אנשי חינוך רבים טוענים כבר שנים כי הדרך בה התלמידים לומדים היום מסייעת אך ורק לשינון החומר לבחינות הבגרות ולא מלמדת אותם מעבר לכך. מחקר חדש של ד"ר גל לוי וד"ר מחמד מסאלחה מהאוניברסיטה הפתוחה, שבדק את השפעת לימודי האזרחות על גיבוש תפיסות אזרחיות בקרב בני נוער והמעורבות בחיי החברה הישראלית, מציג תמונת מצב מדאיגה בנושא.
לפי המחקר, שיוצג מחר (רביעי) במסגרת כנס דב לאוטמן, ובו השתתפו בוגרי מערכת החינוך שנבחנו בבחינת הבגרות באזרחות בארבע השנים האחרונות בכל המגזרים, בקבוצות מיקוד ובסקר אינטרנטי, רובם זוכרים כיצד הם למדו ופחות מה הם למדו. מרביתם ציינו שהם זוכרים מעט עד מעט מאוד מלימודי האזרחות בבית הספר. הם בעיקר זוכרים את הנושאים שהם שיננו לקראת בחינת הבגרות וכאשר הם זוכרים זה לרוב באופן טכני ופורמלי והגדרתי של מושגים וכותרות.
הרבה מהמשתתפים ציינו לרעה את חווייתם מהשיעורים: "ידעתי שאני צריכה לזכור את זה ככה כי ככה, כי זה מה שאני צריכה לבגרות", אמרה אחת מהמשתתפות. מהסקר עולה כי 45% זוכרים את השיעור כ"הרצאה או הכתבה של המורה", 40% זוכרים את ההתנהלות כמעורבת, הרצאה ודיון ו-15% בלבד השיבו שהשיעור התנהל בצורת דיון, בקבוצות או במליאת הכיתה. בתשובה לשאלה האם לימודי האזרחות הכינו אותם להכרת השוני והגיוון התרבותי והלאומי בחברה הישראלית, רק רבע מהמשתתפים הסכימו עם כך, 28% אמרו שהלימודים לא הכינו כלל או לא הכינו, ו-47% ענו שהם הוכנו במידה בינונית.
ד"ר לוי מסביר כי הוא הופתע מהממצאים: "מצאנו שהתלמידים זוכרים מעט מאוד מהחומר וחשבנו שיהיה להם פחות קשה לחלוב מעצמם את הזיכרון של סוגיות שעוסקות במה שמלמדים אותם על אזרחות. מה שעוד הפתיע זה לגלות שבאופן די רחב הלימודים מאוד משעממים לדעתם ועיקר הלימודים הם שינון לקראת הבגרות. החוויה של לימוד כסוג של הכתבה זה אחד הדברים המאוד בולטים במחקר. מצד שני, במקומות בהם עובדי ההוראה החליטו לחרוג מזה ולהתעסק קצת באקטואליה ואפילו להעז ולגעת בנושאים פוליטיים, חווית הלימודים של התלמידים הייתה טובה יותר והם זכרו יותר". ד"ר לוי מוסיף כי "מחנכים אותם להתרחק מהפוליטיקה, לחשוב על זה כמשהו שאסור לדבר עליו, מסוכן לדבר עליו, מכאן גם התודעה הפוליטית שלהם היא די נמוכה במקום שיפתחו חשיבה ביקורתית".