אחרי פתיחת שנת לימודים צולעת בבתי הספר העל יסודיים, מפרסם היום (ראשון) משרד החינוך את נתוני "התמונה החינוכית הארצית" של התיכונים לשנת הלימודים החולפת (תשפ"ג2023 ) שבה 432,952 תלמידים למדו בתיכונים בחטיבות העליונות, בכיתות י' – יב', מתוכם 127,379 מתוכם הם תלמידי כיתה י"ב במסגרות חינוך המגישים תלמידים לבגרות. 39.5% מכלל תלמידי י' – י"ב למדו במגמות טכנולוגיות.
עלייה קלה בשיעור הזכאים לבגרות
הנתונים מצביעים על עלייה קלה בשיעור הזכאות של תלמידי ישראל לתעודת בגרות: סך הזכאים לתעודת בגרות מתוך התלמידים הלומדים בכיתה י"ב עלה מ- 92,756 תלמידים בשנת תשפ"ב ל-97,147 תלמידים בשנת תשפ"ג. מדובר בעלייה בשיעור הזכאים של 0.4%, מ-75.9% מכלל תלמידי יב' (במוסדות המגישים לבגרות, חשוב להדגיש) ל-76.3%. לשם השוואה, בשנת תשע"ח (2018) אחוז הזכאים לבגרות מכלל תלמידי י"ב עמד על כ-69.9% (81,848 תלמידים) כך שמדובר בעלייה של יותר מ-6% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות, תוך חמש שנים.
נרשמה עלייה מזערית של 0.6% גם בשיעור הזכאות לבגרות של תלמידים בחינוך החרדי: מ-25.6% בשנת תשפ"ב (3,501 תלמידים) ל-26.2% בשנת תשפ"ג (3,825 תלמידים) ועלייה של יותר מ-10% בשיעור הזכאים תוך עשור.
הפער לטובת הבנות קטן, הפער לטובת התלמידים החזקים גדל ואין שיפור בנשירה
הפער בין אחוז הזכאות של בנות לבגרות לאחוז הזכאות של בנים מצטמצם כאשר בעוד שבשנת תש"ף הפער בין שיעור הזכאות של הבנים (71.6%) לשיעור הזכאות של הבנות (75%) עמד על 3.4%, בשנת תשפ"ב הוא עמד של 0.5% ובשנה שעברה על 0.3% בלבד לטובת הבנות.
עם זאת, הפער בזכאים לתעודת בגרות בין תלמידים מהשכבות החזקות לתלמידים מהשכבות החלשות גדל ב-1.2%: מ-12.3% בשנת תשפ"ב ל-13.5% בשנת תשפ"ג. שיעור התלמידים הנושרים (מכלל הלומדים בבתי הספר העל יסודיים) נותר ללא שינוי בין 2022 ל-2023: 1.1% שהם 7,595 תלמידים ותלמידות. במשרד החינוך מדגישים לצורך ההשוואה, כי בשנת תשע"ה (2015) שיעור התלמידים הנושרים בבתי הספר העל יסודיים עמד על 1.5% - 8,671 תלמידים.
הסטגנציה באחוזי הנשירה והפערים בזכאות לבגרות בין רשויות חלשות לחזקות ממשיכים אף שנתוני משרד החינוך מעלים כי תלמיד בבית ספר יסודי ממחוז ירושלים מתוקצב בממוצע ב-24,211 ₪, תלמיד ממחוז דרום ב- 23,627 ₪ ותלמיד מצפון מתוקצב בממוצע ב-23,397 ₪ בממוצע. זאת לעומת תלמיד ממחוז מרכז המתוקצב ב- 20,396 ₪ ותלמיד ממחוז תל אביב המתוקצב ב- 20,277 ₪.
עלייה בשיעור הזכאים לבגרות באנגלית מוגברת, ירידה במתמטיקה
חלה עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-44.6% בשנת תשפ"ב (2022) ל-46.2% בשנת תשפ"ג: מ- 54,504 תלמידים בשנת הלימודים תשפ"ב ל-58,786 תלמידים בשנת הלימודים תשפ"ג. מדובר בעלייה של 1.6% תוך שנת לימודים אחת. יחד עם זאת, חלה ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-17.3% בשנת תשפ"ב (2022) ל-16.2% בשנת תשפ"ג (2023).
צמצום פערים בין המגזר הערבי למגזר היהודי
בשנת תשפ"ג (2023) הפער בין שיעור הזכאות במגזר היהודי לשיעור הזכאות במגזר הערבי עומד על 0.6% בלבד לטובת תלמידי המגזר היהודי. בשנת תש"ף (2020) הפער עמד על 6.4%. עוד עולה מנתוני השקיפות התקציבית כי בין השנים תשע"ז לתשפ"ג התוספת למגזר הערבי בחטיבה העליונה לתלמיד עמד על 10,206 ₪, 47.5% יותר מאשר התוספת במגזר היהודי באותן שנים שעמד על 6,920 ₪ לתלמיד
שר החינוך, יואב קיש, אומר על הנתונים: "אחד המפתחות המרכזיים לצמצום הפערים חברתיים והגדלת שוויון ההזדמנויות הוא השקעה מתמדת ועיקשת בחינוך למצוינות. לאור זאת, אני מקדם את תכנית 'סמסטר ראשון כבר בתיכון', שמעניקה לכלל התלמידים דריסת רגל משמעותית באקדמיה כבר בשלב לימודי התיכון. הנתונים שאנחנו מפרסמים היום הם כלי עבודה חשוב בהקשר זה. נלמד אותם ונשען גם עליהן בדרך להזנקת מערכת החינוך קדימה". מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, מוסיף: "הנתונים מאפשרים לנו למקד מאמצים ומשאבים במקומות שבהם נדרש שיפור, ולהמשיך להשקיע במהלכים שמובילים לשיפור איכות החינוך".