נדמה ששום דבר לא משתנה. מידי כמה חודשים אנחנו נחשפים למקרים בהם ילדים אלרגיים נתקלים בקשיים בגלל אטימות לא רק של המערכת אלא גם של אדישות או חוסר הבנה מצד הורים לילדים בשכבת הגיל שלהם. המקרה האחרון ארע בימים האחרונים, בו ילדה בגן לא הוזמנה למסיבת יום ההולדת של אחד מחבריה לגן פשוט כי היא אלרגית לחלב. האם שנפגעה מהתנהלות הורי הילד שלא הסכימו להוציא מהחגיגה מוצרים חלביים, העלתה על כך פוסט, שהביא לגל תגובות אוהדות ואף לקמפיין תמיכה ברשת של עמותת יהל לאלרגיות מזון - #חגיגה_שווה.
בפרסום, שזכה למאות שיתופים ואלפי תגובות, כתבה האם "איך הייתם מגיבים אם גן שלם היה מוזמן ליום הולדת חוץ מהילד שלכם? איך הייתם מגיבים אם הילד שלכם היה מוזמן אבל יומיים לפני החגיגה הייתם מקבלים ווצאפ שהוא כבר לא מוזמן? גן שלם מוזמן לחגיגת יום הולדת חוץ מהבת שלי. למען האמת היא הוזמנה אבל יומיים לפני בעלת החגיגה שלחה לי הודעה שבסוף היא עסוקה מדי ולא תוכל לעשות חגיגה נטולת חלב. היא התנצלה וגם ציינה שלא הייתה רוצה להיות בנעליים שלנו, אפילו הבטיחה שתעשה יום כיף בפעם אחרת רק לבתי ולבן שלה".
"מה אני אגיד לכם, עצוב לי שאנשים לא רואים סנטימטר מעצמם והם גם מחנכים את הילדים שלהם להיות חסרי חמלה והתחשבות. מצד שני אני מתנחמת בעובדה שמתוך שלוש שנים של גן עירייה זו הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בהתנהגות הזו. כי כל ימי ההולדת בגן שלה היו נטולי חלב ומלאי התחשבות. גם ימי הולדת של שכנים וחברים כל הזמן מותאמים ונטולי חלב".
"ילדה שלי, הלוואי שזה יהיה שברון הלב האחרון שלך בהקשר הזה ושלעולם לא תחווי שוב את ההרגשה הנוראית הזו. אני תמיד אהיה כאן לנגב את הדמעות, ללקק את הפצעים ולאסוף את השברים. גם אם אני נשברת בשקט". לסיכום כתבה האם: "חברים, אם יש בגן/בכיתה ילד אלרגי - תחגגו בלי האלרגן. תאמינו לי אפשר לעשות ימי הולדת מדהימים בלי חלב או כל אלרגן אחר והשולחן לא פחות עמוס ושופע. מבטיחה לכם. לכבד ולהתחשב באחרים, השונה/האחר הוא אני - זו לא רק סיסמה. כל כך קל להתחשב ולחמול. רק צריך לרצות".
נעמה קציר, יו"ר עמותת יהל לאלרגיות מזון, אומרת היום (שלישי) בשיחה עם "מעריב-אונליין" כי "אין הורה לילד אלרגי שלא יכול לספר סיפור דומה, זה לא קיים. אם הם קיימים הם החריגים. אנחנו עם השנים פיתחנו עור של פיל וכבר אין לנו חסמים, וזה נורא קשה, במיוחד כשאתה מרגיש איך הילד שלך נפגע - כל הילדים הולכים ליום ההולדת ולמחרת כולם מדברים על זה".
לדברי קציר, "זה נכון שההורים הם הגורם הראשוני שעושה את ההסברה בכל מה שקשור באלרגיות אבל מערכת החינוך שכל הזמן מדברת על קבלת האחר והשונה צריכה לפרוט את הסיסמאות האלה למעשים. כל ילד שקצת שונה מודר ופה אנחנו מדברים על אוכל, הגיע הזמן שמערכת החינוך תיקח אחריות על נושא של הסברה. יש דברים שצריכים להגיע כמדיניות של מערכת ולצערי הרב היא לא קיימת".
ריקי מיטרני ביבר, אם לילד בן 10 האלרגי לדגים ואגוזים, מדגישה גם היא כי "אין ילד שלא עבר את זה וזה מכעיס ומעציב. כל אירוע כזה גורם לנו להרגיש את זה כפגיעה באופן אישי. אנחנו לא מבקשים את זה כי יש לנו גחמה להציק להורים שחוגגים יום הולדת - אין לנו ברירה ולרוב זה בדברים שמסכנים את החיים של הילדים שלנו. הרוב כן יעשו את המאמץ אבל כשזה מגיע למצב שהוא לא יכול להיות בכלל בסביבה כי זה מסכן את החיים שלו זה חוסר התחשבות מאוד קשה".
"בימי הולדת אנחנו דואגים להביא לילדים שלנו את מה שמותר להם כדי לא לבקש יותר מידי, אבל לא לשים על השולחן במבה או חטיף שמכיל אגוזים, זו לא בקשה מוגזמת. הבן שלי לא הגיע ליום הולדת של חבר לכיתה כי לא הסכימו לוותר על סוכריות גומי שיש בהן ג'לטין שהוא אלרגי לזה. זו קערה שהיה אפשר לבחור לא לשים על השולחן". את נקודת האור בנושא רואה מיטרני ביבר בילדים: "זה מדהים כמה הילדים הם שגרירים טובים בנושא הזה, הם יודעים לקבל את החברים שלהם ולהכיל אותם. כל מה שנדרש מאיתנו ההורים זה לעשות את המאמץ הקטן הזה".