד עם עומס בשיעורי הבית והשלמת חיסורים או חומרי לימוד, אך לרוב ההתמודדות מלווה בקשיים חברתיים וחוסר הבנה או הכלה של התמידים הנוספים ובכללם המערכת החינוכית. הפערים הלימודיים מצטברים, ואיתם הפערים הרגשיים שמשאירים את הילדים מאחור. המצב המורכב שילדים להורים חולים נקלעים אליו הוא בלתי אפשרי ועד כה, המערכת החינוכית אינה מצליחה להכיל את המצב  והילדים מאבדים הלכה למעשה, מקור תמיכה נוסף.  

נגה קלינגר, מתמודדת עם סרטן השד וחברת קהילת "חלאסרטן" – המונה כיום למעלה מ 30 אלף צעירים חולים ומחלימים מסרטן – פנתה למחנכת של בתה על מנת לספר לה על שאובחנה עם סרטן והתקופה הקרובה תהיה מורכבת ואף בקשה לשים לב לילדה. נגה מספרת כי ציפתה לכך שהמחנכת תפעל על פי נוהל קיים כלשהו ובצורה מסודרת, אך זו לא ידעה איך לפעול ואיך להתמודד עם האתגר, משום שלא היה קיים נוהל שכזה. בתגובה, יזמה נגה תדריך שנכתב ביחד עם השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך – "תדריך לסיוע ותמיכה בתלמיד שהורה שלו חולה במחלה קשה או מאושפז". בהמלצתה של העמותה, פרסם משרד החינוך בשנת 2019 את התדריך שיישר קו עם המערכת החינוכית ברחבי המדינה וסיפק כלים ודרכי התמודדות נכונות ומשמעותיות עבור מורים וצוותים מקצועיים שבכיתתם ישנו ילד להורה חולה. התדריך כולל בתוכו המלצות לפעולה מול התלמיד וצוות בית הספר, שיתוף פעולה נכון בין המורים להורים, הסבר על קשת התגובות האפשריות בקרב הילד וכיצד להעניק מענה, עידוד לפעול באכפתיות ורגישות ואף תיווך המצב לשאר חברי כיתת התלמיד.ה. 

הדס (שם בדוי), אם חולת סרטן לילד ממרכז הארץ ומחנכת בעצמה, מספרת כי למרות תחנוניה ובקשותיה המורים אף פעם לא לקחו ברצינות את המצב שאליו משפחתה נקלעה. כאשר פנתה למחנך של בנה שיבצע שיחה בכיתה לטובת תיווך הסיטואציה לשאר התלמידים, טען כי "אני לא יודע לנהל שיח ריגשי". כאשר שוחחה עם היועצת, זו ענתה "את חושבת שאני יכולה לטפל בכל ילד שהורה שלו חולה?". האם מספרת כי "מהילד הכי מקובל בכיתה, בבום אחד, הילדים נעלמו והבן שלי נשאר לבד". על אף קיומו של התדריך ולמרות הימצאותם של בעלי תפקידים רלוונטיים בבתי הספר - הילדים להורים חולים על פי רוב אינם מקבלים את התמיכה שכל כך נחוצה להם. שנים רבות שהדס עובדת כמחנכת בעצמה, ונושא הסיוע למשפחות בוער בליבה.  בנוסף, לאחר שאחותה נפטרה במפתיע, החליטה הדס שמטרתה המרכזית היא לעזור למשפחות שמתמודדות עם אובדן, ולתמוך בילדים בשעתם הקשה ביותר. 

 בסקר שנערך בשנת 2023 בקרב קהילת "חלאסרטן" וכלל 96 הורים חולים שנשאלו, משתקפת תמונה מדאיגה לעניין אותו תדריך משרד החינוך. מהסקר עולה כי 90% מההורים החולים עם ילדים במערכות חינוך, לא מצאו שהגננת או המחנכת או היועצת מודעות לתדריך של מערכת החינוך. אין בידיה כלים או מקור ידע בנושא. בהתאמה, 85% מההורים השיבו כי לא התקיימו שיחות בין היועצת לבין הילד. בבית הספר לאחר העדכון במחלת ההורה. העמותה זעקה את זעקתם של ההורים חולי הסרטן הצעירים עוד עם פרסום התדריך בשנת 2019. בהמשך לכך ובהתאם לתמונה שעלתה מהסקר, שלחה העמותה מכתב למנכ"ל משרד החינוך במהלך חודש מרץ 2023 בנושא אי-יישום התדריך מטעם משרד החינוך. המכתב הדגיש כי בחלוף חמש שנים מפרסום התדריך, יישומו בפועל אינו מתקיים כלל וביקשה ממנכ"ל המשרד להוציא חוזר מנכ"ל בהתאם, על מנת לאכוף את הנושא בהקדם האפשרי. 

שנה וחצי לאחר המכתב – ועדיין אין מענה הולם. הילדים סובלים ולא מקבלים את התמיכה הראויה המגיעה להם. הסיבות מדוע המשרד אינו מצליח ליישם בשטח את המדיניות שהוא עצמו התווה אינן ברורות. מידי שנה נמסר לחברי הקהילה כי מערכת החינוך מקיימת כנסים ומעבירה את המידע על התדריך לגורמים הרלוונטיים, אך הסקרים המעלים את אותם הממצאים שנה לאחר שנה גורסים אחרת. בינתיים, שנת הלימודים תשפ"ה נפתחה והילדים להורים חולים נותרו ללא מעטפת חינוכית תומכת.