ביום שישי יציינו בעולם את יום הילדה הבין לאומי, וזו הזדמנות כואבת לשים זרקור על ההשלכות הייחודיות של המלחמה על ילדות ונערות. כשמתבוננות על כל מציאות בעדשה מגדרית, אנחנו יכולות לגבש מדיניות ודרכי טיפול מותאמים יותר לצרכים שהתעוררו בעקבות המלחמה.
91 נשים וילדות נחטפו לעזה ו-343 נשים וילדות נרצחו. מעבר למספרים המזעזעים הללו, דו"ח איגוד מרכזי הסיוע חשף כי ארגון הטרור חמאס נקט בטרור מגדרי כלפי ילדות, נערות ונשים דרך אונס ברוטאלי ופגיעה פיזית.
ריקוד המכונה: צה"ל כותש את חיזבאללה - עכשיו נחשף מה הייתה תוכנית המגירה
רגע לפני הבחירות - טראמפ התקשר לנתניהו | כל הפרטים
פשעי המין בוצעו באופן שיטתי ומכוון, בהיקף רחב וכחלק מאסטרטגיית לחימה מתוכננת. השימוש באונס ככלי נשק במלחמה היא לצערנו תופעה מוכרת בסכסוכים ומלחמות רבים ברחבי העולם, המדגישה את הצורך הדחוף בהכרה ייחודית להשפעות המגדריות של מלחמה.
מעבר לטרור המגדרי שהופעל באופן ישיר כלפי ילדות ונשים, למלחמה יש השפעות מגדריות נרחבות – הן מבחינה תעסוקתית, חברתית, כלכלית – ובאופן גבוה יותר על נשים מקבוצות מוחלשות כמו נשים ערביות, חסרות מעמד וקבוצות נוספות. כל אלה משפיעים באופן ישיר ועקיף על ילדות ונערות, ועל האופק שהן רואות לנגד עיניהן.
גם מבחינה נפשית אפשר לראות כי המלחמה משאירה צלקות עמוקות וארוכות טווח על ילדות ונערות שנפגעו גם באופן עקיף. ארועי אסון וטראומה משפיעים באופן שונה על גברים ועל נשים, כמו גם על ילדות ועל ילדים. הסיבה לכך היא המבנה הממוגדר של החברה – חברה שבה נשים לא לוקחות חלק במוקדי קבלת ההחלטות, חברה שבה מופעלת אלימות מגדרית כלפי נשים וילדות באופן יום-יומי, חברה שבה התעלמות מקולן של התצפתניות וחיילות נוספות בצה"ל – הוביל לתוצאות טראגיות לכולנו.
בדומה למחקרים קודמים, גם מחקרים מהשנה האחרונה מצביעים על כך שנשים וילדות סובלות יותר מגברים וילדים מתגובות פוסט-טראומטיות, דכאון, חרדה, לחץ וקשיים רגשיים נלווים. מספר מחקרים שמו זרקור רק על נערות ונשים ובהן ניתן לראות השלכות דרמטיות על המצב הנפשי שלהן – בין אם הן מפונות ובין אם הן אמהות, בין אם בן זוגן גוייס למילואים או שלא.
ארגונים כמו קרן בריאה, נשים לגופן, מכללת תל חי, המועצה לשלום הילד ומכון ברוקדייל מציגים זרקור על ההשלכות הייחודיות של המלחמה על ילדות ונערות. מחקרים אלה מצביעים על הרעה במצבן הבריאותי של נשים וילדות בישראל, במיוחד בקרב נשים שפונו מבתיהן בצפון ובדרום. נערות וילדות מדווחות על תחושות לחץ, חרדה, ירידה בבטחון, דכאון, בדידות, ירידה בשעות הפנאי וגם ירידה במצב הבריאותי.
אפקט עקיף נוסף שיש למלחמה הוא עליה במקרי האלימות במשפחה במוקד משרד הרווחה נרשמה עליה של 60% במקרי האלימות כלפי קטינים, ממחקרים קודמים אנו יודעות כי רב הפגיעות בבית הן כלפי ילדות ונערות.
בימים אלה כשהממשלה בוחרת לקצץ דווקא בשירותי הרווחה, הבריאות והחינוך – לא נראה כי הצרכים של ילדות ונערות יקבלו מענה הולם. זה התפקיד שלנו, להמשיך ולפעול לשינוי המדיניות והקצאת תקציבים כדי לבנות מודלים טיפוליים מותאמים.