מכון המחקר "מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל" מפרסם הבוקר (רביעי) את פרק החינוך מתוך "דוח מצב המדינה" השנתי שלו, שבו בוחן ראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, נחום בלס, כיצד השפיעו האירועים שפקדו את ישראל בשנים האחרונות על מערכת החינוך.
מפרוץ המלחמה פונו מבתיהם כמעט 38 אלף תלמידים בכל שלבי החינוך - כשליש מהם מיישובים בצפון וכשני שלישים מיישובים בדרום. נכון לספטמבר האחרון, כ־300 אלף תלמידים הם ילדים למשרתי מילואים שגויסו. לדברי עורך המחקר, למצב זה יש השפעה רבה על יכולתם ללמוד ולהתפתח בצורה בריאה.
בעשור האחרון ירדו שיעורי הנשירה מלימודים באופן כללי בכל הקבוצות ושכבות הגיל, אך מ־2022 נצפתה עלייה קלה. בנוסף, בשנתיים האחרונות הוכפל שיעור ההיעדרויות של המורות ביחס לשיעורו בשמונה השנים הקודמות. המחקר מראה כי שיעורי ההיעדרויות נמוכים יותר בקרב מורים גברים, ושבחטיבה העליונה המורות נעדרות פחות.
מבדיקת הקשר בין היעדרויות לבין הישגים לימודיים עולה כי בבתי ספר שבהם שיעור ההיעדרויות של המורות גבוה מהממוצע - ההישגים נמוכים יותר.
שיעורי העזיבה של מורות בחטיבה העליונה הם הגבוהים ביותר, ומורות צעירות נוטות לעזוב את המקצוע יותר ממורות מבוגרות, כששיעור העזיבה הממוצע נע בין 4% ל־5%.
עם זאת, בדרך כלל שיעורי ההצטרפות למערכת גבוהים משיעורי העזיבה, ושיעור התחלופה של מורות גבוה בהרבה משיעור עזיבת המערכת. בשנת 2023 שיעור המורות שהצטרפו לבתי ספר שלא לימדו בהם שנה קודם לכן עמד על 25%, ושיעור המורות שעזבו בתי ספר אך לא פרשו מן המערכת היה 20%.
שיעורי העזיבה והמעברים בין בתי ספר היו גבוהים יותר ביישובים המשתייכים לאשכולות חברתיים־כלכליים מבוססים. סיבות אפשריות לשיעורי התחלופה הנמוכים בחינוך הערבי ובחינוך החרדי הן שבחברות אלו מורות חוששות יותר לאבד את עבודתן, שיעורי ההגירה הפנימית נמוכים והיציאה לחופשת לידה ארוכה ולשנת שבתון היא נדירה יותר.
"יש די מורות שרוצות ומוכנות לעבוד, ויש לעשות שימוש יעיל יותר במאגר המורות העומד לרשות המערכת", אומר בלס.