תמיר גבאי, בן 30 מרמת גן, מרפא בעיסוק, אובחן בגיל צעיר עם אוטיזם וכיום הוא מעניק בעצמו טיפול מקצועי לילדים ולמבוגרים על הרצף. היום (רביעי), לכבוד יום האוטיזם הבינ"ל, הוא מספר ל"מעריב": "אני חושב שהעובדה שאני בעצמי אוטיסט מאפשרת לי להבין טוב יותר את המטופלים שלי. יש ערך מוסף כדמות להזדהות".
"ילדים ומשפחות רואים בי דוגמה שאפשר לגדול, להתפתח ולחיות חיים מלאים" הוא מספר. גבאי מבצע את עבודתו במסגרת משרד החינוך וב"אותי – עמותה ישראלית לאוטיזם", שמקדמת אנשים על הרצף האוטיסטי, מעניקה מעטפת טיפולית רחבה, מכשירה מטפלים, מקדמת מחקרים ומטמיעה שיטות טיפוליות חדשניות.
"הבחירה לעבוד דווקא עם אנשים על הרצף היא לא מקרית. אני יודע כמה חשוב שיהיה למטופלים מישהו שמבין אותם באמת, ואני רוצה להיות הדמות הזו בשבילם", אומר תמיר. הוא לא מתאר את עבודתו רק כ"מקצוע", אלא כשליחות: "אני לא רק מרפא בעיסוק. אני עובד עם אנשים בצורה מעמיקה, מבין את הקשיים ומנסה להנחות אותם בדרך המאפשרת להם להתפתח ולממש את הפוטנציאל שלהם".
כמרפא בעיסוק, עובד תמיר עם ילדים אוטיסטים ומסייע להם לפתח מיומנויות שיאפשרו להם להשתלב טוב יותר בסביבה החינוכית והחברתית. הוא מדגיש את החשיבות של עבודה משותפת עם הצוותים החינוכיים, במטרה להבטיח שהילד לא ידבר על השינויים שצריך לעבור במסגרת הטיפול בלבד, אלא יקבל את התמיכה הנדרשת מהסביבה כדי ליישם אותם: "הטיפול לא נגמר בחדר הטיפולים, הוא רק מתחיל שם. חשוב מאוד לשתף פעולה עם כל הגורמים המעורבים בסביבת הילד".
שינויים בלתי צפויים כמו חגים, חופשים או אזעקות ומצבי מלחמה, יכולים לשבש את התהליך הטיפולי. בעבודתו עם ילדים, רואה גבאי אתגר מיוחד בגלל החשיבות הרבה ליצירת שגרה יציבה. "זה לא פשוט כשהם לא מבינים למה הדברים משתנים כל הזמן", הוא אומר. בנוסף לכך, הוא נתקל גם בהתנהגויות מאתגרות כמו התפרצות כעס או תסכול, אך הוא רואה בכך גם הזדמנות לצמיחה: "המטרה שלי היא להראות להם שהם לא לבד, ושיש להם מקום בעולם, בדיוק כמו כל אדם אחר. אני רוצה לגרום להם להאמין בעצמם ולהתעקש על ההתפתחות האישית שלהם".
