חוק המצלמות במעונות היום ובפעוטונים אושר השבוע בכנסת לשמחת ההורים אך הוא גם מלווה בחשש של הגננות והמטפלות מהחדירה לפרטיות ומהפגיעה באמון שניתן להן ע"י ההורים בשמירה על היקר להם. לפי סקר של מכללת לוינסקי לחינוך, רוב נשות הצוות בגנים הפרטיים בעד הצבת המצלמות אך קיים קשר בין רמת ההשכלה שלהן לעמדתן בעניין חיוב התקנת המצלמות.
הסקר נערך לאחר מותה של הפעוטה יסמין וינטה ז"ל בידי סייעת בגן פרטי, ולפיו עולה שככל שרמת ההשכלה של המחנכת בגנים הפרטיים נמוכה, כך ישנה העדפה להצבת מצלמה בגן - 63% מהמחנכות בגנים הפרטים ציינו שהן בעד חיוב התקנת מצלמות, לעומת 39% מהמחנכות שהן סטודנטיות לתואר שני לחינוך לגיל הרך. כמו כן, בעוד כרבע (26%) מהסטודנטיות לתואר שני מתלבטות האם החוק יועיל, רק 16% מהמחנכות בגנים הפרטיים אינן גיבשו דעה בנושא.
הסקר נערך על ידי חוקרות ממכללת לוינסקי - ד"ר קלודי טל, ראש תוכנית התואר השני בחינוך לגיל הרך ועידית צולמן, ראש התוכנית להכשרת גננות פרטיות. ד"ר טל התייחסה לתוצאות הסקר ואמרה כי "אני מתנגדת כמו רבים מהסטודנטים שלי בתואר השני לחיוב של התקנת המצלמות במסגרות חינוך לגיל הרך, מתוך הדגשת החשיבות של האמון בקשר הורה-מחנכת, ומתוך אמונה עמוקה שמצלמות לא פותרות בעיות. בנוסף, מתעורר אצלי חשש שהתקנת המצלמות תעכב או תמנע טיפול העומק כנדרש בשיפור החינוך לגיל הרך בישראל".
כזכור, החוק אושר השבוע בכנסת ברוב גדול של חברי כנסת ויחייב התקנת מצלמות בכל מעונות היום והפעוטונים למעט במסגרות הפועלות בשטחים המשמשים במקביל לצורכי מגורים או במסגרות שבהן יותר מ-70% מההורים מתנגדים לכך. החוק להצבת מצלמות הוגש לפני יותר משנתיים על ידי ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, במטרה לייצר אמצעי הרתעה ואכיפה שישמש ראיה בבית המשפט.
על פי החוק החדש, המשטרה ורשויות התביעה יורשו להשתמש בצילומים במקרה של חשד לפגיעה בשלומם הגופני והנפשי של הפעוטות במעון. העונש על העתקת הצילומים, העברתם לאדם אחר ושימוש בהם או במידע שהתגלה מהם הינו מאסר של שישה חודשים. התיעוד במצלמות ייעשה במעגל סגור ויתעד את כל השעות בהן שוהים הפעוטות במעון, בהקלטת וידאו ללא קול. המצלמות יתעדו את כל הנעשה בכיתות המעון, בחצר ובכל יתר המקומות בהם ניתן חינוך וטיפול לפעוטות, מלבד חדרי רחצה ושירותים. ח"כ שאשא ביטון: "חוק זה משלים את חוק הפיקוח, וביחד הם מתחילים תהליך הסדרה של שטח שהיה מופקר לחלוטין, כשהדגש בשלב ראשון הוא ביטחונם האישי של הפעוטות. במשך למעלה משנתיים קיימתי מאבקים קשים לקידום חוקים אלה, אך לצערי, רק לאחר מותה של התינוקת יסמין וינטה ז"ל, זכו החוקים הללו לתמיכת הגורמים המקצועיים וההורים. וגם אז, נאלצנו להתגבר על מהמורות רבות. החוק שומר על האיזון העדין שבין חובתנו כחברה להגן על חסרי הישע לבין הצורך להגן על הפרטיות. הוא ישמור על ביטחונם האישי של התינוקות והפעוטות בישראל ויסייע בעקירת העשבים השוטים שמאפילים על מערכת שלמה של גננות וסייעות מסורות שעושות עבודת קודש".